ייקחו אחריות: חוק התחרות הכלכלית מקשיח עמדה נגד עבירות מנהלים

חוק ההגבלים החיל תמיד אחריות פלילית על מנהלים גם על הפרות שלא ביצעו במישרין. כעת ייאלצו להוכיח שעשו ככל שניתן לשמור על דיני התחרות // דעה

 |  (1)
ערב פיזור הכנסת, ביומה הראשון של 2019, אושרה הרפורמה בחוק ההגבלים העסקיים, שייקרא שמו בישראל מעתה חוק התחרות הכלכלית. החוק החדש מרחיב את סמכויות הממונה על התחרות (בשמה החדש), ומגדיל את הסיכונים החלים על תאגידים.
בין היתר, הורחבה הגדרת "מונופולין", כך שגם גופים שמחזיקים בנתח שוק נמוך מ-50%, יכולים להיחשב ככאלה, אם בידיהם כוח שוק. שינוי זה מוביל לחוסר ודאות משמעותי, שכן קשה לקבוע אם גורם כלשהו מחזיק בכוח שוק אם לאו, וכמובן שהפוסקת בעניין תהא רשות התחרות. בנוסף, תקרת העיצומים הכספיים שהממונה מוסמכת להטיל על תאגידים בגין הפרות החוק נסקה, והיא עומדת כעת על 100 מיליון שקל.
החוק כולל שינויים נוספים (חלקם חיוביים), אך לטעמי השינוי המשמעותי ביותר שהוכנס בחוק הוא במישור של אחריות מנהלים. חוק ההגבלים החיל תמיד אחריות פלילית על מנהלים בגין הפרות הגבלים עסקיים שהתבצעו בידי התאגיד שבראשו הם עומדים, גם אם הם לא ביצעו את ההפרה במישרין.
ניקח לדוגמה את המקרה של מר ישי כהן, שמונה למנכ"ל של המשביר לחקלאי במהלך תקופה שבה החברה היתה צד לקרטל תיאום מחירים וחלוקת שוק בתחום חומרי ההדברה. הקרטל כבר היה בסוף חייו, והפסיק לפעול כשלושה חודשים לאחר שמר כהן מונה למנכ"ל. כהן הורשע, למרות שלטענתו לא ידע על הקרטל. הטעם להרשעה היה שמר כהן לא נקט באמצעים סבירים לשמירת הוראות החוק, ולכן נמצא כאחראי להפרה.
בית המשפט העליון אישר את ההרשעה, והבהיר שמנהל חייב לנקוט באמצעים סבירים לשמירת הוראות החוק באופן יזום, גם אם "לא ידע" וגם אם דרישה זו מחייבת שינוי בסדר העדיפויות הניהולי הרגיל.
כיצד ישפיע החוק על המנהלים?
יש להניח, שמר כהן התקשה להבין מדוע מוטלת עליו אחריות פלילית בגין קרטל עליו לא ידע לכאורה. כל חטאו היה בכך שאיתרע מזלו, והוא החל לשמש כמנכ"ל החברה במשך תקופה קצרה ביותר בטרם הסתיים הקרטל. תחושתי היא שהשינוי שהוכנס כעת בחוק התחרות, יוביל לתסכול רב אף יותר אצל מנהלים, שעשויים למצוא עצמם בסיטואציות קפקאיות:
ראשית, מר כהן יכול היה לשאוב נחמה כלשהי מכך שלא ניתן היה להטיל עליו עונש מאסר. חוק העונשין אינו מאפשר הטלת מאסר על עבירות מנהלים מן הסוג שהיה בחוק ההגבלים העסקיים, אלא אם הוכחה מחשבה פלילית או רשלנות. נראה שכעת פני הדברים יהיו שונים, לפחות לשיטת הרשות.
שנית, לאחר הרפורמה אין די באמצעים סבירים. על נושא המשרה להוכיח ש"עשה כל שניתן" כדי למלא את חובתו. מהו "כל שניתן"? את זאת נגלה בהמשך, על גבם של מנהלים שילמדו כיצד יש לנהוג בדרך הקשה. רשות התחרות הביעה בעבר את העמדה, שיישום תכנית אכיפה פנימית, עשוי להקנות הגנה בהקשר זה. יש לקוות שגם לאחר הרפורמה, יישום תכנית אכיפה אפקטיבית, בתום לב, יוכל להגן מפני הרשעה גם בעבירות המנהלים החדשות.
שלישית, החוק המתוקן מטיל על נושא משרה אחריות עצמאית "לפקח ולעשות כל שניתן" למניעת הפרת החוק בידי תאגיד. הפרת חובה זו עלולה, תיאורטית, להוביל למאסר של עד שנה, ולקנס. כך גם אם לא בוצעה כל הפרה אחרת של חוק התחרות הכלכלית, ולא נגרם כל נזק שהוא.
רביעית, החוק המתוקן מאפשר להרשיע בפלילים נושא משרה לא רק בגין הפרות דין שהתבצעו על ידי התאגיד, כפי שהיה עד כה, אלא גם בשל הפרה שבוצע על ידי עובד מעובדיו של התאגיד.
אם כן - מעתה נדרשים מנהלים להעלות את חוק התחרות הכלכלית על ראש שמחתם, ולנקוט בצעדים אקטיביים שיבטיחו את שמירת העקרונות הקבועים בחוק זה.
הכותבת היא מנהלת מחלקת הגבלים עסקיים במשרד עורכי הרצוג פוקס נאמן
תגובות לכתבה(1):

התחבר לאתר

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
  • 1.
    מנהלים
    דין 25/01/2019 22:30
    הגב לתגובה זו
    0 0
    צריך להיות טיפש כדי לרצות להיות מנהל בתנאים דרקוניים כאלה הסיכון גדול מהסיכוי מייצרים פרנסה לעורכי דין ועומס נוסף על בתי המשפט לנהל , לא ישאר למנהל הרבה זמן
    סגור