המהפכה השקטה של ניהול ההשקעות המסורתי

אנו עומדים בפני שינוי מהותי בפילוסופיית ההשקעה של המוסדיים בעולם ובארץ. הם מבינים כי האלטרנטיבות הקיימות בשוק הסחיר פחות אטרקטיביות// דעה
 |  (9)
מדוע משקיעים מוסדיים, לקוחות כשירים, אוניברסיטאות, קרנות סקטוריאליות ומשקיעים בעלי הון פיננסי רב מסיטים את המיקוד שלהם לקרנות השקעה פרטיות?
תחום קרנות ההשקעה הפרטיות שבר לאחרונה שיא של כל הזמנים כאשר כיום מנוהלים בעולם כ-8.4 טריליון דולר. בשנת 2017 בלבד גויס סכום כולל של כ-754 מיליארד דולר לקרנות השקעה פרטיות. כ-60% לקרנות Private Equity, כ-25% נוספים לקרנות נדל"ן וקרנות חוב והשאר לתחום התשתיות המתפתח.
בהתאמה, חל גידול משמעותי בעתודות המזומנים או ההתחייבויות לטובת מנהלי הקרנות (Dry Powder בשפה המקצועית) סכום זה הגיעה ל כ-1.7 טריליון דולר בשנת 2017, הון זה אמור לשמש את מנהלי הקרנות לכסות התחייבויות עתידיות, לרכוש נכסים או לבצע רכישות. גידול לא מבוקר ב-Dry Powder משמעו עודף גיוס הון אשר מגביר תחרות וגורם לעליית מחירי הנכסים.
כ-80% מכלל המשקיעים המוסדיים בעולם חשופים לקרנות השקעה פרטיות, מכללם כ-60% חשופים לקרנות Private Equity וקרנות נדל"ן, כ-35% גם חשופים לקרנות חוב וקרנות בתחום התשתיות, אחוז משמעותי נוסף (כ-38%) משקיעים גם בתחום ה-Natural Recourses.
כיצד ניתן להסביר את זרימת הכספים האדירה לקרנות השקעה פרטיות?
הסיבה העיקרית בגינה משקיעים מוסדיים רבים בוחרים להשקיע בקרנות Private Equity הינה התשואות הגבוהות של סגמנט זה לאורך השנים ביחס למדדי ה-Equity הסחירים. כמו כן, בשנים האחרונות ראינו גידול משמעותי במספר הגופים והסכומים הגבוהים שגויסו לקרנות בתחום הנדל"ן, החוב, התשתיות ומשאבי הטבע והאנרגיה כאשר הסיבה המרכזית בגינה משקיעים רבים בוחרים להקצות לסגמנטים אלו היא בעיקר גיוון התיק האלטרנטיבי ומרווח התשואה בין אלטרנטיבות אלו אל מול מקביליהם בשוק הסחיר.
בניגוד למשקיע הפרטי, משקיעים מוסדיים גדולים כמו קרנות פנסיה וגופי ביטוח אינם זקוקים לנזילות גבוהה בחלק משמעותי מהנכסים המנוהלים שלהם וגם יכולים לעמוד בדרישות סכומי ההשקעה המינימליים הגבוהים אותם דורשים מנהלי הקרנות הפרטיות כך שהרציונל מבחינת משקיעים אלו תומך בהמשך הגדלת ההשקעה לסגמנטים הללו. היום, משקיעים כשירים פרטיים יכולים לקבל גישה לחלק מקרנות כאלו דרך קרנות Feeder אשר מנוהלות בעיקר ע"י גופים מוסדיים מובילים ומאפשרות השקעה בסכומים נמוכים יותר. יחד עם זאת, עדיין מדובר בנכסים שאינם נזילים ותקופת השקעה ארוכה יחסית. 
על פי מחקר שביצעה חברת Preqin נראה כי בין 64%-77% מהמשקיעים בקרנות השקעה פרטיות מתכננים להגדיל הקצאה בכלל הסגמנטים בשנת 2018 ביחס לשנה החולפת, כ-20%-30% בממוצע מתכננים להישאר באותה רמת חשיפה ורק פחות מ-5% מתכננים להקטין את החשיפה שלהם ביחס לשנה החולפת.
המשקיעים המוסדיים האירופאים מקצים בממוצע כמעט 36.5% מהנכסים המנוהלים שלהם לטובת קרנות השקעה פרטיות, בצפון אמריקה כ-26% ובשאר העולם הממוצע הינו כ-34%.
מה קורה בישראל?
בשונה מהמתרחש בעולם, בישראל ההקצאה הינה כ-75 מיליארד שקל בלבד המהווים רק כ-5% מסך הנכסים המנוהלים וכוללים בין היתר גם נדל"ן ישיר חשוב להוסיף כי משקיעים אלו מקצים בממוצע כ-6% נוספים להלוואות "ישירות", חוב שאינו סחיר, אך עדיין הפער בין ישראל לעולם משמעותי.
ישנן מספר סיבות מרכזיות שיכולים להסביר פער זה. הסיבה הראשונה הינה קצב הגידול המאסיבי בסך כל הנכסים המנוהלים על ידי הגופים המוסדיים בישראל. בעשור האחרון הגידול השנתי הממוצע בסך הנכסים המנוהלים עומד על 10% בשנה, מה שדורש ממנהלי ההשקעות להגדיל הקצאה לקרנות השקעה פרטיות בקצב אקספוננציאלי.
בנוסף, קרנות השקעה פרטיות דורשות מומחיות רבה והיכרות מעמיקה עם מנהלי הקרנות ואלו דורשים זמן ומשאבים רבים. סיבה נוספת בסיסה במנטליות ההשקעות שהייתה נהוגה בישראל בשנים עברו והייתה מוטה להשקעות מקומיות. כמובן שהיום המצב שונה והגופים המוסדיים מקצים כ-50% מהנכסים המנוהלים שלהם לטובת השקעות מחוץ לישראל.
בעשור האחרון שוק חיסכון ארוך הטווח בישראל עבר שינויים משמעותיים והרפורמות שנעשו פה בשנים האחרונות הציבו את ישראל כאחת המדינות המתקדמות ביותר בעולם בתחום. רובנו מכירים את חוק פנסיית חובה, תהליך שהושלם בשנת 2014 ומחייב כל מעסיק ועובד שכיר להפריש כ-20% מהשכר המבוטח לטובת חיסכון ארוך טווח. חוק זה הורחב בשנת 2017 גם לעצמאיים.
מעבר לכך, אחוז משמעותי מהישראלים מפרישים כ-10% לקרנות השתלמות, דבר שאינו נהוג במדינות אחרות בעולם. הנתון המפתיע הוא אחוז הצמיחה בסך כל הצבירה נטו בקופות הגמל, קופות הגמל צמחו בכ-14% בשנת 2017 והציגו את אחוז הצמיחה הגבוהה ביותר. זאת כמובן בשל השימוש שנעשה היום במכשיר חיסכון ייחודי זה על ידי מקדמי הרפורמות בישראל. דוגמאות לכך בחוק חיסכון לכל ילד, תיקון 190 וקופת גמל להשקעה.
חשוב להבין שכל אלו יחד עם קרנות הפנסיה החדשות מייצרים צבירה נטו של כ-70 מיליארד שקל בשנה, סכום עצום של "כסף חדש" אשר מאתגר את מנהלי ההשקעות לספק חלופות השקעה ראויות לתשואות הנמוכות הקיימות היום בעולם הסחיר.
מה חצי הכוס המלאה?
יש גם נתונים מעודדים. ניתן להבחין בשינוי המהותי שנעשה בשנים האחרונות בעיקר בגופים הגדולים והמתוחכמים בישראל, אלו אשר צפו את הנולד בזמן והקדישו משאבים רבים בכדי להגדיל משמעותית את הצוותים והמומחיות שלהם בתחום הלא סחיר. מעבר לכך, יש הרגשה כי התחרות על התשואות עושה מעבר חד ובעתיד תושפע משמעותית מאיכותו של תיק זה אשר יספק בידול בין הגופים השונים ובניגוד להשקעות סחירות יהיה קשה יותר להדביק את הפער.
שינוי זה גם בא לידי ביטוי במספרים, ברבעון הראשון של שנת 2018 החשיפה לקרנות השקעה פרטיות גדלה מ 52 מיליארד שקל ל-57 מיליארד שקל, נתון המבטא צמיחה ממוצעת של כ-10% אחוז ומהווה את אחוז הגידול המשמעותי ביותר מכלל הנכסים המנוהלים.
מעבר לכך, ניתן להבחין בתהליכי התייעלות אותם מבצעים הגופים המובילים בישראל אשר באים לידי ביטוי בין השאר בהקטנת חשיפה למנהלים חיצוניים בתחומים אחרים כמו קרנות נאמנות, גידור ותעודות סל. אלו "השתמשו" בחלק משמעותי מהקצאת דמי הניהול החיצוניים הממומנים ישירות על ידי העמיתים ומוגבלים ל-0.25% מסך הנכסים בכל קרן או קופה.
המשקיעים המוסדיים הישראלים מקצים כ-76% מתיק הקרנות האלטרנטיבי לקרנות Private Equity, כ-13% ל-Private Debt וכ-11% נוספים לקרנות נדל"ן ותשתיות. בעולם ההתייחסות לתיק האלטרנטיבי שונה והחלוקה הינה מאוזנת יותר בין הסגמנטים השונים. יחד עם זאת, נראה כי בישראל יש עניין להגדיל משמעותי חשיפה לקרנות חוב ולתשתיות גלובליות ונראה כי בעתיד התיק יהיה מאוזן יותר.
בישראל כמו בעולם האסטרטגיה הנפוצה ביותר הינה Buyout המהווה כ-30% מסך התיק האלטרנטיבי. באופן חריג לישראל, קרנות הון סיכון מהווים היום כ-16% וצפויים להצטמצם משמעותית בשנים הבאות בשל פרופיל הסיכון/תשואה הפחות אטרקטיבי אל מול האסטרטגיות האחרות.
למה ניתן לצפות בהמשך?
בהתבסס על נתוני הצמיחה של השוק המוסדי בישראל בישראל ניתן לצפות כי שוק זה צפוי להכפיל עצמו ב-7 השנים הבאות ולהגיע לכ-3 מיליארד שקל. בהתאם לכך ניתן לצפות כי סך הנכסים שיוקצו לקרנות השקעה פרטיות יגיעו לפחות לכ-300 מיליארד שקל אשר יהוו כ-10% מסך הנכסים המנוהלים. הקצאה זו תמשיך לצמוח בקצב אקספוננציאלי והפער אל מול שאר העולם צפוי להצטמצם.
לסיכום, הנתונים בעולם ובישראל מחזקים את התחושה כי אנו עומדים בפני שינוי מהותי בפילוסופיית ההשקעה של המשקיעים המוסדיים והמשקיעים הכשירים בעולם ובישראל. משקיעים מתוחכמים אלו מבינים כי האלטרנטיבות הקיימות בשוק הסחיר פחות אטרקטיביות עבורם ושעתיד ההצלחה שלהם טמון ביכולת לספק להם וללקוחותיהם תשואה אבסולוטית גבוהה יותר בטווח הארוך ותנודתית נמוכה מזו הקיימת בשווקים הסחירים.
 
הכותב הוא מנהל תחום קרנות השקעה פרטיות – הלמן אלדובי קרנות השקעה בע"מ
תגובות לכתבה(9):

התחבר לאתר

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
  • 7.
    "הכותב הוא מנהל תחום קרנות השקעה פרטיות"
    אלפא99 10/09/2018 13:32
    הגב לתגובה זו
    1 1
    חג שמח
    סגור
  • אין בושה
    אמיר 1 המקורי 11/09/2018 15:36
    הגב לתגובה זו
    1 0
    עדיף היה לרשום תוכן ממומן. משקיעים היזהרו אין השקעות טובות יותר מ פיננסיות ושלא יספרו לכם סיפורים
    סגור
  • ליצן
    אריה 12/09/2018 18:31
    הגב לתגובה זו
    1 0
    בדרך כלל הכותב יהיה מישהו שמתמחה בתחום.כך כמובן ראוי שיהיה. מעבר לכך הייתי דואג לקרוא את המאמר במלואו לפני שאני מגיב ועושה מעצמי צחוק.ודרך אגב, המאמרים הללו אינם ממומנים.ומה זה פיננסיים!?בהצלחה.
    סגור
  • 6.
    יפה מאוד איתי
    אלנתן ידידיה 07/09/2018 00:43
    הגב לתגובה זו
    0 0
    מעניין ומקצועי ביותר עם ידע נרחב ומקיף בכלכלה
    סגור
  • 5.
    כותב מוכשר! (ל"ת)
    טובה 06/09/2018 19:13
    הגב לתגובה זו
    2 0
    סגור
  • 4.
    מעניין מאוד! (ל"ת)
    זהבה 06/09/2018 19:12
    הגב לתגובה זו
    1 0
    סגור
  • 3.
    מקצועי מאוד
    שיר 06/09/2018 13:33
    הגב לתגובה זו
    0 0
    כתבה מעניינת וסוקרת את התחום בצורה מקצועית.
    סגור
  • 2.
    COLLECTING BONUCES ON YOUR MONEY YOU CAN SLEEP TIGHT (ל"ת)
    AS LONG AS THEY 05/09/2018 16:12
    הגב לתגובה זו
    0 0
    סגור
  • 1.
    כתבה יפה (ל"ת)
    תודה 05/09/2018 13:56
    הגב לתגובה זו
    0 0
    סגור