הפרדת חברות האשראי לא מבשרת על תחרות אמתית

מכירת לאומי קארד אינה בשורה של ממש לציבור אלא דווקא מתמרצת את השחקנים השונים להמשיך ולהרוויח על חשבונו. מה צריכים אזרחי ישראל לעשות?

 |  (1)
מכירת חברת כרטיסי האשראי לגורם חיצוני לא משנה את ההתנהלות היומיומית של אזרחי ישראל שמשלמים הרבה יותר מדי ריביות חריגות על האוברדרפט. לצערנו, משרד האוצר לא התעקש אל מול הבנקים ובנק ישראל, שמדבר גבוה גבוה על תחרותיות אבל בפועל משמר יציבות וריכוזיות שעולה לכולנו ביוקר.
עסקת המכירה של לאומי קארד - מה באמת מרוויח הציבור?
לאחרונה התבשרנו על מהפכה פיננסית בתחום כרטיסי האשראי בישראל. זה החל מהודעות חגיגיות לעיתונות אודות הבשורה הגדולה והחשובה: בנק לאומי הגיע להסכמות עקרוניות אודות מכירת חברת כרטיסי האשראי לאומי קארד - לתאגיד פיננסי אמריקאי, במסגרת החלטות ועדת שטרום.
ועדת שטרום או בשמה הרשמי יותר הוועדה להגברת התחרותיות בשירותים הבנקאיים והפיננסיים הנפוצים בישראל, יושבת על המדוכה מאז 2015 ומנסה למצוא דרכים לעזור לאזרח הישראלי הקטן והמעט מבולבל. הועדה, שהוקמה ביוזמת משרד האוצר, נעה הלוך ושוב במלחמת התשה ארוכה בין הבנקים, חברות כרטיסי האשראי, בנק ישראל והממשלה; במטרה למצוא דרכים מאוזנות וטובות לעזור לעם ולאומה. אחת מההחלטות המרכזיות של הועדה הינה הפרדה (בתוך 3 שנים) של חברות כרטיסי האשראי הגדולות מהבנקים הגדולים בישראל - לאומי ופועלים.
ההודעות הססגוניות אודות המכירה של לאומי קארד, ניסו לתת הרגשה כאילו שמדובר על לא פחות משינוי אסטרטגי שיוביל להטבה משמעותית לציבור. אז לפני שפותחים את בקבוקי השמפניה וטופחים לכולם על השכם, חשוב קצת להעמיק בפרטים ובתמריצים של כל אחד מהשחקנים השונים.
משרד האוצר:
השר כחלון עמל ללא ליאות לנסות ולקושש הון פוליטי מהיר, כיאה לפוליטיקאי מקצועי ומשופשף לקראת בחירות. אין משהו הרבה יותר פופולרי בישראל של 2018 מאשר לנגח את הבנקים ולצייר את עצמך כאביר הדואג לשכבות החלשות. אבל, מכירת חברת כרטיסי האשראי לגורם חיצוני אין בה בכדי לשנות מאומה בהתנהלות היומיומית של אזרחי ישראל שמשלמים הרבה יותר מדי ריביות חריגות על האוברדרפט (אשראי בנקאי).
לצערנו הרב, משרד האוצר לא גילה את העקשנות הנדרשת בחדרי הדיונים אל מול הבנקים ובנק ישראל, ובעצם, למה שמשרד האוצר יתעמת? רווחי הבנקים מתדלקים את התשואות של תיק הנכסים של הציבור (פנסיה, גמל והשתלמות), יוצרים הכנסות נאות ממיסוי ורוב "נערי האוצר" ישמחו לעבוד בעבור המערכת הבנקאית בעוד כמה שנים (כמקובל במקומותינו).
בנק ישראל:
בנק ישראל נמצא במקום מאתגר במיוחד. מצד אחד הוא ישמח לפתוח את המערכת הבנקאות לתחרות אמתית, להוזלה משמעותית בעלויות ולהטבות לצרכים. מצד שני, הוא אמון בעיקר על הדאגה האסטרטגית ליציבות המערכת הבנקאית.
הנגיד לשעבר פרופ' סטנלי פישר קיבע מדיניות כמעט מוחלטת של דאגה, בכל מחיר, לכך שלא ייווצר מצב בו בנק מסחרי ישראלי כושל ונופל. התוצאה הינה מערכת מסואבת ומשמעותית של ביורוקרטיה פיקוחית חונקת. הבנקים בישראל משקיעים משאבים ניכרים בהגשת דוחות על גבי דוחות של נתונים אודות כל הפעילויות שלהם לבנק ישראל. עלויות הרגולציה הגבוהות, והיתרונות לגודל של שני השחקנים הגדולים (לאומי ופועלים), מבטיחות כי תחרות אמת לא תהיה.
אין לבנקים הקטנים והבינוניים סיכוי ממשי. בנק ישראל כמעט מנהל בפועל את מערכת הבנקאות המסחרית, והוא אולי מדבר גבוה גבוה על תחרותיות אבל בפועל משמר יציבות וריכוזיות שעולה לכולנו ביוקר.
הבנקים:
הבנקים המסחריים בישראל הם תאגידים ציבוריים שדואגים להשאת הערך לבעלי המניות (וכנראה גם לוועד העובדים). הם גוף עסקי לכל דבר ועניין ויש להם אינטרס מובנה להרוויח כמה שיותר. המנהלים הבכירים בבנקים מתוגמלים היטב על מנת להבטיח כי הבנקים ישיגו תשואה מיטבית למשקיעים. אז הם עמלים, כיאה לעובדים חרוצים, על מנת לשמר את הרווחיות האימתנית שלהם. אם ועדת שטרום מנסה לקחת להם הכנסות מפעילות כרטיסי אשראי, הם יגבו את ההכנסות ממקום אחר. כך זה פעל עד היום וכך זה צפוי לפעול גם בעתיד.
חברות כרטיסי האשראי:
גם חברות כרטיסי האשראי בישראל הן גוף עסקי לכל דבר ועניין. הן מרוויחות מדמי כרטיס הנגבים מהלקוחות ובעיקר מעמלות עסקה הנגבות מבעלי העסקים על הזכות להשתמש בשירותי התשלום שלהם. בשנים האחרונות הן השיגו מעל 10% תשואה על ההון בכל שנה, וזה הרבה.
בשבוע שעבר פורסם כי בארה"ב חברת כרטיסי האשראי אמריקן אקספרס "נתפסה על חם" כשהיא מסכמת על תנאי עמלות לעסקים קטנים ובינוניים לעסקאות מטבע חוץ, ולאחר תקופה מעלה בצורה משמעותית את העמלות באופן חד צדדי וללא הודעה מפורשת לבעל העסק.
רוב בעלי העסקים הקטנים והבינוניים אינם מבצעים בחינה ובדיקה של העמלות שלהם, ואת העובדה הזאת ניצלה אמריקן אקספרס לטובתה. מדובר על אנקדוטה שלילית שבאה להמחיש עד כמה מדובר על מיזם מסחרי שלא בוחל בשום אמצעי (אפילו לא הגון), על מנת לשפר את שורת הרווח שלו (והבונוסים הנגזרים ממנו).
חברות כרטיסי האשראי בישראל לא צפויות לנהוג בצורה מאוד שונה, למרות שאפשר לקוות שלא יפעלו באמצעים כל כך נבזיים. הן צריכות להרוויח כסף, ולכן גם הן צפויות למצוא דרכים יצירתיות להתמיד ולהגדיל את הרווחיות העתידית שלהן - על חשבון הציבור ובעלי העסקים בישראל.
איך באמת אפשר לייצר תחרות אמתית?
מנהלי התאגיד הפיננסי הרוכש את לאומי קארד, ורבורג פינקוס, אינם פראיירים וצפויים להמשיך ולמצוא אפיקים חדשים לשימור ולהשאת הרווח. גם הם מעריכים כי תחרות אמתית לא ממש תהיה כאן, אחרת לא היו ששים להיכנס לעסקה.
 
בשורה התחתונה, כולם עושים רעשים של חגיגה עממית שתועיל לכולנו, אבל מבנה התמריצים שלהם מורה שהם לא באמת רוצים בתחרות משמעותית, ולא באמת ששים על הוזלה משמעותית בעמלות ובריביות שאזרחי ישראל משלמים.
על מנת להוביל את המערכת לתחרות אמתית, צריך להגביר את המודעות הפיננסית של כלל אזרחי ישראל (חינוך פיננסי), לשפר בצורה משמעותית את השקיפות במערכת הבנקאית (השוואת מחירים ממחושבת ומהירה לכל אזרח בכל זמן), לתת תשתית זולה לכלל השחקנים בשוק על ידי מערך סליקה פתוח ונגיש לכולם, ולהתיר חלק ניכר מחבלי הביורוקרטיה החונקים.
בעידן של 2018 אפשר וצריך לחשוב על ביורוקרטיה חכמה יותר, ממחושבת יותר ורזה הרבה יותר - שמפריעה הרבה פחות לצמיחה הטבעית של תחרות כלכלית טובה ובריאה.
 
הכותב הוא מרצה במרכז האקדמי לב ומנכ"ל חברת סמארט אופשנס 
תגובות לכתבה(1):

התחבר לאתר

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
  • 1.
    נכון, אבל...
    נחשון 04/09/2018 12:13
    הגב לתגובה זו
    0 0
    כתבה טובה. אבל... הדאגה של בנק ישראל ליציבות הבנקים הינה אינטרס ציבורי מובהק. אין לנגח אותם בשל כך.
    סגור