בפריפריה משלמים ריבית גבוהה. מה ניתן לעשות?

בחינת הדוחות הכספיים מגלה שבאופן מסורתי, רכיב הרווח העיקרי של הבנקים הוא תיווך באשראי – ומכאן שתחום זה הוא התחום בו נדרשת תחרות מעל הכל

 | 
התעשייה הישראלית סובלת מקשיים רבים, בהיבטים של יוקר התשומות, פריון עבודה, רגולציה מרובה ועוד. בפריפריה, נאלצת התעשייה המקומית להתמודד גם עם קשיים נוספים, כאלה שקיימים פחות במרכז, דוגמת זמינות האשראי, עד כדי מצוקה במקרים רבים.
עסקים בפריפריה משלמים ריבית גבוהה יותר
מספר מחקרים מהשנים האחרונות הוכיחו כי תנאי ההלוואות שניתנו לעסקים קטנים בפריפריה לעומת כאלה שניתנו לעסקים קטנים במרכז טובים פחות, ובמילים קצת פחות מכובסות: עסקים בפריפריה משלמים ריבית הגבוהה בעשרות אחוזים ממקביליהם במרכז הארץ. למה? עסקים בפריפריה נתפסים בעיני הבנקאים כמסוכנים יותר לכאורה וכתוצאה מכך, הריבית המושתת עליהם גבוהה יותר, והם גם נדרשים להציג ערבויות גדולות יותר מאשר עסקים במרכז.
נגישות לאשראי ומימון מהווים חסם גדול להקמת עסקים קטנים, וגם מי שכבר מצליח להקים עסק בפריפריה מתקשה לצמוח כשהוא נסמך על אשראי יקר יחסית. אל אלה מתווספת בעיה ידועה ומוכרת אצל העסקים -  בעיית ימי האשראי ההופכת את העסק עצמו ל"נותן אשראי", כלומר ההפרש הגדול בין זמן אספקת המוצר או השירות ללקוח, לבין מועד קבלת התשלום.
התעשייה בפריפריה משוועת לאוויר לנשימה
כדי לעודד עסקים בפריפריה, לעודד את הצמיחה ולהגדיל את היצע מקומות העבודה, המדינה מנסה לעזור לעסקים בפריפריה בדרכים שונות: הקרן לעסקים קטנים, הלוואות בערבות מדינה, קרן קורת, קרן צפונה, קרן דרומה, פיתוח תשתיות ועוד, אך אין די בכך.
העסקים בפריפריה מתמודדים עם קהל לקוחות מצומצם יותר מאשר במרכז, קשיים לוגיסטיים ותחבורתיים מורכבים ופוטנציאל עסקי מוגבל. התעשייה בפריפריה משוועת לאוויר לנשימה, אך כאמור, הבנקים מפלים אותם בשיעור הריבית ביחס לעסקים זהים במרכז הארץ.
היעדר תחרות מביא לעלייה במחירי המוצרים והשירותים ולפגיעה באיכותם. לקוחות המערכת הבנקאית, פרטיים ועסקים קטנים כאחד, אינם נהנים מתחרות, משלמים ביוקר ולא נהנים משירותים חדשניים וממלחמה אמיתית על ליבו וכיסו של הלקוח.
לקוחות רבים כלל אינם זוכים לעבור את ה"סלקציה" של הבנקים ואינם זוכים באפשרות לקבל אשראי, או  שמקבלים אותו בתנאים שמזכירים את תנאי האשראי בשוק האפור. לכן מיזוג כמו של מזרחי-טפחות ואיגוד מיזוג אחר של בנקים לא יהיה "Game Changer" והלקוחות ימשיכו לחכות בתור כדי לשלם ביוקר על אשראי.
הרווח הנקי של חמשת הבנקים הגדולים הסתכם אשתקד בלמעלה מ-9 מיליארד שקלים. בחינת הדוחות הכספיים מגלה שבאופן מסורתי, רכיב הרווח העיקרי של הבנקים הוא תיווך באשראי – ומכאן שתחום זה הוא התחום בו נדרשת תחרות מעל הכל.  
מהיכן תגיע הבשורה לצרכן?
אז איפה הפתרון? באין תחרות בין הבנקים, ועם תחרות מועטה עד זניחה ממגזרי חברות הביטוח ובתי ההשקעות, הבשורה היחידה לצרכן עשויה להגיע מטכנולוגיות הפינטק, ובמיוחד מאלו שמציעות פלטפורמות של הלוואה ישירה בין לווים למלווים. אלה יכולות לשנות את כללי המשחק ולהביא תחרות אמיתית. גם לפריפריה.
חברות P2P אחדות, כבר משמשות תחרות ראויה לבנקים בתיווך באשראי בין אנשים לאנשים (להרחבה בנושא לחצו כאן), תוך שהן מציעות ריבית אטרקטיבית גם ללווה, המודר בחלק מהמקרים מהמערכת הבנקאית, וגם למלווה, הנהנה מתשואה נאה עבור השקעתו. קרדיטפלייס לקחה את זה צעד אחד קדימה, והיא מציעה למשקיעים השקעה ישירה בתקבולים עתידיים של עסקים, ברמת סיכון נמוכה ובריבית אטרקטיבית. מדובר בעסקים טובים ובריאים הממוקמים בפריפריה, אשר נואשו מהביורוקרטיה, היחס והריבית הגבוהה שמציעים הבנקים, ומוצאים סוף סוף את אלטרנטיבה שפויה.   
הטכנולוגיה קיימת והביקושים לאשראי במחירים "שפויים" גדולים. חברות P2P מציעות למלווים, כל אחד מאתנו, ליהנות מתשואה נאה עבור השקעה בסיכון נמוך יחסית. אך לא די בכל אלה כדי להביא לסוף ה"חגיגה" של הבנקים. כדי לסיים את העיוות הבסיסי הקיים בשוק האשראי בישראל, ולהביא את בשורת האשראי השפוי גם לפריפריה, נדרשת תמיכה רגולטורית שתגן על העסקים ועל המשקיעים מפני הבנקים, שאינם חפצים בתחרות.
שר האוצר והמפקחת על הבנקים צריכים להגן על העסקים בפריפריה מפני אוליגופול הבנקים ולעודד את מחוללי התחרות באשראי כמו למשל הפינטק. חלק חשוב במתכון לעידוד הצמיחה הוא אשראי במחירים ובתנאים שפויים באופן שוויוני וללא אפליה.
 
הכותב הוא מבעלי חברת הפינטק הישראלית קרדיטפלייס
תגובות לכתבה(0):

התחבר לאתר

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה