הכל כסף: למה אירופה רוצה לשמור על הסכם הגרעין?

ארה"ב מרגישה הרבה יותר בנוח להתנתק מההסכם לעומת האירופאים מאז הסנקציות הוסרו, היצוא לאיחוד האירופי גדל כמעט פי עשרה ל-10 מיליארד אירו 

ביום שלישי האחרון צפיתי בשקיקה בנאומו של נשיא ארה"ב דונאלד טראמפ. עיקר תשומת הלב שלי כמשקיע היתה לראות היכן יהיה האפקט על השווקים. עיקרו היה על הנפט שהפך את עורו מאדום בוהק לירוק בוהק וכתוצאה מכך גם סקטור האנרגיה עלה בצורה מרשימה ביומיים שלאחר הנאום.
מחיר הנפט עלה בשיעור חד ביום רביעי לשיא שלו מאז שנת 2014, על רקע הציפיות שהעיצוב החדש של ההסכם יביא לירידה ביצוא האיראני. נפט גולמי ברנט, תקן תמחור נפט בינלאומי, עלה ב-2.11 דולר, או 2.8%, ל-76.96 דולר לחבית בלונדון. הקרוד בארה"ב עלה ב-2 דולר, או 2.9%, ל-71.06 דולר לחבית בניו יורק, הרמה הגבוהה ביותר מאז סוף 2014.
אבל לא רק מרוויחים יש בסיפור הזה. במאמר זה הייתי רוצה להציג את הצד שעלול להפסיד הרבה מאוד כסף, לסדר לכם את מפת האינטרסים הכלכליים ולהסביר מדוע ארה"ב מרגישה הרבה יותר בנוח להתנתק מההסכם לעומת האירופאים שממשיכים להתעקש שההסכם הזה חי וקיים.
החלטתו של הנשיא דונלד טראמפ צפויה לפגוע בעיקר במטוסים, בספקיות נפט וביצרני רכב. עם זאת, ההשפעה הסופית עדיין לא ברורה, בשל הפטור האפשרי של כמה מהחברות ואפילו משא ומתן חדש על הסכם הגרעין המתוקן של איראן.
מאז שהושג הסכם הגרעין האיראני ב-2015, היו אלו בעיקר חברות אירופאיות שחזרו לחתום על עסקאות עם איראן. אירופה קשורה באופן מסורתי לקשרים עסקיים ודיפלומטיים קרובים יותר מארה"ב, שם המורשת עדיין זוכרת את תפיסת בני הערובה בשגרירות האמריקאית בטהראן לפני כמעט 40 שנה ומייצרת אנטגוניזם בכל הקשור לקשרים עסקיים ללא חשש בין המדינות.
אחת הסנקציות המשמעותיות שגרמו לנזק רב באיראן היתה הניתוק של איראן מרשת הסוויפט שאמונה על החלפת מט"ח. סנקציה זו גרמה להשבתה של כל הסחר חוץ בין חברות אמריקאיות ואירופאיות בכללן בנקים ואלו שהסתכנו ובכל זאת עשו עסקים עם האייטולות זכו לעונשים חמורים וקנסות וכמובן פרסום שלילי בציבור.
לאחרונה צוטטו מספר מנהיגים אירופאים על חידוש הסנקציות. זה מה שהיה להם לומר:
קארל בילדט, ראש ממשלת שוודיה לשעבר, המכהן כיושב ראש המועצה האירופית ליחסי חוץ, התלונן כי סנקציות חדשות "אינן פוגעות בשום חברה אמריקאית, אלא מכוונות בעיקר לחברות אירופאיות". ז'אן קלוד ג'ונקר, נשיא גוף האיחוד האירופי, אמר כי "ארה"ב כבר לא רוצה לשתף פעולה עם חלקים אחרים של העולם", ויש להחליפה על ידי האיחוד האירופי על הבמה הבינלאומית" .
מצרף תרשים של האיחוד האירופי שמציג תמונה מאוד ברורה ביחס שבין ארה"ב לאירופה בכל הקשור למאזן המסחר מול איראן הן בייבוא והן בייצוא.



תעשיית המטוסים
אם נסתכל על המפסידים הגדולים מחידוש הסנקציות ניתן לשים את האצבע בעיקר על יצרני המטוסים, כאשר הכאב המשותף מתחלק בין שתי הענקיות בואינג ואיירבוס.

שר האוצר האמריקני, סטיבן מנוצ'ין, אמר כי הרישיונות הקיימים של החברות למכור מטוסים לאיראן יבוטלו. איירבוס האירופאית נופלת תחת הכללים של ארה"ב, בעיקר משום  שהמטוסים שלה כוללים רכיבים מתוצרת ארה"ב.
בלומברג פרסם אמש כתבה בה התייחס לאובדן הכספי של איירבוס והעריך אותה בהפסד הזמנות בשווי של 19 מיליארד דולר בעיקר בגלל שלחברה יש צבר הזמנות של 97 מטוסים סך הכול, שעדיין לא נמסרו מתוכם 16 מטוסים מסוג A350 שהן ספינות הדגל של החברה והשאר מטוסים מסוג A330.
בואינג לעומת זאת דיווחה כי בשנה הקרובה לא צפויות להיות מסירות אם כי יש לציין שהחברה חתמה על עסקאות למסירת 110 מטוסים בשווי של 9.5 מיליארד דולר גם לאיראן וגם לאסמן אירליינס.
בואינג מאידך מעולם לא הוסיפה את המטוסים לצבר ההזמנות שלה - ואם היו כאלה, הם היו מייצגים פחות מ-2%  מסך 5,800 ההזמנות שלה. רק בחודש שעבר בואינג הכינה את המשקיעים עוד לפני ביטול ההסכם הצפוי מצד טראמפ. מנכ"ל בואינג, דניס מילנבורג, אמר כי "אובדן המכירות האיראניות לא יאט את הייצור".
אפשר בהחלט לראות את המשחק הזהיר של בואינג שהחליטה שלא להכניס עסקאות אלו לצבר ההזמנות שלה ועדיין לא סיפקו ולו מטוס אחד לעומת איירבוס שכבר סיפקו 3 מטוסים מתוך הזמנה של 100. ההנחה של בואינג היתה כי ההסכם יעבור שינוי לאור הבטחותיו החוזרות ונשנות במהלך קמפיין הנשיאות של טראמפ לביטולו.
עם זאת, חשוב לזכור כי בטווח הארוך איראן היא תקווה גדולה של יצרני התעופה בשל אוכלוסייתה הגדולה שעומדת על כ-80 מיליון בני אדם - ומעמד הביניים, נכסי הנפט שלה, וצי המטוסים המזדקנים הזקוקים לשדרוגים במטוסים חדשים ובחלקי חילוף.
גם הנפט משחק תפקיד
ארה"ב מסרה כי הסנקציות יפחיתו במידה ניכרת את מכירות הנפט של איראן, מפיקת הנפט החמישית בגודלה בעולם.
במסגרת חידוש הסנקציות תינתן תקופה של 180 יום עבור המדינות כדי לעטוף את החוזים הקיימים ולהשיג "הפחתות משמעותיות" ברכישות של נפט גולמי איראני, אם כי מנוצ'ין שר האוצר לא פירט מה כוונת הממשל על ידי המונח הפחתות משמעותיות.
חברת הנפט הצרפתית Total SA היא חברת הנפט המערבית החשובה ביותר עבור איראן, כאשר רק בחודש יולי שנה שעברה החברה חתמה על הסכם בשווי של 5 מיליארד דולר.
גם לחברת הנפט הסינית הלאומית יש תכניות לפתח שדה גז טבעי גדול בדרום פארס אבל הסינים ממילא אף פעם לא היו חלק מההסכם והיוו תקווה אחת מתוך מעטות שהיו לאיראן בטרם הסכם הגרעין ב-2015.
ניתן בהחלט להכיר כי חברות אנרגיה אירופאיות כדוגמת טוטאל ורויאל דאץ מעורבות בצורה פעילה הרבה יותר מחברות אמריקאיות בכל הקשור לסחר מול איראן בעיקר בגלל שללא קשר להסכם הגרעין התקיים אמברגו מסחרי בין ארה"ב לאיראן שגרם לצמצום משמעותי בסחר בין שתי המדינות.
ערב הסעודית התחייבה מיד לסייע לקזז את אובדן הנפט האיראני ואמרה כי היא "מחויבת לתמוך ביציבותם של שווקי הנפט, לטובת היצרנים והצרכנים כאחד". אנליסטים מצפים גם כי חברות בארה"ב יגיבו על מחירים גבוהים יותר על ידי קידוח יתר כך שהסיפור האיראני לא ישפיע מדי על מחיר הנפט - זו לפחות התכנית.
אנליסטים מעריכים כי הטלתן מחדש של סנקציות עלולה להפחית את היצוא האיראני בין 200 ל-600 אלף חביות ביום. זה אולי נראה חסר חשיבות כשמסתכלים על אספקה עולמית של כ-98 מיליון חביות ביום. עם זאת, כאשר תפוקת הנפט העולמית נשלטת על ידי ערב הסעודית ויצרנים גדולים אחרים. כל תזוזה בהיצע הנפט לשוק צפוי להניב מחירים גבוהים יותר.
צריך לזכור שעלייה דרמטית במחירי הנפט היא לא הדבר שהכלכלה הגלובלית מייחלת לו שכן היא בולמת צריכה של דלק לרכבים וטיסות ועוד כל מיני תעשיות שמושפעות ממחירי האנרגיה כמו חשמל וכו'. לכן הצהרות כמו של ערב הסעודית לקזז את ההשפעה השלילית של איראן הן חשובות בהחלט ליציבות מחירי הנפט מעבר לעליה הנקודתית בשבוע האחרון כתגובה לביטול ההסכם.
האפקט מגיע לתעשייה
השפעות נוספות על הטלת הסנקציות האמריקאיות ניתן לראות בסקטורים נוספים מלבד מטוסים ואנרגיה. 

ב-2016 התחייבה פז'ו סיטרואן, יצרנית הרכב הצרפתית שמכרה בשנה שעברה 3.6 מיליון רכבים בעולם, לפתוח מפעל לייצור 200 אלף כלי רכב בשנה באיראן, ובימים האחרונים החברה אומרת שהיא בוחנת את ההשלכות של המהלך האמריקני.
ענק צרפתי אחר, רנו, חתם על עסקה של 778 מיליון דולר לבניית 150 אלף מכוניות בשנה במפעל מחוץ לטהראן.
יצרנית הציוד התעשייתי הגרמנית סימנס, בעלת חוזים בשווי מיליארדי דולרים עם איראן לבניית תחנות רכבת, תחנת כוח ופרויקטים אחרים, אמרה כי היא בוחנת את ההשפעה האפשרית, אך מצפה כי היא לא תהיה מהותית על עסקי החברה, קצת מוזר לומר שחוזים בשווי של מיליארדי דולרים לא ישפיעו על העסקים.
קשרים הדוקים יותר עם אירופה (ביחס לארה"ב) סייעו לאיראן ללא צל של ספק. היצוא לאיחוד האירופי גדל כמעט פי עשרה מאז הסנקציות הוסרו, מ-1.25 מיליארד אירו (1.48 מיליארד דולר) בשנת 2015 ל-10.14 מיליארד אירו בשנה שעברה.
מאידך, זרימת הסחורה לאיראן צמחה בקצב מתון יותר, מ-6.47 מיליארד אירו ל-10.8 מיליארד אירו. כך שנטישתה של ארה"ב בהחלט אמורה להשפיע על הכלכלה האיראנית אך במידה והאירופאים יישארו בהסכם ואף יביאו לשינוי שיוסכם על ידי נשיא ארה"ב ומדינות הציר, ישראל והמפרץ, אפשר יהיה להניח שהאינטרסים הכלכליים ינצחו שוב.

עוד בנושא:
"אם אצלנו יהיה גשם - אצל האיראנים יהיה מבול"


** אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. 

הכותב הוא מוטי כהן, יועץ בשירות האיתותים של אלומות ואנליסט שווקים חו"ל מטעם בורסה גרף

תגובות לכתבה(2):

התחבר לאתר

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
  • 2.
    אירופה השמידה ורצחה 6 מיליון יהודים צדיקים
    דבר המערכת 11/05/2018 07:55
    הגב לתגובה זו
    0 0
    אילולה נעצרה בכח הייתה משמידה גם אותך קורא יקר ותמים.והסמול? כ"כ שונא את הימין היהודי שתומך בערבים.מנצל את העובדה שהסמול לא יהודים כלל!
    סגור
  • 1.
    יאיר
    yeadim 10/05/2018 17:27
    הגב לתגובה זו
    3 0
    היכן טבלת גילאי המטוסים?
    סגור