האם המדד יתוקן בגלל ה'טעות' בחישוב של הלמ"ס?

מחקר חדש הציע שינוי מדידת סעיף השכירויות במדד, בבנק ישראל לא מתרגשים, וגם השוק. הנה ההסבר מדוע לא תראו אף מסיבת עיתונאים בעניין
גיא בן סימון, צילום: לילך צור
המחקר החיצוני שהאיר באור שלילי את הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בעניין חישוב רכיב הדיור במדד, הצית מהומה רבה על לא דבר. המחקר של עופר רז־דרור, סמנכ"ל במשרד התקשורת, שכיהן עד לאחרונה ככלכלן בכיר במועצה הלאומית לכלכלה ושהיה חבר בוועדה המייעצת ללמ"ס בנושאי דיור ונדל"ן, עסק ברובו במחירי הדיור והציע ללמ"ס חישוב שונה מהמתודולוגיה בה החזיקו עד כה.
מדובר בתת סעיף בתוך סעיף הדיור במדד המחירים לצרכן שנקרא בשם 'מדד שכר דירה'. לפי שיטת המדידה שנעשתה עד כה, הלמ"ס עקבה אחרי השכירות שמשלמים השוכרים במקום אחרי השכירות שמשולמת עבור הדירות. ואז, בכל פעם ששכר הדירה ששוכר מסוים שילם עלה, הלמ"ס קיבלה את הנתונים, ומנגד אם השוכר עזב בשל העלאת שכר הדירה, הנתון שאמור לכלול את השוכר החדש שהסכים לשלם את העלאה, חמק מהרדאר. לפי הערכות, בעשור שבין 2004-2015 תת סעיף זה היה צריך לעלות בקצב גבוה יותר ב-6.6% מכפי שהוצג במדד, מה שהיה צריך לתרום בממוצע כל שנה תוספת של 0.05% למדד הכללי.
אם המתנתם למסיבת עיתונאים שתסביר את הטעות, אל תחכו. בלמ"ס טוענים כי מדובר באומדן מנופח כיוון שהוא לא מנכה איכות בצורה טובה ואינו כולל מדגם גדול מהימן, כך שכנראה מדובר על השפעה כמעט זניחה גם היסטורית על המדד. וגם, אם המחקר סיפק ללמ"ס דרך נוספת ומדויקת יותר לחישוב אותו תת סעיף, עדיין מדובר במחקר שאף אחד לא צפוי לאמץ מאותה סיבה שמלכתחילה אותו סעיף לא נמדד- כדאיות.
צריך להגיד לזכות הלמ"ס כי לא נעשתה טעות חישוב, אלא אם אכן היתה סטייה מהמתודולוגיה הקיימת, אך זה לא המצב. בלמ"ס לא הקצו כוח אדם למדידת חישוב השינוי תת סעיף זה במודע, תחת ההנחה כי השינוי באותו תת סעיף לא מצריך הקצאה של כוח אדם. ואכן, בבנק ישראל, למשל, מחזיקים בדעה כי השפעת ההבדל במדידה על האינפלציה במדד המחירים לצרכן קטנה, ובוודאי שלא הייתה מביאה לשינוי במדיניות המוניטרית. ובבנק ישראל לא טועים למרות הכותרות שהתהדרו בטעות, לכאורה, של הלמ"ס.
אמיר כהנוביץ', הכלכלן הראשי של הפניקס, אמר בשיחה עםBizportal: "רובו של סעיף הדיור בישראל לא מיוחס ל'חוזים בשכירות' אלא ל'דיירים בבעלות', שמספק הערכה לשווי השכירות של דיירים שגרים בבית שלהם, ושינוי המדידה המדובר לא רלוונטי לגביהם, כך שמתוך סעיף הדיור במדד, שמשקלו 25%, הסעיף הרלוונטי הוא של 5% בלבד (מדד שכ"ד). ויותר מזה, לפי הערכות הלמ"ס המדידה שהוצעה על ידי המחקר רלוונטית רק ל-15% מהחוזים בתוך התת סעיף הזה, שזה משקל הדיירים ה'מתחלפים'. כלומר, ירדנו כבר לשינוי מדידה ל-0.75% מהמדד הכללי".
בשורה התחתונה, מאחר ומדובר בחלק קטן מסעיף הדיור במדד - השינוי המוצע לא רלוונטי. כמו כן, לא ניתן להשית את השינוי במדד אחורנית ויותר כך שיותר מעניין לראות כיצד יתייחסו למחקר החדש מעכשיו והלאה. "לא ניתן לבצע שינוי רטרואקטיבי למדד", אומר כהנוביץ'. "ולא רק שאין סיבה לבצע, אין כרגע אפילו תקציבים לבצע. לפי לוחות הזמנים שהוצגו ללמ"ס בהנחה שכל התקציבים יתקבלו, תהליך ההתאמה צריך להסתיים עד ינואר 2019. במידה והפער בין המדדים יחזור להיות זניח, כמו לפני השנים של הקפיצה בשכ"ד, לא מן הנמנע שיוחלט שוב שהעלות הנוספת לא מצדיקה את השיפור בדיוק".
"בתקופה של ירידות מחירים. לרוב בחוזי שכר הדירה אין מנגנונים להפחתת מחירים ולכן מספיקה כנראה גם ירידת מחירים קלה בשיווי משקל במחירים של שוק השכירות כדי שתבוא לידי ביטוי רק בזמן תחלופת דיירים, כמו שקרה בשנים 2005-2004", אמר כהנוביץ'.
תגובות לכתבה(2):

התחבר לאתר

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
  • 1.
    בטח עשו תרגיל כדי לא לגרום לתוספת יוקר
    אחד שלא מבין 04/02/2018 09:52
    הגב לתגובה זו
    0 0
    הרי יעשו הכל פה בשביל העסקים וכלום בשביל האזרחים... ממשלת ביבי נטו טייקונים!
    סגור
  • תגידו, איך זה שמאמת יוקר מחיה עלה מאוד ואין..
    ששי 04/02/2018 12:22
    הגב לתגובה זו
    0 0
    איך זה שכבר שנים רבות שאין תוספת יוקר? הרי עלה מאוד היוקר פה. קשה מאוד היום פה.
    סגור