רגע לפני 2018: הדברים שאתם חייבים לבדוק בתיק ההשקעות

הפרמטרים העיקריים שעליכם לקחת בחשבון לקראת תכנון שנת ההשקעות החדשה, בדגש על המדדים

 |  (4)
רגע לפני סוף השנה מקדישים משקיעים רבים זמן לבחינת תיק ההשקעות שלהם ותכנון לקראת שנת ההשקעות החדשה. למעבר בין השנים הקלנדריות לא אמורה להיות השפעה על האופן בו אנחנו משקיעים, אבל זו בהחלט הזדמנות מצוינת לעבור על ההנחות שלנו מאחורי בחירת הנכסים בתיק ההשקעות ולבדוק האם הן עומדות במבחן המציאות. מסיבה זו בחרנו להביא לכם הפעם 3 פרמטרים חשובים שעליכם לקחת בחשבון, במיוחד אם אתם משקיעים במוצרי מדד לאורך זמן.
כאשר אנו ניגשים לבנות תיק השקעות המבוסס על מוצרי מדד, עלינו לקבל מספר החלטות מהותיות. מעבר להחלטות כמו אחוז התיק שנקדיש למדדי מניות, המח"מ של מדדי האג"ח או הסקטורים בהם נבחר להתמקד, אנו נדרשים להשוות בין מדדים דומים המספקים חשיפה דומה. פעמים רבות, ההבדלים בין המדדים הללו יהיו מתחת לפני השטח, באופן שמחייב אותנו בניתוח מעמיק של המדד לפני החלטת ההשקעה. הפרמטרים החשובים ביותר שעלינו לבחון הם הפיזור, אופן קביעת המשקלות, והמקום בו נסחרים המוצרים העוקבים אחר המדד.
 
1. פיזור במדד, בלי להתפזר
כלל האצבע בהשקעות אומר שככל שנשקיע בפיזור רחב יותר הסיכון ירד, כיוון שהסיכון הספציפי בהשקעה יורד ואנו נשארים עם סיכון השוק בלבד. עם זאת, פיזור הוא מושג די אמורפי, קשה לאמידה ומאוד סובייקטיבי. אנחנו מעדיפים למדוד את הפיזור במדד (או בכל תיק השקעות, לצורך העניין) באמצעות שני פרמטרים – מדד HHI ומשקל 10 ההחזקות הגדולות במדד.
מדד HHI (או בשמו המלא - מדד הרפינדל הירשמן) משמש לרוב במדידת ריכוזיות ענפית. לדוגמא, נהוג לבחון את הריכוזיות בענף הבנקים בישראל באמצעות מדד זה. אופן החישוב פשוט למדי, ושווה לסך כל משקלות הנכסים במדד כשהם מועלים בריבוע. המדד מקבל ערכים בין 10,000 (מדד של נכס יחיד, ריכוזיות מלאה) ל-0 (מאוד מפוזר) כאשר למספר עצמו אין משמעות, אלא יש להשוות אותו למדד HHI אחר.
כדי להמחיש את הרעיון הזה ניקח לדוגמה את מדד הדאו ג'ונס האמריקאי כולל 30 מניות גדולות, ומדד HHI שלו הוא 442. לעומתו, מדד S&P 500 כולל 506 מניות ומדד HHI שלו הוא 78. מכאן, שמדד S&P 500 מפוזר הרבה יותר ממדד דאו ג'ונס למרות ששניהם באים לייצג את שוק המניות האמריקאי. אם נבדוק את מדד ראסל 1000 נגלה שה-HHI שלו עומד על 63, כלומר הוא מפוזר יותר מה-S&P 500 אך לא בהרבה.
כלי יותר נפוץ לבדיקת הפיזור במדד הוא משקל 10 ההחזקות הגדולות במדד. חברת המדדים FTSE נוהגת לערוך את מדדיה כך שמשקל 10 ההחזקות הגדולות בהם לא יחרוג מ-50%, ומשקל הסקטור הגדול ביותר (במדדי שוק) לא יחרוג מ-25%. כללים אלו נועדו לשמש כסטנדרט עבור מדדים ברחבי העולם, אך גם כיום אפשר למצוא מדדים שחורגים מכללים אלו.
אחת הדוגמאות הבולטות לכך היא במדדים שנפוצים למדי בתיקי ההשקעות הישראלים – מדדי הסקטורים של S&P. אם ניקח לדוגמא את מדד S&P Energy Select Sector, המייצג את סקטור האנרגיה במדד האמריקאי המוביל, נראה שמשקל 10 המניות הגדולות במדד מסתכמות ב-72%. לעומת זאת, במדד דומה בו ישנה חפיפה גבוהה בהרכב המניות, S&P Oil & Gas Exploration & Production, משקל 10 המניות הגדולות מסתכם ב20% בלבד. מיותר לציין שהפיזור במדד השני גבוה יותר, אך ממה נובע ההבדל הגדול? זה מוביל אותנו לפרמטר הבא שעלינו לבחון – אופן קביעת המשקלות במדד.
 
2. משקל שוק, משקל שווה, או אולי משהו אחר?
מדדי המניות והאג"ח הנפוצים בארץ ובעולם הם מדדי שווי שוק, כלומר המניות הנבחרות למדדים אלו נבחרות לפי שווי השוק שלהן והמשקל שהן מקבלות במשקל נקבע כיחס בין שווי השוק (או שווי השוק הצף) ביחס לשווי השוק המצרפי של המדד. עם זאת, למדדים רבים שהושקו בשנים האחרונות נקבעו פרמטרים אחרים המכתיבים את אופן בחירת המניות ואת אופן קביעת המשקלות.
אם נמשיך את הדוגמא הקודמת על מדדי סקטור האנרגיה בארה"ב, אפשר לראות שמשקלות המניות במדד S&P Energy Select Sector נקבעות בהתאם לשווי השוק של החברה, בעוד שמשקל המניות במדד S&P Oil & Gas Exploration & Production מחולק באופן שווה. חלוקת המשקל במדד באופן שווה בין כל המניות אינה רעיון חדש, והיא מקובלת בעיקר בתיקי השקעות ופחות במדדי השקעה הבאים לייצג שוק מסוים. חלוקת המשקל באופן שווה מאפשרת למניות הקטנות והבינוניות במדד לקבל השפעה גדולה יותר, באופן שמשנה לעתים את ביצועי המדד בדרמטיות.
על מנת להמחיש זאת כדאי לבחון את ביצועי שתי קרנות סל העוקבות אחר ענף הקמעונאות בארה"ב. קרן הסל XRT עוקבת אחר מדד S&P Retail ומשקלות המניות בה מחולקות באופן שווה, והקרן RTH עוקבת אחר מדד פחות מוכר שנקרא MVIS US Listed Retail 25, בו נקבעות המשקלות על פי שווי השוק. בגרף הבא תוכלו לראות עד כמה השפיעה חלוקת המשקל השונה על ביצועי המדדים – פער של כ-70% ב-5 שנים לטובת RTH, בו החברות הגדולות זוכות למרבית המשקל.
אז נכון, הפיזור במדד זה נמוך בהרבה לעומת המדד של S&P, אבל ההטיה למניות הגדולות בענף התבררה כהחלטה כלכלית נכונה, ככל הנראה בהשפעת אמזון שפגעה בהכנסות רשתות הקמעונאות הקטנות. באופן דומה, גם בענפים אחרים בהם ישנו יתרון ברור לגודל או חברה אחת דומיננטית מאוד הנוגסת בנתח השוק של המתחרות קיים יתרון להשקעה במדד עם משקלות שוק. מנגד, מחקרים הראו שהשקעה במדדי שוק (לא מדדים ענפיים) עם משקל שווה הניבה לאורך זמן תשואה גבוהה יותר לעומת מדדים דומים עם משקל שוק.
מדדים אחרים עשויים לחלק את משקל המניות לפי תשואת הדיבידנד, סטיית תקן היסטורית, נתונים פונדמנטליים שונים ואף לפי המומנטום במחיר המניה. יש לקחת בחשבון את אופן קביעת המשקל כאשר בוחרים מדדים כאלו, מאחר שפרמטר זה עלול להוסיף לנו סיכון או הטיה מסוימת שלא התכוונו להכניס לתיק ההשקעות.
 
3. לשתף את המדינה ברווחים? לא כל כך מהר
הנושא האחרון ואולי החשוב ביותר שעלינו לקחת בחשבון לפני השקעה במדד הוא מקום הסחירות של המוצר העוקב אחר המדד. פעמים רבות נחפש את מוצר המדד בבורסה בה נסחר נכס הבסיס – מדדי מניות אמריקאים בארה"ב, מדדי מניות בריטיים בלונדון, וכו'. הבעיה היא שעבור המשקיע הישראלי הפרטי, החלטות אלו עלולות להביא לנטל מס מיותר.
קחו לדוגמא את קרן הסל הפופולרית SPY העוקבת אחר מדד S&P 500 ונסחרת בארה"ב. נשווה את קרן הסל הזו לקרן סל על אותו המדד הנסחרת באירופה (סימול: LN CSPX) או (סימול: SXR8 GY). תשואת המדד תהיה שווה בשני המקרים, וגם דמי הניהול יהיו דומים מאוד (0.09% בקרן האמריקאית, 0.07% באירופאית). עם זאת, ההבדל המשמעותי בין שתי קרנות הסל הוא שיטת הטיפול בדיבידנדים.
קרנות הסל האמריקאיות בד"כ מחלקות דיבידנד פעם ברבעון או פעם בחודש (תלוי בסוג הנכס). בכל פעם שזה קורה נוצר אירוע מס המפחית לנו מעט מהתשואה הכוללת. מנגד, ישנן קרנות סל אירופאיות רבות שצוברות את הדיבידנד וכך חוסכות את אירוע המס למשקיע למכירה הסופית. השקעה בתעודות סל או בקרנות מחקות בארץ תניב תוצאה דומה מאחר שגם הן אינן מחלקות דיבידנד בדרך כלל, אך דמי הניהול יהיו לרוב גבוהים יותר. מהמס על הרווחים לא ניתן לברוח, אבל דחייתו יכולה להשתלם מאוד בטווח הארוך.
*** הכותב הוא מנהל מחקר מדדים באינדקס מחקר ופיתוח מדדים בע"מ, המתמחה במחקר ופיתוח, חישוב ועריכת מדדי ניירות ערך למגוון צרכי השקעה. לכותב המאמר אין עניין אישי בניירות המוזכרים במאמר, והוא אינו מתכוון לפעול בניירות אלה בקרוב. אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית.
תגובות לכתבה(4):

התחבר לאתר

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
  • 4.
    מסכים עם תגובה 1
    חובב השקעות 01/01/2018 15:22
    הגב לתגובה זו
    1 0
    איך אפשר לחזות מה יעשה מדד?
    סגור
  • 3.
    תודה על מאמר מקצועי שנותן כלים מעשיים! (ל"ת)
    צפונית 01/01/2018 09:29
    הגב לתגובה זו
    0 0
    סגור
  • 2.
    תגובה ל - 1
    משקיע 31/12/2017 12:43
    הגב לתגובה זו
    0 1
    אנליסט ותיק. לא נראה כך אם אתה כזה חכם ומבין בשוק ההון. בוא נראה אותך ממליץ על ETF כזה או אחר או מניות בשוק האמריקאי, אירופאי, או ישראלי. לכתוב בקורת ועוד מטופשת אני מעדיף את הגישה של ידידיה מנומקת מבוססת ומקצועית. בטח יותר משלך
    סגור
  • 1.
    פיזור מוביל לבינוניות!
    אנליסט ותיק 30/12/2017 16:53
    הגב לתגובה זו
    1 1
    כתבה ארוכה וכל כך לא מעניינית (הפסקתי באמצע לקרוא..) לקנות מדדים.. נו בחיית... לא מקצועי ידידי ידידיה... במילים אחרות מה שאתה אומר זה שאין לך מושג מה לקנות... או שאין לך אפילו קצת הבנה בשוק ההון (לכן אתה קונה מדדים)... אני חושב שהגיע הזמן להתחיל ללמוד קצת על חברות בשוק? מה אתה אומר ידידי ידידיה?
    סגור