רפורמת המס של טראמפ - האם מתחיל עידן מלחמת מסי החברות?

ארה"ב נלחמת על חברות הענק שנטשו לטובת מס חברות מופחת במקומות אחרים - המתחרה העיקרית: אירלנד; מאידך, מיהן המרוויחות הגדולות מהמהלך?
מושיק ברין, צילום: יח"צ
עוד טרם התפוגגה לה מלחמת המטבעות העולמית שהחלה ב-2008 על רקע משבר הסאב פריים בארה"ב שמטרתה הייתה בין היתר להחליש את הדולר במטרה להתמודד בגזרת הייצוא  ולהוזיל את המוצרים שארה"ב מייצאת במטרה לייצא גם את האבטלה למדינות עם חסרון תחרותי, וכבר אנו עדים לתחילתה של מלחמה חדשה - מלחמת מס החברות.
"המלחמה" החדשה החלה זה עתה לאחר אישור בקנה מידה היסטורי של הקונגרס האמריקאי את רפורמת המיסים המשמעותית לכלכלה האמריקאית ביום שישי האחרון אף שעברה על חודו של קול. אישורה מהווה הישג אדיר לנשיא טראמפ  מאחר שהיוותה את הנושא העיקרי  במסע הבחירות שלו אבל תאלץ  מדינות כמו אירלנד להתמודד עם המצב התחרותי החדש.
עם סיום הליך אישורה של הרפורמה בסנאט - ארה"ב תידרש למאבק על ליבן של חברות אמריקאיות רבות שנטשו אותה, עקב המיסוי הכבד ששרר עד כה מול מדינות אליהן העתיקו את פעילותן בשל מיסים נמוכים בהרבה מאלה הקיימים בארה"ב.

מס החברות הנוכחי שממשל טראמפ ירש עוד טרם אישור הרפורמה עומד על 35% והוא מהגבוהים בעולם מה שמסביר את בריחת תאגידי ענק בעלי אופרציה בינלאומית מהמדינה למקומות בהם מס החברות נמוך בהרבה.

המתחרות של טראמפ 

התחרות שתעמוד בפני טראמפ תהיה קשה גם אם יוריד בהדרגה את המס לכדי 20%. כך למשל, אירלנד ספגה ביקורת קשה מצד ארה"ב של ממשל אובמה על מדיניות מס חברות "חברותית" במיוחד כלפי תאגידי ענק כמו גוגל ופייסבוק ואשר שיעור מס החברות בה עמד עד לשנת 2015 על 12.5% בלבד, מס חברות שנחשב כבר אז לאחר מהנמוכים בקרב המדינות המפותחות.
ממשלת אירלנד בניסיונה למשוך תאגידי ענק נוספים לפעול בשטחה הודיעה באותה השנה
בתגובה כי החל מ-2016 תפחית עוד במחצית את שיעור מס החברות עבור חברות הפועלות בקטגוריית הקניין הרוחני שהן לרוב חברות מתחום טכנולוגיית העילית. הודיעה ועשתה.
בין החברות הנהנות מהמהלך המחבק של ממשלת אירלנד ואשר לאחר מכן חיזקו עוד יותר את פעילותן בתוך גבולותיה הן בעיקר: גוגל, HP, אינטל , פייסבוק, וג'ונסון אנד ג'ונסון.
כל אחד מתאגידי הענק האלה מגלגל רווח של עשרות מיליארדי דולרים בשנה. אין צורך בחשבון מורכב על מנת להבין עד כמה ממשל טראמפ בעל האוריינטציה העסקית מפספס  הכנסות פוטנציאליות ובענק ועד כמה הוא להוט להחזירן הביתה במסגרת הסיסמא: AMERICA FIRST.
מה שארה"ב מפנימה רק כעת בנושא מס החברות המופחת - הקדימו ליישם זה מכבר מדינות כמו בריטניה, לוקסנבורג, הולנד ואף מדינת ישראל הקטנה המעניקות מס חברות מופחת לחברות הפועלות בתחומן ובמיוחד בקטגוריית הקניין הרוחני – לרוב חברות עתירות טכנולוגיה - מתוך כוונה לחזק בה את פעילותן ובדרך זו למשוך אליהן חברות זרות נוספות שתשלומי המיסים שלהן יעשירו את קופת המדינה מחד ויניעו את גלגלי המשק מאידך גם בהיבט של הגברת תעסוקה בדיוק כפי שאנו רואים בישראל.

מיסי חברות מופחתים מגבירים כושר תחרות ע"י הסטה של עסקים פנימה
דונלד טראמפ וגם בנימין נתניהו מאמצים גישה לפיה הגברת כושר התחרות ביחס לעולם צפוי לגרום להסטה חזרה של מיקום המיסוי של עסקים קיימים, הגדלת התמריצים לפתיחת עסקים חדשים הגדלת התעסוקה והתוצר וע"י כך בסופו של דבר לתרום להגדלת ההכנסות ממיסים.
בשנת 1974 הכלכלן ארתור לאופר ניסה לבחון באמצעות עקומה הנקראת על שמו "עקומת לאופר" את הקשר בין אחוז המס במדינה לבין גביית המס בפועל. בנקודת הקיצון הראשונה עומדת הנקודה בה אחוז המס במדינה הוא 0%, כך שגביית המס במדינה הינה 0. בנקודת הקיצון השנייה עומדת הנקודה בה המס הוא 100%, וכאן ברור שגביית המס תהיה 0, שכן אף אחד לא ירצה לעבוד.

הוויכוח, שממשיך עד עצם היום הזה הינו היכן שוכנת נקודת המקסימום לגביית מיסים, לפיה המדינה תמקסם באופן אופטימלי את גביית המס הכוללת בה. הגישה של נתניהו ושל טראמפ היא שאנחנו נמצאים מימין לנקודת המקסימום, ועלינו להוריד מיסים וכך בעצם המדינה תגדיל ותמקסם את הכנסותיה ממיסים.
האם ישנן עדויות להצלחת הורדות המס בעולם?
נביא כדוגמה את מדינת ישראל הקטנה, למעשה אנו עדים לתהליך הנמשך למעלה מעשור בו המיסים יורדים (מיסי החברות בעיקר) והגביה בפועל גדלה. די קשה לשים במדויק את האצבע האם הורדות המיסים הן הגורם המרכזי שתרם לגידול בהכנסות ממיסים או מצב בו גורמים נוספים שדחפו את המשק לצמיחה בהשוואה יחסית לשאר העולם. נדגיש כי לא מעט חברות סטארט אפ ישראליות צמחו על זרעי סביבת ענקי ההיי טק שהוזמנו לכאן, בין השאר בגלל סוכריית המיסים.

אם נבחן את אירלנד, בה מס החברות נמוך במונחים בינלאומיים בעיקר מול ארה"ב ועומד כאמור על 35%, נגלה שבשנת 2014 לדוגמה, קיבלה סכום אסטרונומי של 277 מיליארד דולר מהשקעות ישירות זרות שהגיעו על חשבון ארה"ב, רוסיה, ברזיל הודו וסין. ההכנסות ממיסים באירלנד באותה שנה הסתכמו ב-41 מיליארד יורו (46.6 מיליארד דולר), ומס החברות היווה 11% מהן.
לאחר שרפורמת המס אושרה, מה צפוי לנו בשווקים?
ראשית, אין ויכוח שבטווח הקצר הגירעון בתקציב הממשלתי בארה"ב יגדל וכך גם הנטייה ללוות יותר כסף בכדי לממן את הגרעון. הדבר עשוי להעלות את התשואות של אג"חים אמריקאים ממשלתיים בעיקר, אך יתכן שבחלקו כבר מתומחר. נהיה עדים להפעלת לחץ על חברות אמריקאיות במקור שהעבירו את המטה מחוץ לארה"ב בראשן גוגל, פייסבוק ואינטל "להחזיר כסף הביתה" .

מצד שני, החברות המסורתיות המקומיות שכבר משלמות מיסים בארה"ב צפויות לחוש רוח גבית משמעותית מצד הממשל ואולי אף להעמיק השקעות בפעילותן, ומדובר גם בחברות דאו כגון קאטרפילר, אקסון מוביל, שברון, וולמארט, הום דיפו, וולט דיסני, ועוד.

את הסוכרייה הגדולה יקבלו דווקא החברות הקטנות יותר המרכיבות את מדד ראסל 2000, אשר אין להן כל ברירה אלא להישאר בארה"ב ללא קשר לרפורמה והדבר עשוי לתמרץ אותן. חשוב לציין שלמרות האטרקטיביות היחסית של ה-Small Caps בגלל הרפורמה, כל מדדי המניות העיקריים בארה"ב יקרים מהממוצע ההיסטורי שלהם במונחי מכפילי רווח, מכפיל שילר, ורווחי חברות לתל"ג. אולם, הרפורמה במס שאושרה אמורה לתת זריקה נוספת, על ידי שיפור בתוצאותיהן העסקיות של החברות הרלוונטיות בשורת הרווח אחרי מיסים.
להערכתי, ארה"ב צפויה להגדיל את תקבולי המס בטווח הארוך, בעיקר מהסיבה שהיא משלימה פער גדול יחסית מהעולם המערבי במס החברות, אפשר לקרוא לזה אפקט הגלובליזציה או אפקט "עקומת לאופר". לגבי לא מעט סעיפים אחרים ברפורמה בהחלט עולה נימה קפיטליסטית מדיי בעיניי.

** אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותב מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.

הכותב הוא דניאל ארד, שותף ומנכ"ל בקוואנטום שוקי הון בע"מ
תגובות לכתבה(2):

התחבר לאתר

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
  • 2.
    צעד נכון
    אודי.ה 06/12/2017 11:40
    הגב לתגובה זו
    0 1
    צעד כלכלי יפה, כתבה לעניין
    סגור
  • 1.
    אחד המאמרים המקצועיים שקראתי בביזפורטל. שאפו לכם
    משה עמית 06/12/2017 11:07
    הגב לתגובה זו
    2 0
    ניתוח מבריק...
    סגור