ברוכים הבאים לאתר החדש של
רצינו להראות לכם מה חדש
להמשך הדרכה מעבר לאתר
תוכלו להירשם לאתר, לנהלאזור אישי
ולהגדיר ניירות למעקב
להמשך הדרכה מעבר לאתר
ריכזנו את כל המדורים בתחום
שוק ההוןבמקום אחד
להמשך הדרכה מעבר לאתר
ריכזנו עבורכם את כל הנתונים
להמשך הדרכה מעבר לאתר
כל הנתונים והכתבות
במדורהמטבעות הדיגיטליים
להמשך הדרכה מעבר לאתר
בואו לצפות
בתוכניות החדשות שלנו
להמשך הדרכה מעבר לאתר
נתוני אג“ח
להמשך הדרכה מעבר לאתר
גרפים אינטראקטיביים
להמשך הדרכה מעבר לאתר
תצוגת נתוני מט“ח חדשה
להמשך הדרכה מעבר לאתר
מניות ארביטראז‘
להמשך הדרכה מעבר לאתר
ריכזנו עבורכם את הקרנות
להמשך הדרכה מעבר לאתר
גלישה נעימה
מערכת
להמשך הדרכה מעבר לאתר

בלי שתרגישו - הסיכון בכספי הפנסיה עולה במהירות

אליעזר כרמל
בשנים האחרונות נהנה האוצר מעודפי גביית מסים המסתכמים מידי שנה במיליארדי שקלים. עד כה ניצל האוצר את מירב העודפים לצמצום החוב הממשלתי שהצטמצם עד לרמה של כ-60% מהתוצר. אין ספק כי פרמטר משובח זה מחמיא מאד לכלכלת ישראל וגם חברות הדירוג הבינלאומיות לא התעלמו מעובדה זו והעלו את דירוג המדינה עד ל-A .
נוסיף עוד כי רכיב החוב המקומי, הניתן למיחזור בקלות יתרה, הוא כ-90% מכלל החוב ותורם עוד יותר לאיתנות המשק הישראלי. אולם, תכלית מאמר זה היא למקד את תשומת הלב לתופעת הלוואי שיש לה השלכות קשות על שוק ההון בכלל ועל האג"ח הסחירות בפרט.
נסביר: התוצאה של הקיטון בחוב המקומי היא מחסור גדל והולך במצאי האג"ח של המדינה. שכן, מול הפדיונות הגדולים של האג"ח על פני חודשי השנה, מנפיק האוצר, זו השנה השלישית ברציפות, אג"ח חדשות בסכומים קטנים יחסית. הנדירות הגדלה והולכת בהיצע האג"ח הממשלתיות מול דרישה פרמננטית ל"סחורה" חסרת סיכון זו מצד קרנות הפנסיה והגמל, הצוברות כ-3 מיליארד שקל מידי חודש - הביאה את התשואות לפדיון באג"ח הממשלתיות לשפל חסר תקדים. רק לדוגמה: האג"ח הצמודות למדד  נסחרות כיום בתשואות ריאליות שליליות עד טווח של 6 שנים (!).
מנהלי הכספים הפנסיוניים ניצבו באחרונה בפני דילמה קשה וחיפשו אפיקים סולידיים אלטרנטיביים. הנזקים  הפוטנציאליים וההפסדים בפועל - לא איחרו לבוא. לדוגמה: כספים פנסיוניים לא קטנים הועברו אל שווקי האג"ח שמעבר לים שהציעו תשואה עודפת כביכול. ברם, סיכון המט"ח לא הובא כלל בחשבון.
התוצאה: ייסוף השקל מול הדולר עלה בהרבה על התשואה שהניבו האג"ח הזרות וההפסדים במונחי שקל לא היו מבוטלים. דוגמה שנייה לנזק פוטנציאלי נוגעת לשוק האג"ח הקונצרניות המקומי. ביקושי הענק לאג"ח בשוק זה הביאו את התשואות לפדיון לרמה נמוכה באופן מדאיג. שכן, להבדיל מהאג"ח של המדינה שהן חסרות סיכון בהגדרה, ברבות מהאג"ח הקונצרניות התשואה לפדיון איננה מפצה על הסיכון העסקי, שלא לדבר על הסיכון הבורסאי ב"ימי פקודה".
השאלה המתבקשת היא האם המשך גיוסי ההון השליליים בשוק הממשלתי שקול כנגד הנזקים שעלולים להתרחש בשווקים ומדובר במיליארדים גדולים של אגח החשופים לסיכון. הואיל והיינו בעבר ב"סרט" דומה ב-2008-9 שבעקבות עשרות הסדרי חוב ו"תספורות" הוקמה "ועדת חודק", כדאי להישמר, מאוד. בסיטואציה הנוכחית רצוי "לרדת להגנה" ולאמץ אסטרטגיה של סיכון נמוך יותר גם אם ה"מחיר" בטווח הקצר הוא קבלת פחות תשואה.
 
לבסוף, היינו מצפים מהאוצר שינצל את הרווחה התקציבית ויאתר שימושים אחרים, שמתאפשרים רגולטורית, לעודפי הכספים. שכן, אם התועלת התקציבית מירידת הריביות על החוב הממשלתי עלולה לגרום משבר שתוצאותיו הציבוריות תהיינה קשות מאד, הכרחי "לחשב מסלול מחדש".
 
הכותב מכהן כיועץ פיננסי לגופים ציבוריים וכדירקטור בתאגידים בורסאיים ואחרים
תגובות לכתבה(5):

התחבר לאתר

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
  • 3.
    המוסדיים צריכים להשקיע את הכספים בדיור להשכרה
    אזרח 19/07/2017 08:47
    הגב לתגובה זו
    0 0
    תופסים שתי ציפורים במכה: גם תשואה טובה ובטוחה 5-7% שנתי , גם פתרון של המחסור בדיור.
    סגור
  • 2.
    אם יספרו לפוליטיקאים שיש כסף לחלוקה
    קדש 19/07/2017 05:55
    הגב לתגובה זו
    0 0
    זה יגיע להגדלת קיצבאות לאברכים ולא לתועלת כלל הציבור
    סגור
  • 1.
    ההבדל בין מקצוען לחלטורה
    יעקב 18/07/2017 22:55
    הגב לתגובה זו
    1 0
    המוסדיים האיכותיים גידרו את ההשקעה במטח שלהם והרוויחו חלטוריסטים לא, איך אפשר לא לגדר מול מטבע שמווסת עי בנק ישראל.
    סגור
  • גם הגידור עולה כסף. (ל"ת)
    אלון 19/07/2017 09:36
    הגב לתגובה זו
    0 0
    סגור
  • אפשר לעשות קולר בעלות אפס (ל"ת)
    גם אלון 19/07/2017 11:47
    הגב לתגובה זו
    0 0
    סגור