האם הגידול באשראי הצרכני בישראל הוא באמת בועה מסוכנת?

 |  (8)
לאחרונה אנו שומעים וקוראים יותר ויותר על חששות בנוגע לבועה בשוק האשראי הצרכני. השאלה שאנו צריכים לשאול את עצמנו היא האם מעבר לסיסמאות, ישנן נורות אזהרה אשר עשויות לאותת לנו על בועת אשראי.
ראשית, אין ספק - האשראי למשקי הבית גדל באופן ניכר בשנים האחרונות. יתרת החוב של משקי הבית למטרות צרכניות בלבד עומדת על 165 מיליארד ש"ח, 22 מיליארד ש"ח יותר מאשר לפני שנתיים. החוב הכולל של משקי הבית (כולל משכנתאות) גדל באותה תקופה ב-13%. מדובר בגידול משמעותי ביותר ולכן התהיות והחששות בהחלט במקומן. עם זאת, כשצוללים למספרים ולגורמים שעומדים מאחורי העלייה המהותית באשראי שניתן למשקי הבית ניתן להיווכח שממש לא מדובר בסיבה גדולה לדאגה. הגידול באשראי הוא מידתי, הוא נובע מהסיבות הנכונות, והעדויות השונות מצביעות על כך שהדרך לבועות אשראי ו/או התפוצצות שלה עוד ארוכה מאוד.
יתרה מכך, אם משקי הבית לא היו נוטלים אשראי ומגדילים את חובותיהם כפי שהם עשו אז כנראה היינו מודאגים יותר. זה היה עשוי להצביע על כשלי שוק במערכת הפיננסית, מחסור בתחרות על מתן אשראי לצרכנים, על הזדמנות לצמצום פערים שמתפספסת ועל הבעת אי אמון בכלכלה הישראלית. אך משקי הבית נטלו יותר חובות, בדיוק כמו שהיינו מצפים שיתרחש בכלכלה בריאה וצומחת.
הסיבות הנכונות לגידול באשראי ולמה זו לא בועה:

1. שוק העבודה הוא כנראה הגורם הראשון בחשיבותו העומד מאחורי העלייה באשראי. הירידה בשיעור האבטלה והעלייה בשיעור התעסוקה הביאה לכך שלא רק ששכר העובדים עלה אלא גם מספר המפרנסים בכל משק בית עלה. לכן ההכנסה הפנויה של משקי הבית עלתה בשנתיים האחרונות (במקביל לעלייה באשראי) ב-11%. כמובן שכאשר ההכנסה הפנויה עולה באופן כל כך משמעותי, משקי הבית יכולים להרשות לעצמם להגדיל את חובותיהם והבנקים גם יאפשרו להם זאת. ניתן גם לראות שהגידול באשראי לא מנותק ואף די דומה לגידול בהכנסה הפנויה מה שלא עולה בקנה אחד עם החששות מבועת אשראי. זה גם המקום לציין שהשיפור בשוק העבודה היה משמעותי יותר בקרב העשירונים התחתונים ולכן העלייה באשראי אפשרה לשכבות החלשות יותר לצמצם פערים לא רק בהכנסות אלא גם ברמת החיים.

2. נטל חוב נמוך. משקי הבית בישראל מאופיינים בנטל חוב (כולל חובות לדיור) מהנמוכים בעולם המערבי. יש מספר דרכים מקובלות לאמוד את נטל החוב של משקי הבית ובכולן ניתן לראות כי נטל החוב היה ונשאר נמוך מאוד. כך היחס בין חובות משקי הבית לתוצר עומד על 41% בלבד כאשר בשאר מדינות המערב הוא עומד על 74% בממוצע. גם היחס בין חובות משקי הבית ביחס להכנסה הפנויה נותר יציב כבר שנים רבות. כאשר נטל החוב הוא גבוה ישנו חשש שמשקי הבית יקצצו בהוצאות שלהם היות וחלק גדול מהכנסתם הפנויה הולכת לתשלומי חובות. בנוסף כאשר נטל החוב גבוה אז גם רמת הסיכון של תיק האשראי של הבנקים גבוהה בהתאם מה שעשוי להוביל לסגירת ברז האשראי ולקיפאון בשוקי האשראי ובכלכלה. אך כאמור, זה ממש לא המצב בישראל בה, לפחות לעת עתה, קיים רצון מצד הבנקים להמשיך ולהגדיל את האשראי הצרכני למשקי הבית. רמת המינוף הנמוכה של משקי הבית מאפשרת להם ליטול יותר אשראי ומהווה מנוע צמיחה מרכזי במשק. מכיוון שהגידול בחובות משקי הבית גבוה רק במעט מהגידול בהכנסה הפנויה, רמת המינוף של משקי הבית כמעט ולא עלתה בשנים האחרונות.

3. כמובן שגם ה"מחיר" של נטילת החוב, הריבית, ירד בשנים האחרונות. ב-2011 הריבית במשק עמדה על 3.25% ואילו היום עומדת הריבית על שיעור של 0.1% בלבד. כתוצאה מכך, הריביות בשוקי האשראי ירדו גם הן - בשנת 2011 הן עמדו על כ-11% והיום הן עומדות על 7% בלבד. יש נטייה לעיתים להתייחס להתרחבות בנטילת אשראי כמאורע שלילי ומדאיג אך נטילת אשראי, בדרך כלל, היא דבר חיובי וכשבבנק ישראל מורידים את הריבית במשק אחת המטרות היא לעודד את הציבור ללוות כסף ולצרוך היום על חשבון חסכון לעתיד. זהו אחד הערוצים המרכזיים בו המדיניות המוניטרית של הבנק המרכזי (כל בנק מרכזי) משפיעה על הפעילות במשק.

4. לגידול באשראי הצרכני ישנן גם סיבות נוספות כמו התחרות הגוברת בין נותני האשראי (חברות כרטיסי אשראי, גופי אשראי חוץ-בנקאיים, P2P וכו'), הרווחיות הגבוהה יחסית של הלוואות אלו, השינוי האסטרטגי שחל במערכת הפיננסית בשנים האחרונות אשר עברה ממתן אשראי ללווים גדולים למתן אשראי ללווים קטנים יותר (עסקים קטנים, משקי בית ועוד). 

גם נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג, הגדירה את קצב גידול האשראי הצרכני כסיכון מתון בלבד. בהיבט הזה, לבנק ישראל יש עוד כלים רבים בהם הוא יוכל להשתמש במידה ורמת הסיכון תעלה. אם בבנק ישראל יגיעו למסקנה כי שוק האשראי הצרכני התחמם יותר מדי הם יכולים להפעיל כלים מקרו-יציבותיים (למשל, לדרוש מהבנקים לרתק יותר הון עבור אשראי שניתן לרכישת כלי רכב) וכך לצנן את שוק האשראי. כך נעשה גם בשוק המשכנתאות והעלייה בריבית למשכנתאות, כידוע, לא איחרה לבוא.
מעבר לכך שגם ברמת המאקרו הסיכון נראה נמוך יחסית, הרי שגם ברמת המיקרו, בהסתכלות על הבנקים הסיכון אמנם עלה, אך הוא אינו גבוה. הפסדי האשראי של הבנקים בסקטור האשראי הצרכני עלו בשנתיים האחרונות אך עדיין מתחת לממוצע מתחילת העשור הקודם. לכך רצוי להוסיף את העובדה שנתח האשראי הצרכני מתוך סך האשראי בבנקים אינו גבוה וגם סך האשראי שנותנת המערכת הבנקאית ביחס לתוצר נמוך יחסית ועומד על 80% כאשר הממוצע במדינות ה-OECD עומד על 126%.
    
נסכם ונאמר: לגידול באשראי הצרכני (ובצריכה הפרטית) יש כיום בעיקר צדדים חיוביים. אלה משקפים משק חזק, תמסורת מוניטארית תקינה ולפחות לעת עתה, אין סימנים המעידים על "בועה". משקי הבית והמערכת הפיננסית נוטלים על עצמם סיכונים סבירים ולמרות שאכן חלה עלייה מסוימת ברמת הסיכון (דבר אשר בדרך כלל קורה כשנוטלים יותר אשראי), זו עדיין נמוכה ורחוקה מלהדאיג.

מאת: גיא יהודה, כלכלן בכיר בבית ההשקעות פסגות
תגובות לכתבה(8):

התחבר לאתר

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
  • 7.
    מטעים את הציבור
    אורי... . 16/06/2017 04:58
    הגב לתגובה זו
    0 0
    כלכלנים רבים לצורכי כותרות ורייטינג מנצלים נתונים אובייקטיבים לפרשנויות לא נכונות. דוגמאות: האשראי לדיור שהיה לפני עשור 5% פלוס ירד לרמות של 1% ובעזרת בנק ישראל עומד היום על כ 3.5% כך שהסיכון ירד למרות המחיר הגבוה של הדיור. ויש להזכיר שמי שלקח לפני 10 שנים החזיר כבר שליש עד חצי מסכום זה, כך שפריסה חדשה ל 20 עד 30 שנה תוריד את ההחזר פלאים. ורכב! היום כל מי שמוחו בראשו לא משתמש במקורות הנמצאים ברשותו לרכישת רכב ומנצל את האשראי שנותנים לו ולא רק לרכבים חדשים. האשראי לרכב הוא פחות מ 2% ויש להזכיר שתוך שלוש עד 7 שנים גם הוא נגמר. כך שמי שלקח לפני שנה החזיר כבר שליש ומקרה הכי גרוע החזיר כבר 15% מהחוב, אם נוסיף לזה שהוא לא ניצל את הכסף הנזיל שלו למטרה זו נבין שבשוק זה הסיכון ברכישה הוא פחות 20% על כל האשראי לרכב. כך גם למטרות אחרות נוהג הציבור לנצל את האשראי הזול.
    סגור
  • 6.
    שטות רצינית כתבת פה
    אנליסט 15/06/2017 23:11
    הגב לתגובה זו
    8 1
    נתוני המאקרו לא מאוד רלוונטיים בנושא הזה...יש פער בין דורי משוגע בישראל...אולי דור ה45+ עם נכסים וחוב נמוך. אבל מי שמתחת ממונף בטירוף..אין לו נכסים..וכנראה שמי שגם קנה דירה יקרוס בקרוב...וזה היה עצוב..בקיצו יש בועת אשראי בישראל והיא לא מהסיבות הנכונות וכן יש סימנים שהיא לקראת פיצוץ
    סגור
  • 5.
    אז שיעשו תספורות לטייקונים לממן את האוברדרפט של הציבור (ל"ת)
    שיורידו את מס הבורסה 14/06/2017 20:02
    הגב לתגובה זו
    1 0
    סגור
  • 4.
    בן כמה אתה ? לא נראה שאתה מבין מה גורם לצמיחה,מי נהנה
    ו 14/06/2017 18:52
    הגב לתגובה זו
    15 0
    ממנה ומי מממן אותה...אתה לא מבין את הדינאמיקה..אתה נצמד לנתונים יבשים שמאחוריהם מסתתרים הרבה מוטציות....את נתוני השכר הממוצע והחציוני בעשור האחרון ביחס לעליית החוב לא מצאת נכון לספק לקוראים. חבל.
    סגור
  • 3.
    אתה טועה טעות מרה בכך שאתה שוכח את אי השוויון בישראל
    ר 14/06/2017 18:43
    הגב לתגובה זו
    10 0
    ביחס לשאר העולם - מה שמעוות לחלוטין את נתון חוב תמ"ג . רוב הציבור נוטל הלוואות עתק ורוכש מהעשירים שהם שכבה מצומצמת מוצרי צריכה , מה שקורה שרוב הציבור טובע בהלוואות , השכבה המצומצמת נהנית מהפירות - אבל אותה שכבה מצומצמת לא מעלה את השכר בהתאם! רק תסתכל על כמות המשכורות שדרושה לרכישת דירה , אין עוד כזה דבר שדירה עולה 160 משכורות בעולם המערבי! זוג שמרוויח כל אחד 10 אלף ברוטו עם הון עצמי של חצי מיליון נראה לך שיכול לקחת משכנתא של מיליון , מיליון וחצי מבלי לקחת על עצמו סיכון אדיר מימדים של קריסה בשנים הבאות? אין היום מישהו שלא מבצע רכישות במימון מלא או חלקי ככה שגם הצמיחה עצמה מעוותת ונובעת בעיקר מהלוואות לרכבים ודירות..זה נאה לך בריא? אתה לא מבין שהכל מעוות ?
    סגור
  • 2.
    אחת המטרות היא לעודד את הציבור ללוות כסף ולצרוך היום על
    שרון 14/06/2017 17:07
    הגב לתגובה זו
    5 0
    הציבור מטומטם ולכן הציבור ישלם. כדי להראות לכולם כמה מדניות האוצר מצוינת צריך להראות צמיחה פיקטיבית ע"י כך שהממשלה תוציא פחות כסף על האזרח ואז הוא יאלץ לשלם מכיסו על כל השירותים שקיבל העבר: בריאות, חינוך ורווחה ויאלץ לקחת יותר הלוואות ולמשכן את עתידו ועתיד משפחתו .
    סגור
  • 1.
    בנק ישראל ניפח את בלון הנדלן צריך לעלות ריבית (ל"ת)
    צריך ועדת חקירה 14/06/2017 15:56
    הגב לתגובה זו
    9 0
    סגור
  • בנק ישראל העלה את הריבית למשכנתאות ביותר מ 2.5%.
    אורי... . 16/06/2017 05:04
    הגב לתגובה זו
    0 1
    מפריים מינוס 0.9% משלמים היום הלווים פריים מינוס 0.4% על השליש, ועל השלישים האחרים הם משלמים בין 4.5% ל 5%. נ.ב. לפני המגבלות של בנק ישראל יכלו הרוכשים למשכן את הבית רק בריבית פריים מינוס (המינוס בהתאם להתמקחות אבל תמיד היה מינוס).
    סגור