ברוכים הבאים לאתר החדש של
רצינו להראות לכם מה חדש
להמשך הדרכה מעבר לאתר
תוכלו להירשם לאתר, לנהלאזור אישי
ולהגדיר ניירות למעקב
להמשך הדרכה מעבר לאתר
ריכזנו את כל המדורים בתחום
שוק ההוןבמקום אחד
להמשך הדרכה מעבר לאתר
ריכזנו עבורכם את כל הנתונים
להמשך הדרכה מעבר לאתר
כל הנתונים והכתבות
במדורהמטבעות הדיגיטליים
להמשך הדרכה מעבר לאתר
בואו לצפות
בתוכניות החדשות שלנו
להמשך הדרכה מעבר לאתר
נתוני אג“ח
להמשך הדרכה מעבר לאתר
גרפים אינטראקטיביים
להמשך הדרכה מעבר לאתר
תצוגת נתוני מט“ח חדשה
להמשך הדרכה מעבר לאתר
מניות ארביטראז‘
להמשך הדרכה מעבר לאתר
ריכזנו עבורכם את הקרנות
להמשך הדרכה מעבר לאתר
גלישה נעימה
מערכת
להמשך הדרכה מעבר לאתר

קברניטי המדינה, שימו לב לאיתות של סוחרי המט"ח

אביתר בן דוד, אנליסט מאקרו במחלקת המחקר והאסטרטגיה של אקסלנס, על מגמת התחזקות השקל ואפשרויות המינוף הכלכלי שמציע גילוי אוצר הגז
אביתר בן דוד, צילום: עודד קרני
השקל חזק. כולנו יודעים זאת שכן זה לא ממש דבר חדש. הרי מאז שנת 2015 המטבע הישראלי מציג כיוון עלייה רצופה ומתמשכת. עם זאת, לאחר שנתיים של התחזקות חדה, פתיחת שנת 2017 מסתמנת כיוצאת דופן. בניגוד לשנתיים האחרונות בהן 'נהנה' המטבע המקומי מההיחלשות האדירה בשעריהם של האירו והפאונד בעולם, השנה מי שמכתיב את הקצב הוא דווקא הדולר האמריקאי שנחלש כבר ב-6% מתחילת השנה!
אם נחשוב על זה לרגע, ההתחזקות הזו די נוגדת את ההיגיון, ולו רק בגלל ההכפלה מתחילת השנה בפערי הריביות בין המשק הישראלי לאמריקאי שאמורה לתת רוח גבית דווקא לשער הדולר.
עד לפתיחת 2017 ההסבר להתנהגות השקל היה די הגיוני - באירופה מדפיסים מיליארדי אירו מדי חודש ובבריטניה הפאונד סובל מחששות 'היום שאחרי' הברקזיט. גורמים אלו הביאו להיחלשות אדירה של שני המטבעות בעולם בשנים 2015 ו-2016, שבאה לידי ביטוי בירידה מצטברת של כ-11% ו-20% בשעריהם מול הדולר, בהתאמה.
כמובן ש'בריחה' ממטבע לא נעשית רק לנכס יחיד, והתברר כי השקל הפך לאחד הנהנים המרכזיים מהמגמה העולמית. אמנם התחזקותו של השקל הייתה מעט בולטת יותר (כ-14% ו-22%, בהתאמה) אך עדיין לא כזו שדרשה תוספת להסבר המקובל. אולי זו הקרבה הגאוגרפית ואולי אלו הנתונים הכלכליים החזקים הם שהביאו את משקיעי המט"ח לרכוש באגרסיביות שקלים.
מעבר להסברים המוכרים (והלא מספיק משכנעים), ייתכן שסוחרי המט"ח צופים כיום מגמה ממנה קברניטי המדינה מעדיפים כרגע להתעלם, והיא השפעת האפשרות לתחילת ייצוא הגז מישראל על שערו של המטבע. החשיבות למיתון השפעת ייצוא הגז (במידה ותתרחש) על שוק המט"ח כבר עלה בעבר על סדר היום הציבורי. החשש המרכזי שנובע מגילוי המחצב הוא שהמשק יפתח את מה שמכונה "המחלה ההולנדית", כינוי להשפעה השלילית על הכלכלה ההולנדית שיצר גילוי מרבצי גז ענקיים שם בסוף שנות ה-50 של המאה הקודמת.
משנת 2012 מספקים מאגרי הגז המקומיים את רוב רובה של תצרוכת הגז המקומית, תצרוכת שבאה על חשבון מקורות אנרגיה מיובאים אחרים כגון נפט ופחם וגררה לחץ חיובי על שערו של השקל. בשל ההשפעה החיובית על המטבע יישמו בבנק ישראל את תכנית רכישות המט"ח לפיה רוכשים בבנק מדי תקופה כמה מאות מיליוני דולרים על מנת  לבטל את ההשפעה שיש להפקת הגז ואף הוסכם בממשלה על הקמת 'קרן דורות' שתפקידה להעביר חלק מיתרות המט"ח שיצטברו לחו"ל, לשימוש הדורות הבאים וכדי להפחית מהלחץ על המטבע.
למרות 'פעולות האיזון' מעניין לראות שמגמת ההתחזקות החדה בשערו של השקל בעולם החלה דווקא במקביל למעבר לשימוש בגז המקומי. במלים אחרות, בין השנים 2012-2014, טרם ההיחלשות האדירה של האירו והפאונד, כבר התחזק השקל מול סל המטבעות בלמעלה מ-9%!
אם כן, שאלה מתבקשת היא - מדוע השיח סביב הנושא פחת בשנים האחרונות? חוסר הוודאות סביב נושא הפקת הגז יכולה להיות תשובה טובה לכך. כפי שזה נראה כרגע, חוסר הוודאות הזה הוסר גם הוא במרץ אשתקד, עם אישורו של מתווה הגז בבג"ץ. התוצאה: עלייה בציפיות השוק לייצוא גז בהיקפים גדולים מישראל לעולם ולכניסה מסיבית של מט"ח. הסבר זה גם יכול להתיישב עם העדפת סוחרי המט"ח להחזקת שקלים במקום דולרים, וביתר שאת השנה.
אם בממשלה רוצים למנף את השדרוג הכלכלי שמאפשר גילוי אוצר הגז גם לעשרות השנים הבאות, כדאי שבמקום לדון בצורך בהפחתת מסים שתרומתה לצמיחה מוטלת בספק, יגדילו את התמיכה בהשקעות הפרטיות מוטות היצוא והייצור המקומיות כדי שאלו יוכלו להסתגל בהצלחה למציאות החדשה.
** הכותב הינו אנליסט במחלקת מחקר ואסטרטגיה בקבוצת אקסלנס אשר הינה חלק מקבוצת דלק אשר לה פעילות מהותית בתחום הגז. הנתונים מבוססים על דיווחים ומידע פומבי. הכתבה אינה מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. לכותבים אין עניין אישי בנושא הכתבה. חברות מקבוצת אקסלנס מחזיקות ו/או עשויות להחזיק ני"ע ונכסים פיננסים המוזכרים בכתבה.
תגובות לכתבה(0):

התחבר לאתר

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה