ברוכים הבאים לאתר החדש של
רצינו להראות לכם מה חדש
להמשך הדרכה מעבר לאתר
תוכלו להירשם לאתר, לנהלאזור אישי
ולהגדיר ניירות למעקב
להמשך הדרכה מעבר לאתר
ריכזנו את כל המדורים בתחום
שוק ההוןבמקום אחד
להמשך הדרכה מעבר לאתר
ריכזנו עבורכם את כל הנתונים
להמשך הדרכה מעבר לאתר
כל הנתונים והכתבות
במדורהמטבעות הדיגיטליים
להמשך הדרכה מעבר לאתר
בואו לצפות
בתוכניות החדשות שלנו
להמשך הדרכה מעבר לאתר
נתוני אג“ח
להמשך הדרכה מעבר לאתר
גרפים אינטראקטיביים
להמשך הדרכה מעבר לאתר
תצוגת נתוני מט“ח חדשה
להמשך הדרכה מעבר לאתר
מניות ארביטראז‘
להמשך הדרכה מעבר לאתר
ריכזנו עבורכם את הקרנות
להמשך הדרכה מעבר לאתר
גלישה נעימה
מערכת
להמשך הדרכה מעבר לאתר

הבועה הכי מפחידה בשווקים מתקרבת לפיצוץ הרסני

טור אורח של עמית טל, סטודנט לכלכלה ומדעי המחשב באוניברסיטה הפתוחה
עמית טל, צילום: Bizportal
האם ארצות הברית נקלעה למלכודת נזילות מסוג חדש ומסוכנת אף יותר ממלכודות הנזילות הידועות לנו בעבר? המושג מלכודת נזילות הינו מושג של מאקרו כלכלי, לפיו בתקופת מיתון נוקט הבנק המרכזי מדיניות מוניטרית מרחיבה ומוריד לשם כך את שער הריבית על מנת להגדיל את הביקוש לכסף. ישנה נקודה שבה הורדת הריבית תפסיק להוות גורם מעודד להלוואות על ידי הציבור. או במילים פשוטות – יכולת ההשפעה של בנקים מרכזים על השווקים באמצעות מדיניות מוניטרית נעלמת. מלכודת זו, שאפיינה את יפן בעשור האבוד שלה בשנות ה-90, הינה הסיוט של כלכלן בעת המודרנית.
האם מתפתחת לה כעת מלכודת נזילות מסוג חדש בארצות הברית (המשפיעה על העולם כולו), כזו שגורמת שלהידוק מוניטרי (צמצום) אין השפעה יותר על קירור השווקים ואולי אף להיפך?
לדעתי התשובה לשאלה זאת היא חיובית, המציאות בשווקים מתחילה להראות זאת. ויותר חשוב מכך, עוד ועוד אנשים מתחילים להגיע להבנה הזאת (אם כי עדיין לא במיינסטרים, אבל ככל שהשוק מתנהג בצורה של עלייה ללא מעצורים, ככה ההבנה מתחילה לחלחל לרבים יותר). התוצאה של מלכודת זו עלולה להיות הרסנית ביותר מבחינת כלכלית וחברתית.
משהו מטריד קורה בשוק האג"ח העולמי בארבעת החודשים האחרונים. נראה שהבועה שהתפתחה ב-45 השנים האחרונות מגיעה לסיומה, או לפחות לנקודה מכרעת. תחילת הסייקל השורי בשוק האג"חים העולמי הינו בין 1981-1982. אנחנו יכולים לזהות זאת במספר שווקים: שוק המניות, האג"חים והמט"ח.
לפני שנתחיל בסימנים להתפוצצות הבועה חשוב להבין איך הבועה עובדת ומזינה את עצמה. על מנת לעשות זאת, אבצע הקבלה בין הפריטים בכלכלה (ממשלות, חברות, משקי בית) לאדם יחיד. אדם המעוניין לקחת הלוואה, ניגש לבנק חותם על הטפסים המתאימים ומקבל הלוואה. כשמגיע הזמן להחזיר את ההלוואה, אותו אדם אינו מסוגל להחזירה. יש לו שתי אפשרויות: להכריז על לפשיטת רגל או לקחת הלוואה גדולה יותר (שתכסה את הקודמת), בתנאים טובים יותר (בריבית  נמוכה יותר). ועתה נחזור לשוק, ב-45 השנים האחרונות כל הפרטים בשוק בחרו באופציה השנייה של גלגול החוב. דוגמא לכך ניתן לראות בחוב של ארצות הברית שצמח פלאים מאז שנות ה-80. 

מה יכול לשבש את בועת האשראי הזאת שמזינה את עצמה?
התשובה היא ריבית גבוהה מדיי שלא מאפשרת גלגול של החוב. ולכן ההתנהגות של הריבית של ארצות הברית ל-30 שנה לאורך 40 השנים האחרונות מובנת מאוד: מגמת ירידה מובהקת לאורך השנים (מאפשרת גלגול חוב בתנאים נוחים יותר), ומשבר כלכלי בכל פעם שהריבית גבוהה מדיי. משבר הגורם לירידת הריבית ולמעשה מאפשר לבועה הגדולה להמשיך להתקיים. נשמע מדהים? כל משבר בעבר עזר למנוע את המשבר הגדול באמת. אך מה שיכול להרגיש עוד יותר מרגש הוא שהפד מודע גם למעגל הזה ודאג לצנן את השוק בזמן (ע"י העלאת ריבית פיקדונות הבנקים/ הפסקת הרכישות) במשך 8 השנים האחרונות. התנהגות הריבית 10 שנים של ארצות הברית מראה זאת בברור. בכל פעם שהריבית הייתה גבוה מידי דאג הפד לצנן את השוק.

ניתן לראות כי בעקבות בחירת טראמפ והבטחתו לבנות מחדש את התשתיות באמריקה (באמצעות הגדלת החוב הריבוני של ארה"ב) זינקה ריבית ארצות הברית וכעת היא מעל אזור הנוחות של הפד, למרות העלאת ריבית אחת בדצמבר האחרון, ולכן יש לצפות לעוד העלאת ריבית בחודש הקרוב (מרץ).
אך כאן הדברים מתחילים להסתבך, והרבה
בגלל הגלובליזציה, העלאת ריבית בארה"ב פירושה שכל הריביות בכל העולם עולות. במספר שווקים עדיין מדפיסים כסף וקונה אג"חים (יפן/ אירופה). בסין לדוגמא, הממשל מזרים כסף כדי למנוע את מאורעות קיץ 2015 בשוק.
העלאת ריבית בארצות הברית פירושה שמדינות שהזרימו עד עכשיו כסף, יצטרכו להזרים עוד יותר כסף כדי לשמור על שוק האג"ח שלהם מפני התרסקות. הזרמת הכספים הצפויה הזו יוצרת איבוד אמון במטבעות הנ"ל, וכתוצאה מכך אינפלציה.
ניקח את סין לדוגמא, כשמיליארד סינים מבינים שהמטבע שלהם הולך לאבדון (למרות הפיחות הרב שעבר מול הדולר עד כה, כפי שניתן לראות מהגרף הנ"ל), ההחלטה המתבקשת היא לצאת למסע קניות של נכסים לפני שיהיה מאוחר מידי.

כתוצאה, מדד המחירים ליצרכן ולצרכן בסין התפרצו למעלה בחודשים האחרונים. את אותה התפרצות אינפלציונית אנחנו יכולים לזהות גם באירופה וגם ביפן (הכלכלות הגדולות בעולם). רק השבוע דווח על אינפלציה של 2% באירופה אחרי ששנים הייתה אפסית או שלילית. אותה התפרצות אינפלציונית משפיעה גם על ארצות הברית ומביאה את חברי הפד להעלות שוב ריבית. והינה, נכנסנו למעגל קסמים של אינפלציה  המזין את עצמו. את השד האינפלציוני שהשתחרר לאחרונה יהיה מאוד קשה להחזיר חזרה.
 
למעשה מדובר פה במלכודות נזילות מסוג חדש שלא היכרנו עד כה. אם עד עכשיו מלכודת נזילות דיברה על קושי בעידוד הצריכה, כרגע צעדים לקירור השוק גורמים דווקא לאיבוד אמון בשווקים אחרים ועוד יותר אינפלציה.
הסיטואציה הנוכחית יכולה להסתיים בשתי אפשרויות – קריסה של שוקי האג"ח (יציאה של הבנקים המרכזיים מתכניות הרכישה שלהם), או אינפלציה מהירה מאוד שתגיע להיפר אינפלציה בהמשך. את האופציה השנייה קל יותר לשווק לציבור, ואותה אנחנו רואים כרגע בשווקים בעולם והסבירות שתמשיך גבוהה יותר מאשר הסבירות שיתנו למגדל הקלפים הזה לקרוס. במצב של אינפלציה גבוהה - הדבר הבטוח ביותר הוא להחזיק נכסים.
הכותב הוא סטודנט לכלכלה ומדעי המחשב באוניברסיטה הפתוחה
תגובות לכתבה(17):

התחבר לאתר

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
  • 15.
    דעה של סטודנט? למה לא של תלמיד חטיבה? (ל"ת)
    בדיחה 23/03/2017 13:04
    הגב לתגובה זו
    0 6
    סגור
  • 14.
    אינפלציה תגיע כתחליף לתספורות החובות
    טירנוביץ 22/03/2017 10:32
    הגב לתגובה זו
    0 0
    ממשלות נמנעות מתספורת חוב (ארה"ב, יוון, איטליה, צרפת, ספרד ועוד) כדי לאפשר המשך הנפקת אג"ח בעתיד. ברור שהחובות הללו אינם ברי פירעון ויגולגלו לנצח.
    סגור
  • 13.
    הכל תלוי במהירות בה הבנקים המרכזים יגיבו-בארה"ב מגיבים
    ף 21/03/2017 14:20
    הגב לתגובה זו
    0 1
    באופן סביר ולא ממתינים להתחממות יתר , באירופה המבחן של ה-ECB יגיע לאחר הבחירות בצרפת , בישראל הבנק המרכזי נכשל והיה צריך להתחיל להעלות ריבית כבר לפני שנה וחצי.
    סגור
  • 12.
    אני מעריך את החשיבה וקורא למלעיזים להביע את דעתם ברשימה
    יד הנפץ 21/03/2017 03:54
    הגב לתגובה זו
    4 0
    משלהם.
    סגור
  • 11.
    אפילו אני יודע שמשקל החוב הוא
    אודי על שיפודי 20/03/2017 18:13
    הגב לתגובה זו
    0 2
    ביחס לכלל הוצאות הממשלה ולכן גם ביחס לגודל המשק והאוכלוסיה. אפשר לקחת כל גרף ולהדהים את הקהל לא מאמין לשום פרשנות עתידית של גרפים. מה גם שהגרף הנומינלי הזה לא אומר לי כלום. ומה זה לקנות נכסים כאילו מניות?? יש לו מושג כמה חרא אפשר לאכול משוק ההון במצב שהוא מתאר? גמני רוצה לכתובבב מאמר אורח דעה... גמני סטודנט באופ אם כי לא העפרון הכי חד שם חחח
    סגור
  • 10.
    תחזור ללמוד אתה מבלבל בין העובדות וחבל... (ל"ת)
    מרצה לגנים 20/03/2017 14:02
    הגב לתגובה זו
    1 5
    סגור
  • 9.
    מפי כוללים..עדיף פותחת הקפה. (ל"ת)
    דן חסכן 20/03/2017 13:18
    הגב לתגובה זו
    2 4
    סגור
  • ״עוללים״ כמובן... (ל"ת)
    דן חסכן 21/03/2017 10:45
    הגב לתגובה זו
    0 0
    סגור
  • 8.
    מצד שני - האינפלציה תעזור לכסות את החובות
    דודו 20/03/2017 10:10
    הגב לתגובה זו
    6 0
    בשלב מסוים כשתתפרץ אינפלציה חזקה אז יפסיקו עם רכישות האג"ח וכל הבנקים מרכזיים בעולם יתחילו להעלות ריבית. זה ימתן את האג"ח ויביא לתיקון בשוק. בכל מקרה אינפלציה של 3-4% זה טוב לממשלות כי זה ייאפשר להן לשחוק את החובות שלהן בצורה הדרגתית. אינפלציה זה גם טוב לצעירים כי זה נותן עדיפות לכסף מעבודה על פני חסכונות קיימים.
    סגור
  • 7.
    הדבר הכי בטוח להחזיק זהב וכסף פיזי (ל"ת)
    אחד 19/03/2017 22:04
    הגב לתגובה זו
    1 3
    סגור
  • הזהב במגמת ירידה משנת 2011
    שתיים 20/03/2017 16:05
    הגב לתגובה זו
    0 0
    איך זה נקרא בטוח ? כל מי שהחזיק את הזהב ב -6 שנים האחרונות הפסיד כסף.
    סגור
  • 6.
    המלך הוא עירום
    החביב 19/03/2017 18:47
    הגב לתגובה זו
    3 5
    צעק הילד ואף אחד לא הקשיב....?
    סגור
  • 5.
    חזרה לעבר
    פדר 19/03/2017 17:49
    הגב לתגובה זו
    1 2
    האם חזרה לימי החליפין יחזרו לפי הכתבה כך מתאר הכלכלן?
    סגור
  • 4.
    הכותב שלומד קלקלה מודע לטיפשות שהוא כותב? (ל"ת)
    איציק 19/03/2017 17:44
    הגב לתגובה זו
    1 5
    סגור
  • 3.
    או לקחת הלוואה גדולה יותר, בתנאים טובים יותר? טעות!!!
    מביו עניין. 19/03/2017 17:35
    הגב לתגובה זו
    5 4
    יש בעיה לכותב המאמר.....הוא פשוט מנותק מהמציאות "אדם המעוניין לקחת הלוואה, ניגש לבנק חותם על הטפסים המתאימים ומקבל הלוואה. כשמגיע הזמן להחזיר את ההלוואה, אותו אדם אינו מסוגל להחזירה. יש לו שתי אפשרויות: להכריז על לפשיטת רגל או לקחת הלוואה גדולה יותר (שתכסה את הקודמת), בתנאים טובים יותר (בריבית נמוכה יותר). ככל שמצבו של הלווה רע יותר תנאי ההלוואה רעים יותר ולא טובים יותר מאחר והסיכון להלוות לו עולה !!! כלל בסיסי....לא מלמדים את הדברים הבסיסיים באונ' הפתוחה?
    סגור
  • 2.
    לא ברור
    אבנר 19/03/2017 16:02
    הגב לתגובה זו
    7 3
    "במצב של אינפלציה גבוהה - הדבר הבטוח ביותר הוא להחזיק נכסי". אבל האינפלציה תגרום לעליית ריביות ובהמשך למפולת הן במניות והן באגחים. אז למה הדבר הבטוח ביותר הוא להחזיק נכסים?
    סגור
  • 1.
    אתה פסימי
    שמואל 19/03/2017 16:00
    הגב לתגובה זו
    3 6
    הריביות הגבוהות הן נחלת העבר , לא יהיה יותר. צריך להתרגל לריביות יותר נמוכות וזה מה שיהיה בשנים קדימה. גם אם הפד יעלה את הריבית מדובר על ריבית סביב 3 אחוז ולא יותר , הימים שבהם היתה ריבית של 16 אחוז נגמרו להם. כך גם האינלפציה , שנים תישאר נמוכה.
    סגור