ברוכים הבאים לאתר החדש של
רצינו להראות לכם מה חדש
להמשך הדרכה מעבר לאתר
תוכלו להירשם לאתר, לנהלאזור אישי
ולהגדיר ניירות למעקב
להמשך הדרכה מעבר לאתר
ריכזנו את כל המדורים בתחום
שוק ההוןבמקום אחד
להמשך הדרכה מעבר לאתר
ריכזנו עבורכם את כל הנתונים
להמשך הדרכה מעבר לאתר
כל הנתונים והכתבות
במדורהמטבעות הדיגיטליים
להמשך הדרכה מעבר לאתר
בואו לצפות
בתוכניות החדשות שלנו
להמשך הדרכה מעבר לאתר
נתוני אג“ח
להמשך הדרכה מעבר לאתר
גרפים אינטראקטיביים
להמשך הדרכה מעבר לאתר
תצוגת נתוני מט“ח חדשה
להמשך הדרכה מעבר לאתר
מניות ארביטראז‘
להמשך הדרכה מעבר לאתר
ריכזנו עבורכם את הקרנות
להמשך הדרכה מעבר לאתר
גלישה נעימה
מערכת
להמשך הדרכה מעבר לאתר

ההיגיון שבהתערבות בנק ישראל בשוק המט"ח הולך ופוחת

יונתן כץ, הכלכלן של לידר שוקי הון, מסביר את הפחתת הצורך בהתערבות בנק ישראל נוכח התאוששות ביצוא ותעסוקה מלאה
יונתן כץ, צילום: Getty images Israel
מדיניות ההתערבות של בנק ישראל בשוק המט"ח הייתה חשובה ביותר מיד לאחר המשבר הכלכלי הגדול בשנת 2008-2009, העולם נכנס למיתון וההתאוששות הגלובלית הייתה מאד שברירית.
מדינות רבות ניהלו (ועדיין מנהלות) מדיניות מוניטארית מאד מרחיבה עם שימוש בכלים בלתי קונבנציונליים בין היתר במטרה לדאוג למטבע מקומי תחרותי. תקופה זו נקראה "מלחמת המטבעות"- כל מדינה שאפה להפחית את ערכו של המטבע המקומי במטרה להשיג יתרון יחסי.
בנק ישראל בחר בשימוש בכלי ההתערבות בשוק המט"ח והעדיף לא להגיע למצב של ריביות שליליות. עם זאת, בתחילת 2015 נבחנו על ידי בנק ישראל מספר כלים מונטאריים, כולל ריביות שליליות.
המטרה המוצהרת של בנק ישראל ובפרט של הנגידה פלוג, הייתה להאט את עוצמת הייסוף בשקל ולא למנוע את הייסוף. הייסוף בשקל הינו תולדה של גורמים מאקרו כלכליים בסיסיים, כולל עודף בחשבון השוטף (3.9% תוצר בשנת 2016) והשקעות ריאליות נטו (כ- 3% נוספים). 
ישראל נהנית מכניסת הון נטו חיובי בהיקף גדול, בפרט השקעות בענפי הטכנולוגיה העלית כולל מכירת חברות הזנק. בשנת 2015 בנק ישראל רכש מט"ח בהיקף של 8.8 מיליארד דולר (כולל במסגרת נטרול השפעת הגז הטבעי על החשבון השוטף) והשקל יוסף ב- 7.3% (מול סל המטבעות). בשנת 2016 בנק ישראל רכש 6.0 מיליארד דולר והשקל יוסף ב- 4.8%. בחודשים ינואר-פברואר 2017 בנק ישראל רכש כנראה פחות ממיליארד דולר (50 מיליון בינואר וסביב 800 מיליון בפברואר) השקל יוסף בכמעט 3.4% (עד ה- 27.2).
בנק ישראל לא הרים ידיים אך הדחיפות בהתערבות ירדה. הסביבה המאקרו כלכלית השתפרה מאד לקראת סוף 2016. ברבעון ד' הייצוא (סחורות ושירותים) עלה ב- 11.2% בחישוב שנתי, לאחר ירידה של 0.8% ברבעון הקודם. הייצוא התעשייתי עלה ב- 7.3% ברבעון ד' ונתוני סחר חוץ של חודש ינואר מצביעים על המשך מגמת שיפור. ייצוא השירותים עלה ב- 10.5% ברבעון ד', קטר חשוב למשק הכולל יצוא תוכנה, IT, מו"פ ומכירת חברות הזנק. 
היצוא הישראלי נהנה מהתאוששות בתעשייה הגלובלית כאשר מדדי מנהלי הרכש במרבית המדינות מצביעים על אופטימיות והתרחבות בארה"ב, אירופה, יפן וסין. גם בישראל מדד מנהלי הרכש נמצא על רמה גבוהה במיוחד של מעל 60 נקודות ורכיבי ההזמנות- הן לשוק המקומי והן ליצוא, קפצו לרמה גבוהה של סביב 80 נקודות.
סביבה חיובית זו משמיטה את ההיגיון בהתערבות מסיבית בשוק המט"ח. הייצוא נהנה מרוח גבית מתחזקת מהעולם ולכן פחות זקוק לתמיכה בשער החליפין. בנוסף, המשק הישראלי נמצא קרוב לתעסוקה מלאה, או כבר בתעסוקה מלאה, עם אבטלה נמוכה של 3.7% בגילאים 25-64.  מספר המשרות הפנויות התייצב על רמה גבוהה וקיים מחסור בעובדים במספר סקטורים.
שוק המט"ח הבין מיד שמשק בצמיחה מהירה ובתעסוקה מלאה תומך בהתחזקות המטבע. עם פרסום נתוני התוצר של רבעון ד' 2016 (6.2%) הלחץ לייסוף בשקל התגבר. שוק המט"ח מבין הטיב שגם אם לא צפויה העלאת ריבית בקרוב, ההצדקה להמשיך במלחמת המטבעות כבר פחות משכנעת. כמובן שבנק ישראל לא שמח לייסוף חד ומהיר אך הנכונות להילחם נגד השוק קטנה.
המשמעות של ניתוח זה ברור: הלחץ לייסוף בשקל צפוי להימשך בחודשים הקרובים, נגד גורמי המאקרו הבסיסיים התומכים בשקל חזק קשה להתווכח. קיים אולי סיכוי לגורם מאזן או מאזן חלקי והוא הפד. במידה והפד יעלה את הריבית 2-3 פעמים השנה, קיימת סברה האומרת כי עלולים להייווצר תנועות הון פיננסיות לכיוון הדולר, בפרט בקרב גופים מוסדיים ישראליים אשר היום מגדרים כ- 8.8% מסך הנכסים המנוהלים על ידם. היקף הנכסים המגודרים מהווה כ- 40 מיליארד דולר (מתוך סך נכסים מנוהלים של כ- 460 מיליארד דולר).
כעת עלות הגידור מגיעה לקצת יותר מאחוז אחד והנעלם הגדול הינו: מה תהיה מדיניות הגידור של גופים מוסדיים אם וכאשר עלות הגידור תגיע ל- 2% או יותר? הקטנת פוזיציית הגידור באחוז אחד מהווה תוספת ביקוש למט"ח של 4 מיליארד דולר.
כזכור, במחצית השנייה של 2014 גופים מוסדיים העלו את החשיפה למט"ח בתיקים מ- 11.6% בחודש יולי 2014 ל- 14.2% בחודש דצמבר 2014 ושער החליפין של השקל פחת ב- 7.5% בתקופה זו. כך שהגדלת החשיפה למט"ח באה לאחר שתי הורדות ריבית מפתיעות על ידי בנק ישראל והיתה הבנה בשוק שבנק ישראל יעשה הכל כדי לתמוך בשקל ולהביא לעלייה באינפלציה. כיום הבנה זאת כבר לא קיימת, ולכן קשה לסמוך על הפד שיוכל לעצור את מגמת הייסוף בשקל.
תגובות לכתבה(2):

התחבר לאתר

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
  • 2.
    ייצוא דה לוקס
    ש.ברגר 01/03/2017 10:09
    הגב לתגובה זו
    0 0
    יונתן אתה כלכלן ובעיקר חי מנתוני מאקרן.אני לעומתך פוגש חלק גדול מיצואני ישראל שפעם היו עמוד התווך שעלי היתה בנויה המדינה.מה יהיה עם אלה והרי ברור שחלק מנתוני הצמיחה קשורים לעסקאות חד פעמיות .רע מאד לתת לבנק המרכזי מחמאות על התיפקוד הכושל גם בהתערבויות וגם במדינות המוניטארית.
    סגור
  • 1.
    תעשיה
    ר.ל 28/02/2017 18:30
    הגב לתגובה זו
    1 0
    בוא נראה אותך מייצא .כשהשכר עולה בארץ כל הזמן .והרגולציה של מפעל .שוחטת .פשוט שטויות
    סגור