2016 שברה שיאי גיוסים בשוק ההנפקות. למה צריך לשים לב בשנה הקרובה?

 | 
שנת 2016 הייתה שנה חיובית באפיק הקונצרני, כאשר המדדים המובילים רשמו עליות שערים. התשואה הממוצעת בשוק הקונצרני הייתה כ-3%, תשואה גבוהה משמעותית מהביצועים שנרשמו בשוק איגרות החוב הממשלתיות.
הפתיעו לטובה מדדי התל בונד המורכבים מאיגרות חוב בדירוגים נמוכים, דוגמת תל בונד תשואות אשר עלה ב-6.17% ותל בונד תשואות שקלי אשר עלה ב-4.34%. מדדי תל בונד אלו מורכבים מאיגרות חוב בדירוגים בינוניים נמוכים הנעים בין BBB- ל-A (לפי דירוג מעלות). נציין כי הירידות באיגרות החוב הממשלתיות לאחר בחירתו של דונלד טראמפ לנשיא ארצות הברית, הביאו לצמצום המרווחים אל מול האיגרות חוב הקונצרניות אשר עלו.

כשמסכמים את ביצועי האפיק הקונצרני ב-2016, אי אפשר להתעלם משוק ההנפקות אשר רשם שיא בהיקף ההנפקות לציבור בשנים האחרונות. סך הגיוס באפיק הקונצרני בשנה שחלפה עומד על סכום של למעלה מ-67 מיליארד שקלים, הגבוה ביותר שנרשם מאז שנת 2007. לצורך השוואה, היקף הגיוסים בשנת 2015 עמד על כ-55 מיליארד שקלים ובשנת 2014 הסתכמו הגיוסים הקונצרניים בכ- 38 מיליארד שקלים.
הגיוס באפיק הקונצרני התחלק כמעט שווה בשווה בין האפיק הצמוד לבין האפיק הלא צמוד, לעומת האפיק הממשלתי ששם הגיוס באפיק הלא צמוד בלט לעומת האפיק הצמוד. את ההנפקות הובילו חברות הנדל"ן שגייסו למעלה מ-21 מיליארד שקלים וסקטור הבנקים שגייס למעלה מ- 16 מיליארד שקלים. שני הענפים מהווים למעלה מ- 50% מסך הגיוסים השנה.
ההנפקה הבולטת ביותר בענף הנדל"ן הייתה של קבוצת עזריאלי אשר גייסה 2.2 מיליארד שקלים, ואילו ההנפקה הבולטת ביותר בענף הבנקים היא של בנק לאומי אשר גייס בסדרה אחת כ- 3.5 מיליארד שקלים. נקודה נוספת שבלטה בענף הבנקים בשנת 2016 הייתה שאלו הנפיקו איגרות חוב מסוג COCO  המסווגים כהון רובד 2 לצורך הכללתם בהון הפיקוחי של הבנק (קרי, מוכרים לצורך באזל III).
בשנה החולפת יותר ויותר חברות גייסו בדירוגים בינוניים, נמוכים וללא דירוג בכלל עם בטחונות. הדבר נבע מהתיאבון של המשקיעים לקבלת תשואה על השקעה באיגרות חוב, כאשר החברות מכיוונן העניקו יותר בטחונות לחוב בדירוג נמוך או ללא דירוג בכלל. כ-15.7% מסך ההנפקות היו של חברות בעלות דירוג נמוך BBB ומטה, כאשר ענף הנדל"ן לבדו היה כ- 7% מסך ההנפקות בדירוגים נמוכים מ- BBB , כולל לא מדורג בכלל.
היקף הגיוסים נובע מתנאי שוק טובים לחברות המנפיקות שבבסיסם ריבית נמוכה, ועקב ביקושים גבוהים מצד המשקיעים המוסדיים, נוכח היעדר אפיקי השקעה חלופיים. בנוסף, רצונן של החברות להאריך מח"מ ולחסוך בעלויות המימון, והציפייה בשוק להעלאת ריבית בארה"ב, דחפה את החברות לגייס יותר מוקדם או למחזר את החוב שלהן בריבית נמוכה.
בהקשר לכך נציין כי בחלק מההנפקות נרשמו ביקושי שיא גם לחברות שביקשו להנפיק סכום מסוים אך קיבלו ביקושים גבוהים לאיגרות בעקבות הביקוש לתשואה של המשקיעים. לדוגמה, חברת חשמל שהרחיבה את הסדרות 26 ו-27 בהיקף כולל של שני מיליארד שקלים, ואילו בהנפקה הגיעו ביקושים של כארבעה מיליארד שקלים. כתוצאה מהביקושים הגדולים, הגדילה חברת חשמל את היקף ההנפקה לכ-3.3 מיליארד שקלים.
חברה נוספת שנהנתה מביקושים גבוהים הייתה חברת פז נפט שביקשה לגייס כ-600 מיליון שקלים, אולם לאחר שקיבלה ביקושים של כ-2.6 מיליארד שקלים, החברה הגדילה את הגיוס לכ- 1.3 מיליארד שקלים. גם בנק איגוד, שהנפיק איגרות חוב מסוג COCO, זכה לביקושים גבוהים של כ-363  מיליון שקלים, כאשר ביקש לגייס רק 200 מיליון שקלים.
במבט לשנת 2017, כדאי לשים לב לירידה במרווחים באפיק הקונצרני, דבר המעמיד את ההשקעה בשוק הקונצרני בסיכון מעט גבוה יותר. לכן, רצוי לבחון כל השקעה תוך פיזור רחב בתיק ובחינה מעמיקה של החברה.

צביקה אליהו מכהן כמנהל השקעות במנורה מבטחים ניהול תיקי השקעות בע"מ, והוא ו/או מנורה ניהול תיקים או חברות אחרות בקבוצת מנורה עשויים להיות בעלי עניין אישי בנושאי הסקירה.
שיווק ההשקעות אינו מהווה תחליף לשיווק המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
תגובות לכתבה(0):

התחבר לאתר

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה