הצריכה הפרטית היא כבר לא מנוע הצמיחה היחידי: המשק בכיוון הנכון

גיא יהודה, כלכלן בכיר במערך המחקר והאסטרטגיה בפסגות, על תחזיות הצמיחה של בנק ישראל ועל הצפוי לנו בשנת 2017
גיא יהודה, צילום: יח"צ
בעוד קצת יותר משבועיים יפורסם האומדן לצמיחת המשק ברבעון השלישי של השנה. הנתונים השוטפים הנוגעים לרבעון השלישי היו מעורבים כך שקצת קשה להעריך איזה מספר נראה באותו פרסום. מה שכן ניתן לומר ברמת וודאות גבוהה זה שניכר שיפור של ממש בפעילות הכלכלית במשק. המחצית הראשונה של השנה הסתיימה עם צמיחה נאה ביותר של 3.2% תוך כדי שיפור בדיוק במקומות הנכונים – הייצוא מתאושש, ההשקעות עברו מהכבדה על הפעילות לצמיחה מהירה והצריכה הפרטית ממשיכה להתרחב.
סקר החברות שפורסם אתמול על ידי בנק ישראל מצביע על תמונה דומה – החברות במגזר העסקי מדווחות על קצב צמיחה מהיר (גם ברבעון השלישי) על אופטימיות זהירה בהסתכלות קדימה ואפילו הציפיות של החברות בנוגע לסביבה האינפלציונית כבר עולות שנה ברציפות. התחזיות לצמיחה בשנה הנוכחית של מירב הגופים הסוקרים את כלכלת ישראל עלו באופן משמעותי כולל אלו של בנק ישראל אשר עומדות על 2.8% (עלייה מ-2.4% לפני שלושה חודשים) ומסתמן כי כלכלת ישראל בשנת 2016 הולכת להציג שיפור בצמיחה לאחר שלוש שנים רצופות של ירידה בקצב הצמיחה.
ומה לגבי שנת 2017?
בהודעת הריבית האחרונה עדכנו בבנק ישראל את תחזיות הצמיחה לשנה הבאה מצמיחה של 2.9% ל-3.1%. זה נשמע אופטימי? לדעתנו לא מספיק. אולי בבנק ישראל לא רוצים לייצר לחצים ודרישות מבחוץ להעלאת הריבית או שמא בבנק ישראל מעדיפים פשוט להישאר בצד הבטוח והשמרני, אך גם תחת הנחות שמרניות יחסית תחזית הצמיחה שלנו גבוהה יותר ועומדת על 3.3%-3.7%.
אם בשלוש השנים האחרונות הצריכה הפרטית הייתה מנוע הצמיחה העיקרי והבודד עליו נשענה הצמיחה במשק, הרי שבשנה הקרובה צפויה התמונה להשתנות ולהיות מאוזנת יותר. הצריכה הפרטית תמשיך לצמוח בקצב גבוה פשוט מכיוון שהגורמים הפונדמנטאליים עדיין כאן, אך מכיוון שהעוצמות יהיו נמוכות יותר, כך גם הצריכה הפרטית תתרחב בקצב מעט מתון יותר – השכר הריאלי צפוי להמשיך לעלות, אך בקצב מתון יותר, בעיקר בשל העליה הצפויה באינפלציה. הירידה בשיעור האבטלה מיצתה את עצמה והריבית אמנם צפויה להיוותר ברמתה האפסית אך ההשפעה של הריבית הנמוכה על האשראי הזול צפויה להיחלש. במחצית השנה הראשונה של 2016 הצריכה הפרטית צמחה ב-7.2%, זהו קצב גבוה מאוד אשר אינו צפוי להמשיך. עם זאת, גם לאחר התמתנות של קצב הצמיחה של הצריכה הפרטית עדיין מדובר בקצב גבוה והצריכה הפרטית תהיה גם בשנת 2017 מנוע הצמיחה העיקרי של הכלכלה הישראלית.
מנגד, שאר הרכיבים בתוצר צפויים גם הם, לאחר הפסקה של שלוש שנים, לתרום תרומה חיובית משמעותית. ההשקעות צפויות לחזור ולתרום לצמיחה, בעיקר כתוצאה משדרוג המפעל של אינטל (שכבר ניכר בנתונים), ומההשקעות במאגרי הגז הטבעי אשר צפויות לעלות הילוך בשנה הבאה. היינו מעדיפים שהגידול בהשקעות יהיה מקיף יותר אך כשבכל שאר העולם המערבי ישנו דשדוש מתמשך בהשקעות, אז אנחנו נהיה האחרונים להתלונן. סחר החוץ צפוי לגרוע פחות מהצמיחה בעקבות התאוששות צפויה ביצוא הישראלי והתקציב הדו-שנתי המרחיב של הממשלה יביא לגידול בצריכה הממשלתית אך להערכתנו ללא פריצה של יעד הגרעון.
לכן, בשורה התחתונה, אנו כנראה נראה כבר השנה שיפור בקצב הצמיחה לעומת שנה שעברה ושיפור נוסף, משמעותי יותר, בשנת 2017.
וקצת על המסים...
בתחילת החודש הורד מס החברות ב-1.5% ובתחילת השנה הבאה תחול ירידה במס ההכנסה. האם זה מה שהמשק הישראלי צריך כעת? הפעילות הכלכלית נראית טוב, המשק צומח יפה, שוק העבודה נראה מצויין ושיעור האבטלה בשפל. האם הכלכלה הישראלית צריכה דחיפה נוספת בדמות הורדת מיסים? האם לא היה עדיף לשמור את נשק הורדת המיסים לתקופה של האטה כלכלית?
להערכתנו, לאור מצבו הטוב של המשק הישראלי היה זה נבון מצד הממשלה לנהל מדיניות כלכלית בראייה ארוכת טווח ולא קצרת רואי כמו זו הנוכחית. בסופו של דבר, הורדות המיסים האלו יוצאות לפועל מכיוון שקל להוריד מיסים בעיתות של צמיחה כלכלית. עם זאת, כשההאטה תגיע, והיא תמיד מגיעה בסוף, לא ניתן יהיה להוריד מיסים, יעד הגרעון ייפרץ, ייספרו לנו שיש "בור" בתקציב, המיסים יעלו וההאטה הכלכלית תועמק. אבל עם זה ייצטרך להתמודד כבר שר האוצר הבא אז מה זה משנה.
 
 
תרשים תרומות רכיבי החשבונאות הלאומית לצמיחה
***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.
תגובות לכתבה(3):

התחבר לאתר

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
  • 3.
    מוסדי חי מעמלות. כל השאר סיפורי סבתא.
    אחד 31/10/2016 19:15
    הגב לתגובה זו
    0 0
    אפילו לא טרחתי לקרוא את הנאמר. מבחינתם צריך לספק סיפור טוב כדי שהפתאים ימשיכו להיות הלקוחות שלהם. זה .זה נאמר בסרט" התמוטטות" מ 20012 .
    סגור
  • 2.
    אתה נראה צעיר, אולי זה מסביר קצת את צורת החשיבה הבעיתית
    נפתלי 29/10/2016 20:37
    הגב לתגובה זו
    0 0
    1 לייחס חשיבות גדולה לשדרוג מפעל אינטל , ותרומתו לצמיחה זה קצת מוגזם. 2.הורדת מס חברות ומסים בכלל זה צעד אפקטיבי יעיל מגדיל את הצמיחה , מוריד אבטלה ודוחה תקופות מיתון , לחכות להשתמש בנשק הזה רק עד שיגיע מיתון זה כמו להזמין מיתון. אם קו מחשבה כזה למה שלא נעלה מסים כדי שבתקופת מיתון יהיה לנו הרבה יותר תחמושות 3.הביקורת שלך על שר האוצר אפילו קצת יותר מוגזמת בלשון המעטה ,השר הזה כבר הוכיח את עצמו ביכולות שלו,הן בשוק התקשורת והן כחבר פרלמנט מההגונים שהיו בכנסת . אני מציע לך לקרוא את ההתנצלות של סבר פלוצקר במוסף הכלכלי ליום כיפור.
    סגור
  • 1.
    שכר חציוני כ 6700ש"ח , חובות משקי הבית כ500 מיליארד ש"ח
    אדם 28/10/2016 13:23
    הגב לתגובה זו
    4 0
    צריכה הפרטית מבוססת על חובות והיא לא בת קיימא.
    סגור