11:06 מגמה חיובית בבורסות אירופה: הדאקס מטפס 0.4%, הפוטסי מוסיף 0.3% >>

10:41 הסנאט אישר הלילה את מתווה התקציב לשנת 2018 - החוזים ירוקים >>

08:53 שוק המט"ח: הדולר מתחזק 0.6% מול היין לרמה של 113 יין לדולר

08:07 בורסות אסיה: מדד האנג סאנג מטפס 1%

ישיא קית Bizportal
הניוזלטרים של Bizportal
שלום, אורח התחבר
התיק שלך ריק.
להוספת ניירות לחץ כאן
בוא להיות משקיע מיומן!
קבל שיעור ראשון
בחינם
תודה על פנייתך, נציגינו ייצור איתך קשר בהקדם
לש םירטלזוינה Bizportal
הניוזלטרים של Bizportal
BizTV
BizTV
תועדו םיחותינ רודמ

מדור ניתוחים ודעות

מדור ניתוחים ודעות

תויגתב יכה
הכי בתגיות

למה יש כל כך הרבה ערים בישראל ואיך זה בכלל קשור לפתרון בעיית הדיור?

אם נקח את גבעתיים, רמת גן, בני ברק וקרית אונו ונשים אותן תחת עיריית גג אחת - האם הפיתרון לבעיית הדיור יתקרב? רותי הרשקוביץ, אדריכלית ומומחית להתחדשות עירונית, חושבת שכן
 |  2
Share
יש קשר ישיר והדוק בין בעיית הדיור לבין העובדה שמדינת ישראל היא שיאנית עולמית במספר העיריות והרשויות המקומיות ביחס לגודל אוכלוסייתה. המספרים עומדים על לא פחות מ-76 ערים ו-256 רשויות מקומיות ואזוריות בסך הכל. מחברה סוציאליסטית שחרתה על דגלה קיבוצים, חקלאות ופרדסים, הפכנו במהלך השנים למדינה אורבנית מאין כמותה, וכ-92% מתושבי ישראל מתגוררים בערים או יישובים עירוניים. ישראל היא גם אחת הצפופות ביותר בעולם, עם ריבוי טבעי הגבוה במדינות המערב, כשתוך פחות מעשור יתגוררו בה (בתחומי הקו הירוק) יותר מ-10 מיליון תושבים, רובם ככולם בשטח הקטנטן שבין באר שבע לגליל, שווה ערך למטרופולין העיר שנחאי שבסין.
 
לטעמי הערב רב הזה של ערים ורשויות מסביר בתמצית את חוסר היכולת של ממשלות ישראל לפתור את בעיית הדיור. רוב ערי ישראל הינן תולדה של חלוקה בין מפלגתית היסטורית ולא של צרכים אורבניים אמיתיים. כדוגמה אביא את גבעתיים הסוציאליסטית של מפלגת העבודה לעומת רמת גן של הציונים הכלליים, לימים הליברלים בליכוד, וכך גם קרית חיים הסוציאליסטית לעומת קרית מוצקין הבורגנית ועוד דוגמאות רבות.


כנ"ל לא מעט ערים, בעיקר בפריפריה, שנולדו באופן מלאכותי כתוצאה מצרכים בטחוניים, דוגמת ארבע עיירות שהוקמו לאחר קום המדינה בנגב הצפוני-מערבי, קרית גת, שדרות, נתיבות ואופקים, זאת במקום להקים עיר גדולה אחת, או נצרת עילית, כרמיאל, מעלות ושלומי שבגליל. בכל המקרים הללו, אם לחלופין ההחלטה היתה להקים עיר גדולה וחזקה אחת, זה היה תורם רבות גם לחוסנה של אותה עיר, גם חוסך הון תועפות בהוצאות על פקידות ומנגנונים עירוניים מיותרים וגם היה מייעל מאוד החלטות אסטרטגיות דוגמת בנייה חדשה. אפשר לקחת את באר שבע כדוגמה מוצלחת - היא מראש הוקמה כעיר מטרופולין עתידית בת מאות אלפי תושבים.

פיצול הרשויות בגוש דן, לדוגמה, מהווה את החסם העיקרי להתחדשות עירונית. דוגמה מובהקת לכך מהוות גבעתיים ורמת גן, שתי ערים המשולבות זו בתוך זו, שצריך מחד גיסא מיקרוסקופ על מנת לאתר את הגבולות ביניהן, אולם מאידך גיסא המדיניות של שתיהן בנושא כה אקוטי כמו בנייה חדשה והתחדשות עירונית, הפוך לחלוטין זו מזו: בעוד שרמת מעודדת התחדשות עירונית, בגבעתיים יש חשש שבניינים גבוהים ותוספת אוכלוסייה יפגעו במרקם העירוני ובאופי הפרברי שלה.הפערים הללו כמובן לא מסייעים כלל ועיקר לנושאים דוגמת פינוי בינוי, איך ייראו פני אותה עיר בעתיד, האם המרקם העירוני יישמר אם לאו, והאם ניתן, בכלל, לייצר אינטגרציה תכנונית משולבת לשתי ערים אלה. אין פלא, אפוא, שמקבלי ההחלטות בממשלה, משרדי האוצר, הפנים, השיכון וכו', מוצאים את עצמם פעם אחר פעם נשחקים תוך כדי תהליכי קבלת ההחלטות, כשלעיתים קרובות תכניות שעובדים עליהן שנים, נגנזות כלעומת שבאו.אני מודעת היטב לבעייתיות של "ביטול עשרות עיריות" קיימות במחי יד. בשעתו, עוד בסוף שנות ה-80, ניסתה ממשלת ישראל דאז לאחד רשויות, דוגמת הקריות שבמפרץ חיפה, פעולה שנכשלה כשלון חרוץ להוציא מקרים בודדים של מועצות מקומיות קטנות כמו קדימה-צורן שאוחדו.

המלצתי כפעולת ביניים הינה לייצר "עיריות גג", לדוגמה עירית גג לגוש דן ועירית גג למטרופולין חיפה, שבסמכותן יהיו נושאים אסטרטגיים דוגמת תחבורה, תשתיות, בינוי, איכות סביבה ועוד. החלטה שכזו יכולה גם ליעל ולקצר תהליכים, ובד בבד להשביח החלטות.

לדוגמה, במסגרת הסכמי הגג עם העיריות מתוכננות כיום 20,000 יחידות דיור חדשות בבאר שבע, 13,000 בנתיבות ועוד 28,000 באשקלון, בסך הכל כ-60,000 יחידות דיור ברדיוס מצומצם יחסית. ייתכן מאוד שאם היתה כאן "עיריית גג" או גוף על משותף לכל אותן עיריות בדרום הארץ, היתה נפולת החלטה שונה בתכלית מבחינת כמות דירות בחלוקתן בין הערים? אולי אז ההחלטה גם היתה משלבת את נושא הדיור, עם נושאים אקוטיים לא פחות דוגמת תעסוקה, תחבורה, בעיות איכות סביבה ועוד?

אינני סבורה שמדובר כאן ב"פתרון קסם" כלל ועיקר ויחד עם זאת ברור לי, כמי שעוסקת בתכנון עירוני והתחדשות עירונית שככה, המצב הקיים, אינו יכול להמשך. חומר למחשבה.



*הכותבת היא אדריכלית במשרד "בר הרשקוביץ אדריכלים" ומומחית להתחדשות עירונית
מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו ונתקן.
תודה עבור פנייתך, היא תיבדק ותטופל בהקדם שלח
הרשמה לניוזלטרים
הירשם לניוזלטר המומחים של ביזפורטל- כל הפרשנויות לאירועים החמים בזמן אמת
הבתכל בגה

הגב לכתבה

התחבר לאתר

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

שלח
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה

2 תגובות ב-2 דיונים

מיין תגובות לפי: מהחדש לישן מהישן לחדש הרחב תגובות צמצם תגובות
2 בהצלחה לך 27/09/2016 19:59 פוליטיקה-ג'ובים מגזר ציבורי-משכורות-קומבינות (ל"ת)
1 שמואל 27/09/2016 15:15 מה עם מתחם ההסתדרות
עוד 20 שנה של תקיעת הפרויקט הזה בגבעתיים?
כללי
מדורים
שווקים
שירותים
טאבו ישיר
תמיד מעודכנים לאתר טוויטר לאתר פייסבוק RSS Mail Red mail
חפש
כל הזכויות שמורות לחברת ביזפורטל בע"מ מקבוצת קו מנחה © |תנאי שימוש | לאתר אקטיבטרייל
לחץ לביטול הצגת המידע המורחב על מדד/נייר בבר המדדים, לחיצה נוספת תשיב את המידע.