ה"גרזן" על אפל יכול להיות הזדמנות לישראל, אבל איפה כוח האדם?

בישראל יש מחסור במומחים ישראלים, והמדינה גם לא מקלה על ניוד מומחים זרים לכאן, אז איך ננצל את ההזדמנויות שיש לנו "לארח" חברות בינ"ל אצלנו, מבחינת מס? עו"ד צבי קן תור מנסה להסביר
עו"ד צבי קן תור, צילום: סיון פרג'
האמנם החלטת הנציבות האירופית לתחרות להטיל על חברת אפל קנס חסר-תקדים של 14.5 מיליארד אירו ריבית, עשויה לגרום לחברות בינלאומיות לשקול להעביר לישראל את פעילותן? כפי שהתגלה, חברת אפל קיבלה מממשלת אירלנד הטבות מס מפליגות שבעיני הנציבות האירופית לתחרות היו מלאכותיות ונתנו לה "יתרון בלתי-הוגן" הפוגע בתחרות. דיני התחרות האירופים ש"גויסו" לשם גביית תשלומי מס אינם חלים על ישראל (שלא חברה באיחוד האירופי), ומכאן שהחלטות האיחוד הנוגעות לאפל ולחברות אמריקאיות או בינלאומיות אחרות לא יחולו עליה.
לא רק הטבות מיסוי, חייבים לייבא מומחים ומהר
נזכיר שישראל סובלת ממחסור בעובדי הייטק, מבריחת מוחות ומתחרות עזה בעולם - הן במזרח אסיה והן באירופה. בנימין נתניהו הודיע לאחרונה על כוונתו לאפשר הבאת מהנדסי הייטק לארץ, תוך שהממשלה תנסה להסיר את החסמים אשר מקשים על הבאת כוח אדם מיומן לישראל ועל פתיחה בישראל של  מרכזים של חברות רב לאומיות. לכן, נראה שהתעוררות הנציבות האירופית באה לישראל בעיתוי נוח. אלא שככל הידוע, לא היתה מאז הכרזה מעשית של הממשלה או על חסם כלשהו שהוסר. 

לראש רשות המסים, משה אשר, יש משאלת לב לפיה בעקבות המס לאפל חברות הייטק בינ"ל יעדיפו לבוא לישראל, תוך שהערכתו להעברת קניין רוחני לישראל מגיעה מן ההנחה כי "לישראל יש יתרון, כי יש לנו מפעלים, מהנדסים, הנהלה ומס סביר". כדי שמשאלה זו תתממש, על הממשלה לבצע סדרה של פעולות נוספות שאינן מורכבות, אך דורשות הגדרת יעד, יוזמה ותכנון מראש. 

הביורוקרטיה נגד המומחים
הבאת מומחים זרים למשל תחזק את ישראל כמרכז מחקר ופיתוח עולמי ותגדיל את הכדאיות של חברות רב לאומיות לפעול כאן. עם זאת, המציאות כיום היא שתהליך הגיוס של מומחה זר הוא קשה וארוך מדי והאגרות יקרות. בישראל אין אשרה לעובדים של ארגון רב לאומי שמועברים במסגרת עבודתם בארגון. אשרות אלה נקראות "מועבר בתוך החברה ICT"  ונהנות בעולם ממסלול מזורז ומאגרות נמוכות, והן משמשות ארגונים בינ"ל להשלמת צוותי מו"פ, לביצוע פרויקטים, להעברת מנהלים ומשתלמים ועוד.

חלק מן החסמים ביורוקרטים והסרתם יכולה להתבצע באופן קל ומיידי, והשפעתם משמעותית. תוספת של 2-3 משרות נוספות ליחידת ההיתרים למומחים – אשר יש לה היום משרה וחצי – תכפיל ויותר את שעות הקבלה ותביא לקיצור בזמן. קיום ועדות היתרים פעמיים בשבוע באופן קבוע יקצרו גם הם, ומשמעותית, את זמן התהליך, וישנן דוגמאות נוספות. חסם בעייתי נוסף הוא תקרת השהייה בישראל שעומדת על 63 חודשים ברוטו. אפשר וצריך לשנות את זה כך שהתקופה תימנה רק על עבודה בפועל בישראל. רשות האוכלוסין מפגינה רמה מקצועית טובה למדי אך מרכז תשומת הלב שלה מופנה לטיפול בפליטים ובעובדי סיעוד, חקלאות ובניין, ופחות לטיפול בתיקון תקלות בנהלי הבאת מומחים זרים, שהם הסקטור שתורם להתפתחות המדינה.

נציין כי המירוץ אחר כשרונות מקיף את כל המדינות בעולם, ולא מדובר בבעיה בלעדית לישראל. מצד אחד יש מגמה של החמרה כלפי פליטים ופועלים פשוטים, ומצד שני יש מרדף אחרי מומחים בעלי השכלה. ברוב מדינות אירופה הנהיגו את האשרה הנקראת בלו קארד, שמאפשרת לבעלי כישורים גבוהים לקבל אשרת עבודה בחסות עצמית. בארה"ב הדבר היחיד שאיחד את תעשיית ההייטק היה הקמפיין לשלש את המכסה השנתית למהנדסים מכל העולם שיכולים להיכנס לארה"ב להיקף של 200 אלף מהנדסים לשנה.

יבוא מומחים מול הכשרת כוח האדם המקומי
שכר המינימום למומחה זר עומד כיום על בערך 18 אלף שקל ברוטו. עקב הצורך לממן את עלות קבלת האשרה, ביטוח רפואי, מגורים ועלויות ייחודיות נוספות למומחים זרים, הרי שהעלות למעסיק כמעט כפולה. למעביד ישראלי כדאי לשלם למומחה ישראלי מקביל שכר של עד 25 אלף שקל ברוטו, ועדין הוא יחסוך הרבה תשומות. מדובר בשכר יפה מאד, ואני בטוח שכמעט כל ישראלי ישמח לעבוד בשכר כזה. בפועל, מעסיקים ישראלים מביאים מומחים זרים רק אם אין להם ברירה אחרת. אל נשכח שביחס לאוכלוסיה כבר יש לנו בישראל בערך כפליים בעלי דוקטורט במדעים מאשר בגרמניה. ישראל בין שלושת המקומות הגבוהים בעולם בפרסום מאמרים באופן יחסי לאוכלוסיה, אבל מה לעשות שאנחנו רק כ-8 מיליון  אזרחים?

הפתרון הנכון הוא הכשרת כוח אדם מקומי. יותר בוגרי מדעים, הנדסה ומקצועות צמיחה אחרים, והרבה יותר בוגרי תואר שני, דוקטורט ופוסט דוקטורט. בנוסף ובמקביל יש להגדיל באופן משמעותי את בוגרי מקצועות העתיד כמו תוכנה, חומרה, מכטרוניקה, רובוטיקה, ציוד רפואי וכו'.

יש לנקוט במקביל שני מהלכים: פתרון קצר טווח בדמות הקלות על יבוא זמני של מומחים זרים ושל עובדים מיומנים, ופתרון ארוך טווח של הכפלת כמות המהנדסים וחיזוק מהותי של בתי הספר המקצועיים.

כוח האדם שמועסק על ידי מרכזי המחקר של חברות ההייטק כולל קשת רחבה של תחומים, החל מעובדי מחקר ופיתוח כגון מהנדסים ואקדמאים מתארים מתקדמים, דרך בוגרי בתי ספר להנדסאים וטכנאים, וכלה בעובדים מיומנים בתחומי עיבוד שבבי ננו למשל. הצרכים מחייבים שילוב בצוות המחקר והפיתוח בחברות טכנולוגיה גם של דרגים נמוכים יותר ממהנדסי מחקר בעלי תואר שלישי. כך למשל, נדרשים גם גרפיקאים שיכולים לתת פתרון מנצח ל"חווית המשתמש" גם במקומות משניים כמו שוודיה וקוריאה הדרומית, ומפעילים וטכנאי אחזקה של  מדפסות תלת ממד או מדפסות ננו.
עו"ד צבי קן תור, מומחה לדיני ניוד מומחים, ושותף במשרד עוה"ד קן תור & עכו, משמש חבר בוועדה המשנה לניסוח אמנת הרילוקיישן בלשכת עורכי הדין העולמית
תגובות לכתבה(4):

התחבר לאתר

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
  • 4.
    מה זה "ייבוא" מומחים
    א 11/09/2016 20:38
    הגב לתגובה זו
    0 0
    אלה לא מכוניות ולא שקי קמח. אלו בני אדם. מומחה "מיובא" הוא אדם, עם אישה, עם ילדים, הוא יקנה בית, יגדל משפחה, ילמד עברית. הוא יהיה מהגר לכל דבר. האם מדינת ישראל היא מדינת כל מהגריה?
    סגור
  • 3.
    עוד עו"ד שלא מבין כלום ודובר מטעם... (ל"ת)
    הייטקיסט 06/09/2016 12:38
    הגב לתגובה זו
    1 0
    סגור
  • 2.
    מי קבע שבישראל חסר עובדי היטק?
    אין מחסור 05/09/2016 22:06
    הגב לתגובה זו
    2 0
    במצב של מחסור כפי שהיה לפני פצוץ בועת ה- .com עובדים היו מזומנים לראיון מהיום למחר. החברות חזרו במרץ אחר עובדים. סטודנטים התקבלו לתפקידי מהנדס עוד טרם סיום התואר. מה הבסיס שגורם לעו"ד לאמר שיש מחסור בעובדי היטק בארץ? ממה שאני רואה חברות מזמנות מספר מועמדים לראיון והמועמדים נלחמים בשיניים על התפקידים. לקראת שנת 2000 מדינת ישראל פתחה מספר שיא של לומדים כל שנה את מקצועות ההנדסה\תכנות\מדעים בכמות המתאימה לבקוש השיא. בשנים שלאחר מכן, לא נסגרו כמעט מכללות כך שבכל שנה אלפי בוגרים מחפשים עבודה נוסף לרבבות מבוגרים שלא מצליחים לחזור לשוק העבודה. לא חסר בישראל עובדי היטק. אם לחברה זו או אחרת חסר מועמד עם ניסיון מסויים שיכשירו אותו פנימית. הכנסת עובדים מחו"ל היא דרך של מנהלי החברות להוריד את השכר וללחוץ על העובדים - תוך גרימת נזק בהעברת ידע למהנדסים מחו"ל שיגיעו לכאן, יתמקצעו ורבים מהם בתוך כמה שנים יקחו את הידע והניסיון לחו"ל בדיוק כמו שהרסנו בהעברת ידע לחו"ל את תחום היהלומים תוך העשרה של העוסקים בדבר בשנות ה-80. בקצור, אין מחסור ולא נעלים.
    סגור
  • 1.
    ייבוא עובדים ייגרום לניוון בארץ
    דעה 05/09/2016 16:16
    הגב לתגובה זו
    0 0
    ניתן לתמוך בהכשרה לפי צורך מפעלי ספציפי גם מעכשיו וזה לא טווח ארוך- הכשרה ותקופת נסיון ועבודה במקביל.
    סגור