משרד האוצר מציג: מכשיר עוקף בורסה

צחי קלמין, יועץ כלכלי ומומחה לשווקים פיננסים, חושב שקרנות ההיי-טק המתוכננות לא יתרמו מאומה לשיפור הסחירות בבורסה
 |  (1)
לפני מס' ימים פרסם משרד האוצר את תוכניתו החדשה בדבר הקמתן של קרנות טכנולוגיה עילית. קרן טכנולוגיה עילית הינה מכשיר ייחודי המתמחה בהשקעות בחברות היי-טק ישראליות, לרבות כאלו שאינן נסחרות בבורסה. ע"פ יוזמי המהלך, מרבית ההון המושקע בחברות ישראליות העוסקות במחקר ובפיתוח טכנולוגיה עילית מקורו בהון זר, ומרביתן נרכשות בידי תאגידים זרים בשלבים מוקדמים יחסית של התפתחותן. בכך למעשה, נמנעת משוק ההון הישראלי האפשרות ליהנות מפירות הבשלת אותן חברות.
ברשות לניירות ערך מקווים שהשקת הקרנות תעודד השקעה של הון ישראלי בחברות ההיי-טק, ואף תהווה כלי חשוב להגדלת המסחר בבורסה בחברות הנסחרות. קרנות הטכנולוגיה העילית המוצעות יוקמו כקרנות סגורות, על מנהל קרן טכנולוגיה עילית תחול חובה לרכוש עבור הקרן מניות של חברות ישראליות למחקר ופיתוח שאינן נסחרות בבורסה. בנוסף, על מנהל הקרן, יחולו הוראות מיוחדות הנוגעות לשיערוך הנכסים הלא סחירים, פרסום דוחות מיידיים אודות אירועים שונים הקשורים בקרן ועוד. במסמך זה, ננסה לבחון את הסיכונים והחסרונות הגלומים במהלך, ונבדוק את השפעתם על התעשייה הפיננסית באחוזת-בית.
החיסרון המסחרי – קרן סגורה
קרנות הטכנולוגיה אותן מציע משרד האוצר מתוכננות לצאת לציבור המשקיעים כקרנות סגורות, בעלות מספר מוגבל של יחידות השתתפות. בשל מגבלותיה, קרן סגורה מתאימה להשקעה משותפת בנכסים בעלי נזילות נמוכה יחסית, כמו נדל"ן או מחקר ופיתוח. קרן כזו תתקשה לפעול ביעילות אם תצטרך לממש נכסים באופן מיידי לפי דרישת ציבור המשקיעים או כאשר היא תוצף באמצעים נזילים, ולכן קרן נאמנות סגורה אינה ניתנת לפדיון שוטף, אלא רק במועד קבוע מראש. להבדיל מקרן נאמנות רגילה אשר מציעה למשקיע נזילות כספית על בסיס יומיומי, הקרנות המתוכננות מציעות השקעה ארוכת טווח ולא נזילה.
החיסרון המבני - שיערוך נכסים לא סחירים
קושי נוסף טמון ביכולת של ציבור המשקיעים, לשערך נכונה את השווי הכלכלי של יחידות הקרן. ביצוע הערכות שווי לחברות טכנולוגיה היא משימה מאתגרת ומורכבת שכן, לחברות העוסקות בתחום ההיי-טק, הביומד והסייבר, אשר נמצאות בשלבי הפיתוח, לא ניתן לבצע הערכת שווי איכותית, מאחר שממד חוסר הוודאות באפיון המוצר וסיכויי ההצלחה לחדור לשווקי היעד לא ידועים.
קשה להאמין שהמהלך המוצע, אכן יגביר את היקפי הסחירות בבורסה. קרנות הטכנולוגיה במתכונתן הנוכחית אינן אטרקטיביות, ופונות למשקיעים מוסדיים בעלי אופק השקעה ארוך טווח.
כמו-כן, השקת קרנות הטכנולוגיה תייצר לחברות הפרטיות מסלול עוקף בורסה, לגיוס משאבים כספיים, שכן להבדיל מהחברות הציבוריות המחויבות בפרסום תשקיפים, דוחות כספיים ומינוי דירקטורים חיצוניים, בוחר משרד האוצר להשיק מוצר אלטרנטיבי בעל שקיפות מוגבלת, אשר חושף את המשקיעים בו, לחברות פרטיות בעלות פרופיל עסקי מסוכן אשר מתומחרות בצורה "אלסטית".
לסיכום: אין זו הפעם הראשונה, בה מנסה משרד האוצר לקדם תוכנית אשר תהפוך את הגופים המוסדיים ל-"אנג'לים" בעל כורכם. אנו סבורים כי על משרד האוצר להימנע מהתערבות בתמהיל ההשקעה של קרנות הפנסיה וקופות הגמל, ולתת להם למקד את היכולות שלהם בהשאת תשואות לציבור החוסכים והעמיתים. כך לדוגמא, דווחה חברת פריורטק על קבלת הלוואה בהיקף של 80 מיליון ₪ מקופת הגמל של מיטב -דש. (ההלוואה ל- 5 שנים, הנושאת ריבית שנתית של 7.5% צמודה למדד) ניתן להעריך כי העסקה הנ"ל הינה סנונית ראשונה, ובקרוב נתבשר על עסקאות נוספות אשר יעידו על חיזוק הקשר עם תעשיית שוק ההון המקומית.
על משרד האוצר לקדם חקיקה אשר תיטיב עם חברות הטכנולוגיה, תסיר חסמים בירוקרטיים, תגדיל את המשאבים הכספיים המופנים לחממות הטכנולוגיות ותייצר סל תמריצים משמעותי אשר יסייע לתעשיית ההייטק לצאת מהסטגנציה בה היא נמצאת.
תגובות לכתבה(1):

התחבר לאתר

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
  • 1.
    למי פונים לצורך תמיכה כספית בחברת סטארט אפ
    אביחי 10/08/2016 15:13
    הגב לתגובה זו
    0 1
    בתחום המלונאות
    סגור