המאבק בפשיעה פיננסית אינו רק עניינן של הרשויות

יואל הכט, מנהל תחום סיכונים ב-SAS ישראל, על מניעת הפשיעה הפיננסית והטכנולוגיות הנחוצות לשם כך
משרד המשפטים האמריקני מנהל לאחרונה חקירת הונאה נגד פיאט-קרייזלר בנוגע לניפוח נתוני מכירות הרכב של החברה וזיוף נתונים. ובישראל, רק לפני כמה שבועות נחשף חשד להונאת ענק בבורסה ליהלומים בהיקף של 60 מיליון דולר שעלול להוביל לקריסת חברות, ולאחרונה עלתה לכותרות גם פרשת עדי צים המואשם בעבירות מרמה, מס והלבנת הון ועל פי החשד סייע לחברות כוח אדם קטנות להלבין עשרות מיליוני שקלים שהוצאו מקופת המדינה.
היקף הפשיעה הפיננסית בחברות פיננסיות ברחבי העולם, רק בעשור האחרון מוערך בהרבה יותר ממאה מיליארד דולר. בדרך כלל חולפת תקופה של שנתיים וחצי מביצוע הפשיעה ועד לגילויה. הפשיעה הפיננסית כוללת הונאות, הלבנת הון, מעילות פנימיות, התחזות לאחר, זיוף, סחיטה, קבלת דבר במרמה, שוד , ביצוע עסקה לא מורשה, פגיעה בפרטיות ועוד.
בישראל, היקף ההונאות בעשר השנים האחרונות, הן בבנקים והן בחברות ביטוח, גדול ממיליארד ש"ח. בעקבות אחת המעילות הפנימיות המפורסמות ביותר, שבוצעה על ידי עובדת במשך 5 שנים(!), קרס בישראל הבנק למסחר בשנת 2002, לאחר יותר מ-65 שנות פעילות, כשהוא זונח את לקוחותיו מודאגים וכועסים.
מלבד הנזק העצום שהן גורמות לשורת הרווח, יש לפשעים פיננסיים בכלל ומעילות פנימיות בפרט השלכות דרמטיות על ארגונים עסקיים, לרבות המשך קיומם. המשטרה וגורמי אכיפה אחרים אינם יכולים להחליף גופים עסקיים בשמירה על עצמם. לכן, כל הגופים העסקיים צריכים להתייחס ברצינות רבה למאבק בפשיעה הפיננסית ולו רק כדי לשרוד.
השיטות המשמשות כיום לאיתור פעולות חשודות בפשיעה פיננסית נבחנו בסקר של ACFE ונמצא כי ב-42% מהמקרים, גילוי הפשיעה היה ע"י הלשנות, 16% התגלו ע"י סקרים ניהוליים, 14% ע"י ביקורת פנים ו- 7% התגלו בגלל טעות של הפושע. רק 4% מהפשעים הפיננסים התגלו באמצעות ניטור יומיומי של המערכים הארגוניים.
על רקע היקף נזקי הפשיעה הפיננסית והסיכון לעצם קיומו של הארגון, מדובר בממצאים שהם לא פחות מדרמטיים: ארגונים לא עושים די כדי לאתר פשיעה פיננסית!
המאבק בפשיעה פיננסית איננו רק עניינן של הרשויות. הפשיעה משפיעה בכל רחבי הארגון העסקי. לעיתים, הנזק הכספי מהונאה חיצונית או מעילה פנימית הוא כה גדול, שגופים עסקיים פשוט קורסים. האחריות לאיתנות הגוף העסקי היא נחלת ההנהלה הבכירה אשר מחויבת לחזק את התהליכים הפנימיים ואת מערכות הבקרה של הארגון על מנת למנוע פעילות של פשיעה פיננסית ככל האפשר.
יתר על כן, לקוחות יעדיפו חברות המחויבות לשמור עליהם מפני פשיעה פיננסית, מנהלות בקרות, מבצעות חקירות ופועלות באופן אקטיבי כדי לשמור על רכושם, פרטיותם, כספיהם ואף עליהם עצמם. חברות שתזנחנה את המאבק בפשיעה פיננסית תמצאנה את עצמן מחוץ לתחרות וללא לקוחות מקבוצת האוכלוסייה התמימה.
לצד מניעת הפשיעה הפיננסית בשיטות הקיימות, יש כיום יכולת וצורך להחדיר טכנולוגיות עתירות ביצועים כדי לזהות במדויק את הפשיעה הפיננסית הבאה לפני שתתרחש השפעה מהותית על הארגון. במרבית הארגונים קיימים נתונים בהיקף אדיר. יחד עם אנליטיקה מתקדמת ויישום שיטות איתור וחקירה מתקדמות הזמינות כיום, אפשר לקבל ערך רב מהמאבק בפשיעה הפיננסית. ארגון שלא יפעל במאבק בפשיעה פיננסית ייתפס בקרב לקוחותיו הקיימים כחסר אחריות וזרם הלקוחות החדשים - מהסוג שאותו יעדיף הארגון - עלול להצטמצם עד שיעלם כליל.
הכותב הוא מנהל תחום סיכונים ב-SAS ישראל
תגובות לכתבה(0):

התחבר לאתר

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה