21:17 מטבע הביטקוין נסחר לראשונה מעל 6,000 דולר ליחידה

20:46 התאגיד ששואף להשקיע 880! מיליארד דולר בעשור הקרוב בסקטור הטכנולוגיה >>

18:44 סגירה יציבה בבורסות אירופה: הדאקס קרוב לרמת ה-13 אלף הנק'

08:53 שוק המט"ח: הדולר מתחזק 0.6% מול היין לרמה של 113 יין לדולר

08:07 בורסות אסיה: מדד האנג סאנג מטפס 1%

21:09 הסיבות שהביאו לתנודה החדה הבוקר בשווקים, האם יש סיבה לדאגה? >>

ישיא קית Bizportal
הניוזלטרים של Bizportal
שלום, אורח התחבר
התיק שלך ריק.
להוספת ניירות לחץ כאן
בוא להיות משקיע מיומן!
קבל שיעור ראשון
בחינם
תודה על פנייתך, נציגינו ייצור איתך קשר בהקדם
לש םירטלזוינה Bizportal
הניוזלטרים של Bizportal
BizTV
BizTV
תועדו םיחותינ רודמ

מדור ניתוחים ודעות

מדור ניתוחים ודעות

תויגתב יכה
הכי בתגיות

רשות מבצעת, מחוקקת או שופטת? על ההחלטה המסעירה של בג"צ

עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, על החלטת הבג"ץ השנויה במחלוקת באשר למתווה הגז
 |  2
Share
החלטת בית המשפט הגבוה לצדק בשאלת הגז הטבעי היא הליכה על הקו הדק שמפריד בין סמכויות הרשות המבצעת לרשות השופטת. בג"צ לא קיבל החלטה החורגת מאוד מגבול דק זה, אבל הוא כן קיבל החלטה החורגת במקצת מגבול זה; ולמקצת הזה השפעה דרמטית מאוד בזעזוע האיזון הנדרש בין סמכויות הרשות המבצעת לרשות השופטת. הייתה אפשרות להסתפק בקביעה משפטית קצרה וממוקדת כי התחייבות ממשלה להגביל את חקיקת הכנסת היא התחייבות פסולה, שכן היא מבטלת את כוח הריבון המוחלט המצוי בידי הרשות המחוקקת; וזהו מושכל ראשון ביסודות הדמוקרטיה.
 
אינני יכול להזדהות עם ביקורתה החריפה של שרת המשפטים על החלטת בית המשפט העליון לעניין מתווה הגז. החלטות כאמור לא תרתענה משקיעים. למשקיעים השקפה רחבה והם דווקא מעדיפים מדינות בהן קיימת יציבות של מערכת המשפט וכבוד לחוק. ההערכה כלפי בית המשפט העליון אינה יכולה להיעשות על בסיס החלטה בודדת אחת, אלא מול המכלול. אכן תמיד תהיינה החלטות שיהיו להן מבקרים, אולם אין לכחד.
 
רשות מבצעת אינה יכולה להתחייב כי הרשות המחוקקת לא תעביר חוקים. אין לה סמכות כזו, ובוודאי שהיא לא יכולה להתחייב התחייבות כזו מול גוף עסקי, יהיה גדול ככל שיהיה. אם בג"צ היה מסתפק בהחלטה זו, דומני שלא היה מקום לשום ביקורת לגיטימית על החלטתו; וגם אם היתה ביקורת, היא לא היתה ממשית ורצינית.
 
אבל כל התוספות מעבר לזה היו מיותרות לחלוטין. בג"צ לא היה צריך לומר שהחלטתו פוסלת את מתווה הגז, זאת כבר צריכים הצדדים להחליט בעצמם. יש כאן חוזה בין מדינה ובין גוף עסקי, והצדדים לחוזה הם אלה הצריכים לקבוע אם ביטול התחייבות הממשלה שלא להעביר חוקים פוסלת את ההסכם שביניהם. אין זה כלל משנה שבתוך המתווה עצמו היתה התניה כזו. הפרשנות החוזית היא מיותרת לחלוטין.
 
כמו כן, פסולה מאוד בעיני ההחלטה השולחת את הממשלה אל מוסד החקיקה. ממשלה לא צריכה לחוקק חוקים בשביל לקבל התחייבויות המותרות לה על פי החוק. זהו חלק בלתי נפרד מניהול מדיניות כלכלית המופקד בסמכות הממשלה. כל משקיע, יהיה זה קטן או חברת ענק, זכאי להניח שהשקעתו לא תרד לטמיון, ובמיוחד כאשר הוא יודע שהשקעתו מצויה בתחום מאוד בעייתי של רגישות ציבורית גבוהה הפולשת ואף מלובה במוסד החקיקה. אנו מעניקים למשקיעים הטבות על פי חוק, בעיקר במסגרת חוק עידוד השקעות הון, אבל אנו מעניקים הטבות למשקיעים שגם לא במסגרת של חוק המגדיר את ההטבות באופן מפורש וקצוב.
 
ממשלה מנהלת משא ומתן מול חברות ענק בינלאומיות במטרה להשפיע עליהן להשקיע בישראל. זה לא מעוגן לאחר מכן בחקיקה מיוחדת. רשויות מקומיות אף הן מעניקות הטבות מיוחדות, וגם הטבות אלה לא מעוגנות בחקיקה. בשני המקרים הן ניתנות במסגרת הסמכות הרחבה שיש לממשלה או לרשות מקומית להחליט אם הן רוצות להעניק הטבות שיש להן שווי כספי כדי לעודד השקעות. שיקול הדעת, נכון או מוטעה, נתון בידיהן, וזהו חלק בלתי נפרד מניהול הכלכלה.
 
הטבות הניתנות על פי חוק צפויות אף הן תמיד לשינוי, והן ניתנות לשינוי, אפילו אם יש להן תחולה רטרואקטיבית. אולם, אם מדינה משנה הטבות של הקלות במס לאחר שכבר בוצעה ההשקעה, זו תהיה התנהגות פסולה, אך עדיין במסגרת סמכותה כריבון. מדינה רוצה לשדר למשקיעים אמינות ויציבות. היא מעוניינת שמשקיעים יוכלו לבטוח במערכת המסים הקיימת; וכשמדינה אינה מבטיחה זאת, היא נושאת בתוצאות. משקיעים יעריכו את אמינותה בהתאם.
 
משקיעים רבים יכולים לעשות הסכם עם המדינה על אף שהצד השני הוא מדינה ועל אף שחוקי המדינה ניתנים לשינוי. אם מדינה לא תעמוד בהתחייבויות, הצד הנפגע יהיה זכאי בפיצויים על הפרת התחייבות, אך אין זה עדיין אומר שאין המדינה יכולה לשנות את החוק.
 
בג"צ פעל נכונה כשלא נכנס למסגרת השיקולים הכלכליים האם מתווה הגז הוא נכון או פסול בהיבט של התועלת הכלכלית למדינה, וטוב היה שהוא צמצם את החלטתו רק להיבטים המשפטיים. אבל הוא היה צריך לצמצם עצמו גם בהיבט המשפטי לדבר אחד ויחיד: פסילת התחייבות הממשלה שלא להעביר חוק או לא לשנות חוק. וכאן לעצור, לא לגלוש הלאה. בנקודה זו יחליטו המשקיעים אם הם מוכנים לקבל התחייבות של ממשלה מבלי שתתחייב על הקפאת חקיקה כמספקת בעיניהם. תוצאות של החלטה כזו אינן מעניינו של בג"צ.
 
אבל כאשר מתפשטים מעבר לכך, כאילו מתווה הגז מחייב חקיקה בכנסת כאשר במקרים אחרים התחייבויות כלפי משקיעים לא מחייבת חקיקה בכנסת, וכאשר מסיקים על פסילת המתווה כולו אין מנוס אלא להסיק כי בג"צ לא נהג במידת האיפוק הנדרשת בשמירה על רקמת היחסים העדינה שבין סמכויות הרשות המבצעת לרשות השופטת.




מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו ונתקן.
תודה עבור פנייתך, היא תיבדק ותטופל בהקדם שלח
הרשמה לניוזלטרים
הירשם לניוזלטר המומחים של ביזפורטל- כל הפרשנויות לאירועים החמים בזמן אמת
הבתכל בגה

הגב לכתבה

התחבר לאתר

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

שלח
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה

2 תגובות ב-2 דיונים

מיין תגובות לפי: מהחדש לישן מהישן לחדש הרחב תגובות צמצם תגובות
2 פזגז 09/04/2016 09:19 ניתוח יפה, שקול וענייני. (ל"ת)
1 אזרח 08/04/2016 08:50 בג"צ כשמאל קיצוני מנסה לפגוע במגזר היהודי
מאחר שהנזק פוגע בכלכלה. בבחירות השמאל יצרח יתלהם וינבח: אין הכנסות ממסים תנו לנו (חובבי ישבני ערבים) את השררה והשלטון. השמאל, בשיתוף בג"צ שחרר עשרות אלפי מרצחים( ובתנאי שרצחו בכיף יהודים) . השמאל המטורף משרת את אויבי היהודים. רק אהבה מביאה עוד אהבה ועוד ילדים.
כללי
מדורים
שווקים
שירותים
טאבו ישיר
תמיד מעודכנים לאתר טוויטר לאתר פייסבוק RSS Mail Red mail
חפש
כל הזכויות שמורות לחברת ביזפורטל בע"מ מקבוצת קו מנחה © |תנאי שימוש | לאתר אקטיבטרייל
לחץ לביטול הצגת המידע המורחב על מדד/נייר בבר המדדים, לחיצה נוספת תשיב את המידע.