שינוי בהרגלי הצריכה: כיצד השכונות בפריפריה הפכו לביצי זהב?

חיה נחום, מנכ"לית ובעלים של משרד "המטבחון פרסום", על התהליך היזמי שהחזיר את חווית המרכזים השכונתיים לנחשקת ואהודה
ענקית הקמעונאות וולמארט הבינה את הפוטנציאל הטמון בכוחה של הקהילה "להחיות" או "להמית" את המרכז המסחרי בשכונה. לאחרונה פורסם כי החברה תפתח במהלך 2016 כמעט 100 מרכזים שכונתיים חדשים. אך מנגד הודיעה כי היא נאלצת לסגור עשרות סניפי אקספרס קטנים שנפתחו בארה"ב בשכונות מסוימות מאחר והיו בקרבת סופרמרקט גדול שגרם להפסדים כלכליים.
בעשר השנים האחרונות השתלטו הקניונים הגדולים לא רק על כוח הקנייה שלנו, אלא גם על שעות הפנאי, ועל ידי כך גרמו לשינוי  מהותי בהרגלי הצריכה של הציבור - סופרמרקטים ענקיים, קומפלקס של בתי קולנוע וכל חנויות המותגים תחת אותה קורת גג ענקית במרכז העיר. לעיתים קרובות הרחק ממקום המגורים שלנו, אבל שם התחלנו לבלות את רוב זמננו - עם כל עם ישראל, ולא רק עם החברים מהשכונה. הבילוי בקניון הפך לסוג של תרבות.
עד מהרה הפכו המרכזים השכונתיים לזניחים ומוזנחים, ולחיסרון מבחינת העדפת מקום מגורים. אנשים החלו לבקש לגור ליד פארקים ולא ליד המרכזים השכונתיים שקרסו מול התחרות עם הקניונים, והפכו לנטושים, מרעישים ומלוכלכים. בעקבות כך יזמים שבנו מגדלים עם עירוב שימושים, היו נוהגים להצניע את העובדה שיש להם גם קומת מסחר מתחת לדירות המגורים.
לעומת זאת, כיום אנחנו יותר פתוחים וגלובליים, והיוצרות שוב התהפכו - כל מה שמעניין אותנו שיהיה לנו נוח. אם יכולנו לשבת על הספה מול הטלוויזיה ולעשות הכל עם הסמארטפון, כולל ניקיון הבית והקניות בסופר (דבר שאינו רחוק לגמרי מהמציאות) - היינו עושים זאת. על כן, ניתן לראות היום שוב שינויים בהרגלי הצריכה בהפיכת המרכזים המסחריים לעוגן קהילתי, לא כתחליף לקניון, אלא כקונספט משלים המטפל בצרכים הקמעונאים, החברתיים והקהילתיים המיידים של השכונה.
הדבר הראשון שמחפשים היום רוכשי הדירות החדשים כבר איננו הנוף של הפארק הירוק הנשקף מהמרפסת, אלא הנוחות. זו האחרונה מגדירה, כאמור, את איכות החיים עבור רוכשי הדירות, ומתבטאת בעיקר בנגישות והזמינות של מוצרים אקונומיים בסיסיים בפרט, ובבתי קפה, בארים וחנויות ממש מתחת לבית, כפתרון בטיחותי להורים שיודעים שהילדים שלהם מסתובבים בתוך מקום סגור, מואר, עם הרבה אנשים ושומר בכניסה.
השינוי הגיע בעקבות התפתחותן של מגה שכונות ברחבי הארץ, בעיקר בפאתי הערים ורחוק מהקניונים במרכז העיר - שכונות ענק כפסגות אפק בראש העין, יבנה הירוקה ביבנה, מצליח קרית האומנים ברמלה, שמנסות למכור לנו איכות חיים מזן חדש. היזמים הבינו את הפוטנציאל שיש להם ביד, ומהר מאוד הפכו את הנכסים המסחריים שלהם ל"מכרה זהב" בכך שתישאלו את הקהילה בטרם הקימו את המרכז המסחרי על העדפות, בתי עסק  ועוד.
באמצעות זאת, הרכיבו היזמים את תמהיל העסקים האידאלי עבור תושבי השכונה. הסקר מסייע ליזם גם מול הסוחרים במשא ומתן על שטחי המסחר, עת הוא מציג בפניהם את הביקוש הרב לבית קפה, מסעדה או חנות בגדים. היזם מחזיר את הצרכן אל חוויית המרכז השכונתי על ידי כך שהוא מעניק לו חווית קנייה נכונה יותר עבורו, ממש מתחת למרפסת.
תגובות לכתבה(2):

התחבר לאתר

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
  • 2.
    דברי טעם
    אני 07/02/2016 14:58
    הגב לתגובה זו
    2 0
    דברי טעם.
    סגור
  • 1.
    מרכז קהילתי
    חלי 04/02/2016 12:32
    הגב לתגובה זו
    3 0
    נכון מאוד. כיום אני מרגישה כי גם המרכז השכונתי ליד הבית שלי בהרצליה מתחיל להחיות את עצמו. פעם העירייה לא התייחסה אליו והיות כשיש תכנית לבניית דירות חדשות ליד מהרכז גם מתכננים לחדש אותו
    סגור