האם תיתכן הרחבה כמותית בישראל? ומה יהיו ההשפעות אם כן?

רבקה אלגריסי, מנכ"לית פעילים ניהול תיקי השקעות, על הסיכויים להחלת הרחבה כמותית בכלכלה המקומית, ועל ההשפעות בתחומים השונים
 |  (4)
מאז המשבר הפיננסי בשנת 2008, אנו עדים לשימוש הולך וגובר בתוכניות להרחבה כמותית, במשקים שונים ברחבי העולם. הרחבה כמותית הינה תוכנית בה הבנק המרכזי של אותה מדינה רוכש , המונפקות ע"י המדינה עצמה או לחילופין ע"י מוסדות פיננסים מובילים. בעצם מדובר על סוג של "הדפסת כסף" - קרי, הרכישה עצמה מזרימה כמות אדירה של כסף לשווקים. בכדי לנתח את הכדאיות של ביצוע הרחבה כמותית בישראל, נרצה קודם לבחון החלטות של בנקים מרכזיים ברחבי העולם.

המדינה שהכי מזוהה עם המונח הנ"ל היא כמובן ארה"ב, אשר החלה כבר בתחילת המשבר של 2008 ברכישה של אג"ח מגובות משכנתא (MBS) ואג"ח של מוסדות פדראליים, במסגרת תוכנית המכונה QE1. השימוש בהרחבה כמותית החל לאחר שזו מיצתה את האפשרות של הפחתת הריבית.

מדינה נוספת שמראה מאמצים ניכרים בתחום ההרחבה הכמותית הנה יפן. הממשלה החלה באפריל 2014 לרכוש אג"ח ממשלתי ארוך, בהיקף של 550 מיליארד דולר, ולאחרונה יצאה בהודעה דרמטית נוספת, על הגדלת היקף הרכישות לכ-700 מיליארד דולר. במקביל, באירופה אנו עדים לתרחיש דומה, לאחר שהריבית הופחתה לשיעור אפסי (0.05%), הבנק המרכזי מאותת על כוונתו לבצע רכישות אג"ח - הן של המגזר הפרטי והן אג"ח ממשלתיות.

לאורך השנים אנו רואים כי קיים שוני בין המטרות שעומדות מאחורי תוכניות ההרחבה. בתחילה, המטרה המרכזית הייתה להשיג יציבות פיננסית בשווקים ע"י רכישת אותן אג"ח ש"נזרקו" ע"י מוכרים רבים. מאוחר יותר, מטרת התוכנית הייתה להוריד בהדרגה את תשואות האג"ח הממשלתיות, מאחר וקצב הירידה האיטי בתשואות האג"ח לא תאם את הירידה החדה בריביות.

עובדה מפתיעה, שלאורך כל השנים בהן הופעלו תוכנית ההרחבה, לא הייתה עלייה משמעותית בקצב האינפלציה. אפילו בארה"ב, הכלכלה המפותחת הגדולה בעולם, אנו עדים לצמיחה מתמשכת בשמונת הרבעונים האחרונים ואין ממש עדות "לאיום אינפלציוני".

בעצם ניתן לומר שהיעדר האינפלציה בשנים האחרונות "איפשר" את קיומן של תוכניות ההרחבה, ואף "אילץ" את אותן המדינות להמשיך עם התוכנית תקופה ממושכת. אמנם ניתן לשייך את היעדר האינפלציה בעולם למשבר הכלכלי עצמו, אך מניתוח מעמיק יותר, אנו בדעה כי המצב נובע מתהליכים דיפלציוניים גלובליים, אשר החלו במעבר הייצור למדינות המתפתחות (בעלויות זולות יותר).

תהליכים אלו המשיכו בירידה ברמת הביקושים בעולם המערבי (בשל עלייה באבטלה) וכיום מתוחזקים ע"י שינויים טכנולוגיים משמעותיים בהליכי הייצור, להם אנו עדים בשני העשורים האחרונים.

בבחינת המצב בישראל, אנו עדים לתהליך דיפלציוני מתמשך, שמשמעותו ירידה בקצב עליית המחירים בשנים האחרונות, כאשר את שנת 2014 אנו צפויים לסיים במדד שלילי. זאת על אף הריבית הנמוכה ועליית מחירי הנדל"ן בשנים האחרונות.

אם בשלב הבא ניתן לצפות לתוכנית הרחבה כמותית בישראל ומה תהיה מטרתה?
אנו רואים כי מדינות שנקטו בתהליך של הרחבה כמותית חוו היחלשות של המטבע המקומי. בהקשר זה ניתן לציין את היחלשות הדולר בשנים האחרונות (והתחזקותו עם צמצום וסיום תוכנית ההרחבה) ואת היחלשות היין והאירו (בהשוואה לדולר) במהלך השנה האחרונה. על כן אנו מעריכים כי במידה ובישראל תינקט הרחבה כמותית, נראה תהליך היחלשות של השקל.

מעבר לכך, ביצוע הרחבה כמותית ישפיע על מגוון מטרות נוספות. סביר להניח כי מעבר לשינויים הטכנולוגיים המייצרים , ישנה אווירה ציבורית הלוחצת להפחתת המחירים - דבר שיקשה על החברות להעלות מחירים בעתיד הקרוב.

הסבירות להורדת התשואות באג"ח הממשלתית מאוד נמוכה, ואם הדבר יתרחש זה יהיה לפרק זמן קצר בלבד. אנו מעריכים כי אלה ימשיכו להיות "מתואמות" עם תשואות האג"ח בארה"ב. היות והמרווח כיום הוא שלילי, הסבירות שנראה ירידת תשואות בארץ, ללא ירידת תשואות באג"ח בארה"ב, הינה נמוכה עד אפסית. על כן ההשפעה של תוכנית ההרחבה על כך, תהיה מינורית.

היחלשות השקל תחזק מאוד את הייצוא, אשר לו השפעה חשובה על קצב הצמיחה. יחד עם זאת, שיפור משמעותי בייצוא צריך להיות מלווה בעלייה ברמת הביקושים הגלובלית - דבר אשר אין למדינה שליטה עליו.

לסיכום, בריבית נמוכה כל כך ובשוק דיור המאופיין בעליית מחירים, הסבירות לשימוש בתוכנית ההרחבה בישראל גדל. במידה ואכן תיושם התוכנית, אנו מעריכים כי היא תבוצע באמצעות רכישות בלבד, והתוצאה המיידית שלה תהיה היחלשות השקל. כמו כן, כפי שציינו לעיל, אנו מעריכים כי לתוכנית הרחבה תהיה השפעה מצומצמת בלבד על הצמיחה ועל הפחתת תשואות האג"ח הממשלתיות.

יש לזכור כי בסביבת נמוכה, כמו זו הקיימת כיום, אמנם מתאפשרת תוכנית הרחבה, אך הסיכון המשמעותי הכרוך בה הינו הורדת הדירוג של ישראל והיחלשות השקל.

***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.
תגובות לכתבה(4):

התחבר לאתר

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
  • 3.
    הרחבה למשק עם עודפי נזילות-כוסות רוח
    האשם תמיד 11/11/2014 15:47
    הגב לתגובה זו
    0 0
    עדיף כבר להשקיע בחינוך לטובת העתיד על חשבון החוב הלאומי
    סגור
  • 2.
    בארהב ובאירופה הבנק המרכזי קנה אגח ממשלתי ונכסים רעילים
    עמי 11/11/2014 14:08
    הגב לתגובה זו
    2 0
    ארהב הריצה גירעון ענק בתקציב והבנקים סבלו מהנכסים הרעילים ולכן לא יכלו לתת אשראי. באירופה הבנק המרכזי קנה חוב של מדינות כמו יוון , איטליה וספרד בריבית נמוכה. בישראל זה לא המצב. אגח ממשלתי גליל צמוד ל 16 שנה נותן תשואה ברוטו של 1.2 אחוז. אז איך בכלל ניתן לעשות הרחבה כמותית בישראל?
    סגור
  • תותח כל מילה בסלע!!
    Z 11/11/2014 15:03
    הגב לתגובה זו
    1 1
    הרחבה כמותית עושים כשמורידים ריבית והריבית הארוכה נשארת גבוה עקב פחד ובעיות נזילות... כאן יש בועה, אז לחשוב לקנות?? מה קורה אתכם בנק ישראל???
    סגור
  • 1.
    אם זה קורה
    astern 11/11/2014 11:05
    הגב לתגובה זו
    0 1
    רוצו לקנות זהב, ביטקוין, ואולי גם מט"ח
    סגור