ברוכים הבאים לאתר החדש של
רצינו להראות לכם מה חדש
להמשך הדרכה מעבר לאתר
תוכלו להירשם לאתר, לנהלאזור אישי
ולהגדיר ניירות למעקב
להמשך הדרכה מעבר לאתר
ריכזנו את כל המדורים בתחום
שוק ההוןבמקום אחד
להמשך הדרכה מעבר לאתר
ריכזנו עבורכם את כל הנתונים
להמשך הדרכה מעבר לאתר
כל הנתונים והכתבות
במדורהמטבעות הדיגיטליים
להמשך הדרכה מעבר לאתר
בואו לצפות
בתוכניות החדשות שלנו
להמשך הדרכה מעבר לאתר
נתוני אג“ח
להמשך הדרכה מעבר לאתר
גרפים אינטראקטיביים
להמשך הדרכה מעבר לאתר
תצוגת נתוני מט“ח חדשה
להמשך הדרכה מעבר לאתר
מניות ארביטראז‘
להמשך הדרכה מעבר לאתר
ריכזנו עבורכם את הקרנות
להמשך הדרכה מעבר לאתר
גלישה נעימה
מערכת
להמשך הדרכה מעבר לאתר

חובת הנזילות היא טיפה בים: החסרונות של הבנקים הישראליים מול הזרים

איתי רושקביץ, רו"ח ועו"ד, שותף בגיזה זינגר אבן, על חוסר השיוון שבין הבנקים הישראליים לאלה הזרים הפועלים מישראל
איתי רושקביץ, צילום: יח"צ
בשבוע שעבר הודיע כי הוא מבטל את חובת הנזילות שהטיל על הבנקים הישראלים בעסקאות נגזרי מט"ח, במסגרתה נדרשו הבנקים להפקיד בבנק ישראל 10% מהערך הנקוב של נגזרי המט"ח. מאחר שהוראה זו חלה על בנקים ישראלים בלבד, נפגעה יכולת התחרות שלהם מול הבנקים הזרים במסחר בנגזרי מט"ח, שכן אלה האחרונים יכלו להציע ריביות נמוכות יותר בהיעדר חובת הפקדת נזילות. בהתאם, נוצרו "שני עקומי מחירים" בשוק נגזרי המט"ח בישראל - אחד לבנקים ישראלים ואחד לבנקים זרים.

הציפייה בשוק שביטול חובת הנזילות יחזק את מעמדם התחרותי של הבנקים הישראלים, והם יוכלו לקחת חזרה נתחי שוק בנגזרי מט"ח מהבנקים הזרים.
הנחה זו צפויה להתברר כנכונה, אולם עלות הנזילות היא רק פרמטר בודד אחד בעל חשיבות נמוכה יחסית בתמחור נגזרים. היבטים חשובים בהרבה בשוק הנגזרים כיום הם סטנדרטיזציה ומעבר לסליקה מרכזית והיקף עלויות הון לבנקים.

אני מאמין כי הורדת חובת הנזילות תהווה רק טיפה בים מול שינויים רגולטורים ומבניים שמתרקמים בשוק הנגזרים ועלולים לפגוע בכושר התחרותי של הבנקים המקומיים למול הבנקים הזרים, להגדיל את עלויות גידור הסיכונים לחברות ישראליות ולהקשות על שוק הנגזרים השקלי להתפתח.

השינוי העיקרי שאנו חווים בשנה האחרונה הוא עלייה דרמטית בעלויות ההון במסחר בנגזרים דו-צדדיים (OTC). צמיחה זו נובעת מכללי באזל 3, שהוסיפו להקצאת ההון של בנקים רכיב נוסף ומשמעותי של דרישות הון בגין סיכון התדרדרות באיכות האשראי של הצד הנגדי (CVA).

בשבוע שעבר מנהל הסיכונים של דויטשה בנק אף התבטא כי פעילות הבנק בנגזרי OTC סטנדרטיים אינה רווחית עוד לבנק בשל עלויות ההון הגבוהות וכי עליהם לנקוט צעדים לטפל בכך. להערכתי, מצבם של הבנקים הישראלים ביחס לדויטשה בנק פחות טוב באופן מהותי מבחינת עלויות ההון והרווחיות הנובעת מנגזרים.

בעוד דויטשה בנק ובנקים זרים מובילים אחרים הפעילים בשוק המקומי מודדים את הקצאת ההון בגישות מתקדמות בבאזל, הבנקים הישראלים כבולים לשימוש בגישות הסטנדרטיות של באזל, היקרות יותר משמעותית.
הסיבה לכך היא היעדר אישור רגולטורי מהפיקוח על הבנקים לאמץ גישות מתקדמות, שאינו מאפשר לבנקים להתקדם לסטנדרט של המתחרים בשוק הנגזרים ולהתייעל מבחינת דרישות ההון.

המשמעות עלולה להיות קטסטרופלית, שכן דווקא בנגזרי הריבית והמט"ח הסטנדרטיים שנדרשים לגידור סיכונים לחברות בישראל, עלויות ההון של הבנקים המקומיים עלולות להיות כפולות ומעלה מאשר עלויות ההון של הבנקים הזרים.

אמנם לבנקים הזרים ישנם רכיבי עלויות נוספים ביחס לבנקים הישראלים שמקטינים את הפער, כגון התחשבות בסיכון מדינת ישראל, אך אני מאמין כי הם לא יהוו אפקט מקזז מספק בשנים הקרובות. בתנאים אלה, עומדת בפני הבנקים הישראלים בחירה בין שתי חלופות רעות: האחת לוותר על עסקאות ולאפשר לבנקים הזרים לזכות בהן, והשנייה לבצע עסקאות על אף שאינן רווחיות.

חשוב להסביר שחשש הפיקוח על הבנקים מאימוץ גישות מתקדמות נובע בין היתר מקושי לבדוק ולאשר את המודלים המסובכים ומחשש מהאפשרות שהבנקים "יתמרנו" את המודלים הפנימיים כדי להקטין את דרישות ההון - דבר שאינו אפשרי כמעט תחת הגישה הסטנדרטית.

יחד עם זאת, חשש זה צריך לקבל מענה בבדיקה מקיפה ואיכותית של המודלים הפנימיים וקיום בקרה אפקטיבית על ידי מומחים, ולא על ידי מניעת התקדמות השוק והותרת הבנקים בחיסרון תחרותי בשם השמרנות והזהירות.
שינוי מבני משמעותי נוסף, המתרחש בשוק הנגזרים, הוא מעבר של נגזרים סטנדרטיים רבים לסליקה מרכזית במסלקות בעולם ומסחר בבורסות, במקום המשך המסחר הדו-צדדי. המסלקה עומדת בתווך בין הצדדים, מורידה את סיכוני האשראי ומנטרלת את החשיפה ההדדית בין הצדדים לעסקה. שינוי זה נובע מרפורמה גלובלית שנועדה להקטין את הסיכונים בשוק הנגזרים.

בהתאם, הוראות באזל למכירות בסיכון הנמוך יותר משמעותיות של נגזרים בסליקה מרכזית ומאפשרות לבנקים להקצות הרבה פחות הון בעסקאות אלה.
נראה שכוונת מנהל הסיכונים של דויטשה בנק אינה שהבנק יפסיק לסחור בנגזרי OTC באופן גורף, אלא שישאף לעבור לסליקה מרכזית ככל שניתן ובמקביל יפעל להעלות מחירים בנגזרים שימשיכו להיסחר דו-צדדית.

גם כאן, הבנקים וכל שוק הנגזרים בישראל נמצאים בחיסרון תחרותי משמעותי, שכן נגזרי OTC שקליים אינם נמצאים בסליקה מרכזית בעולם ואינם צפויים לעבור לסליקה מרכזית בעתיד הנראה לעין. בעוד שכיום ניתן לעבור לסליקה מרכזית בנגזרים במגוון מטבעות, החל מדולר, אירו ופאונד, ולהוריד בהתאם את עלויות ההון, השקל אינו על מפת הסליקה המרכזית ואין התקדמות ברפורמת נגזרים בישראל.

נראה שנגזר על הבנקים הישראלים והחברות המבקשות לגדר סיכונים בישראל להמשיך ולסחור בנגזרי OTC יקרים בשנים הקרובות. סביר שטענות הבנקים הישראלים על הקושי התחרותי מול הבנקים הזרים והפגיעה ברווחיות בנגזרים ילכו ויגברו, אבל קשה יהיה להצדיק את המחירים הגבוהים שחברות ישראליות שיבקשו לגדר סיכונים יאלצו לשלם בשוק הנגזרים, אשר צפויים לעלות בתלילות בשנים הקרובות.

במידה וחברות רבות יבחרו שלא לגדר סיכונים בשל מחירים נגזרים גבוהים, הן עלולות ליצור סיכון גבוה יותר לכלכלת ישראל מאשר הסיכון שינבע משימוש במודלים מתקדמים יותר בבנקים.

***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.
תגובות לכתבה(11):

התחבר לאתר

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
  • 11.
    "קטסטרופליות" ? נסחפת קצת , לא ? (ל"ת)
    ע 10/11/2014 17:27
    הגב לתגובה זו
    0 0
    סגור
  • 10.
    רק רגולציה מובילה את העסקים מדהים (ל"ת)
    דודו 10/11/2014 13:22
    הגב לתגובה זו
    0 0
    סגור
  • 9.
    נושא מעניין שלא נדון מספיק (ל"ת)
    מקס 09/11/2014 22:32
    הגב לתגובה זו
    1 1
    סגור
  • 8.
    יודעים לשווק בגיזה
    גד 09/11/2014 19:45
    הגב לתגובה זו
    2 0
    רק עבר אליהם מסומך וכבר כל כך הרבה רעש...
    סגור
  • 7.
    אולי בחלומות
    עידו 09/11/2014 15:10
    הגב לתגובה זו
    0 0
    הפיקוח על הבנקים יאשר לבנקים מודלים מתקדמים הם לא מסוגלים לבדוק או להבין שום דבר מעבר לסטנדרט וגם אותו הם מתרגמים
    סגור
  • 6.
    שיהיה יותר ברור
    לא סוחר 09/11/2014 12:24
    הגב לתגובה זו
    1 0
    אם אתם מפרסמים מאמר כזה מסובך, אז תכתבו יותר בהרחבה ותסבירו יותר. נראה מעניין אבל לא הבנתי הרבה דברים בגלל הכתיבה הקצרה.
    סגור
  • 5.
    אפו בכל העולם המערבי יש
    משה 09/11/2014 11:58
    הגב לתגובה זו
    0 0
    כאלה פערי ריבית לרעת הלווה.....מקבלים 0 ריבית......משלמים 14% ריבית בכרטיס אשראי..........10% ריבית בבנק............
    סגור
  • 4.
    מעניין!
    איציק 09/11/2014 11:12
    הגב לתגובה זו
    0 2
    למה אף אחד לא מדבר על הדברים האלה
    סגור
  • 3.
    רגולציה
    רגולטור 09/11/2014 11:00
    הגב לתגובה זו
    0 0
    מאד מקווה שמישהו מהרגולציה יקרא את הכתבה ויתחיל לפעול בהתאם. חשוב שהבנקים הישראלים יהיו מסוגלים להתחרות בבנקים הזרים.
    סגור
  • 2.
    השלכות הרפורמות בעולם על נזילות השקל
    פרנק 09/11/2014 10:48
    הגב לתגובה זו
    0 0
    ככל הנראה השקל לא יכנס תחת חובת סליקה מנדטורית בשנים הקרובות, דבר שיקשה מאד על הבנקים הישראלים לשמור על איזשהיא רמת תחרות עם הבנקים הזרים. חבל שמדינת ישראל נמצאת מאחורי מדינות כמו דרום אפריקה ומקסיקו אשר עשויות לקבל הכרה מהרגולטור באירופה במקום לדחוף רגולציה משמעותית אשר אמנם תקשה על קיום מסחר בטווח הקצר אולם בטווח הבינוני והלאה תשים את ישראל על מפת הסחר העולמי ואת הבנקים בישראל בפוזיציה טובה יותר מול החברות הישראליות.
    סגור
  • 1.
    מורגש בהחלט
    עופר 09/11/2014 10:46
    הגב לתגובה זו
    0 0
    מרגישים עליה במחירים בנגזרים בבנקים, לא יודע אם מנסים להשחיל או שבאמת מסיבות מוצדקות. קשה יותר לגדר
    סגור