השפעות צוק איתן: מי נחשב תחת הקריטריונים לפיצוי?

אוריאל לין , נשיא איגוד לשכות המסחר, דן בשאלה המדאיגה, מי נחשב תחת הקריטריונים לפיצוי נזקים בעקבות המצב הביטחוני?
כשאנו בוחנים את השפעת מצב הלוחמה הנוכחי, בעיקר בדרום המדינה, עלינו להבחין בין השפעת המאקרו להשפעת המיקרו. ברמת המאקרו, כלכלת ישראל היא כלכלה חזקה. על אף שמצב הלוחמה ושיגור רקטות וטילים אל עבר האוכלוסיה בישראל נמשך מעל שבועיים, העולם רואה את כלכלת ישראל ככלכלה איתנה. המדד הפשוט ביותר הוא שוויו של שער השקל מול דולר אמריקני, העומד כיום על 3.420 שקלים - חוזקו של השקל לא התערער.

כלכלת ישראל תוכל להתמודד עם מצב הלוחמה כיום, כפי שהיא הוכיחה את יכולתה לעשות זאת במלחמת לבנון השנייה ובמערכות הלחימה הממושכות שהיו בעבר. אלא שההשפעה העיקרית היא כרגע ברמת המיקרו, על העסקים הקטנים והבינוניים, ובעיקר על אלו שאינם נהנים מרזרבות כספיות. עסקים אלה הם הסובלים העיקריים מהשפעה שלילית ישירה על רמת הנזילות שלהם כתוצאה ממצב הלוחמה, והם אלה הזכאים לעמוד בראש סדר העדיפות, קודם שהמערכה הנוכחית תסתיים.

מדינת ישראל שיכללה מאוד את הקריטריונים של מתן פיצוי לנזק עקיף, הווי אומר, לא רק נזק פיזי ישיר לרכוש. עם פרוץ מלחמת לבנון השניה יצר משרד האוצר, בהסכמה עם ההסתדרות הכללית ולשכת התיאום, הסכם למתן פיצויים אשר כלל רק את מפעלי התעשייה ואת העובדים במפעלי התעשייה. המגזר העסקי כולו נשכח, ורק התעשייה, על פי תפישת עולם אנכרוניסטית, עמדה אל מול עיני מעצבי המדיניות הכלכלית.

נדרשו לא פחות מ-40 ימי מאבק של איגוד לשכות המסחר אל מול רשויות המדינה וועדת הכספים של הכנסת, על מנת לשכנע שלא רק תעשיה זכאית לפיצוי, אלא כל מי שבונה את הכלכלה, לכל רוחב המגזר העסקי בישראל, כולל מגזר המסחר והשירותים המהווים יחד לא פחות מ-67% מהתוצר העסקי של מדינת ישראל.

כיום ברור שכל עוסק ובעל עסק לפיצוי על הנזק העקיף, כגון ירידה במחזור העסקים, התיישנות של מלאי, גידול בהוצאות בכלל ובהוצאות שכר בפרט, ובשורה התחתונה של הרווח בהשוואה למצב העסק בתקופה רגילה.
נפילת טיל בבית ביישובי הדרום; Getty images Israel
נפילת טיל בבית ביישובי הדרום; Getty images Israel

לאחר מלחמת לבנון השנייה הוענקו פיצויים לנפגעי עמוד ענן. הקריטריונים שוכללו והוצעו על בסיס אלטרנטיבי: ירידה במחזור העסקים לעומת התקופה המקבילה אשתקד, הוצאות שכר שלא היתה מולם פעילות ייצורית או פעילות עסקית אחרת, ההוצאות בהן עומד העסק מבלי שתהיה לו את התמורה המקובלת בפעילות העסקית. כל עסק היה רשאי להתאים את אחד מהקריטריונים למצבו האמיתי.

ניתן לומר כיום שהשאלה העומדת בפני רשויות המדינה אינה בעיה של שכלול הקריטריונים לחישוב הפיצוי, אלא קביעה של שני נתוני יסוד: משך תקופת הלוחמה והיישובים או הערים שתושביהם יהיו זכאים לפיצוי. קל יותר לתת מענה לשאלה מעלה, שכן תחילת פעולות האיבה והשפעתן על העסקים ניתנת לקביעה אובייקטיבית. גם סיום פעולות האיבה, כאשר אכן יגיעו לסיומן, ניתן לקביעה אובייקטיבית. קשה יותר יהיה לקבוע לאיזה ערים או יישובים יהיה נכון להעניק את הפיצוי.

מצב הלוחמה הנוכחי השפיע על העסקים בכל רחבי המדינה. אמנם ברמות שונות, אך ברור כי המדינה לא תוכל לפצות את העסקים כולם. במלחמת לבנון השנייה הפיצוי ניתן באזור הצפון, כולל חיפה, אך הוא לא ניתן במרכז הארץ. יהיה צורך ליצור קריטריון חדש, תואם יותר למצב הנוכחי, אשר יהיה חייב להיות מבוסס על שני רכיבים: כמות הטילים שכוונו אל תחום גיאוגרפי מוגדר ורמת ההשפעה שהיתה לכך על הפעילות העסקית.

כפי שנעשה בעבר, חשוב שקריטריונים אלה יגובשו בצורה מוגדרת בחקיקת משנה, שכן זוהי הדרך היחידה להבטיח שהפיצוי יחושב ברמתו האפשרית תוך הבאה בחשבון של כל השיקולים הענייניים.

תגובות לכתבה(1):

התחבר לאתר

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
  • 1.
    כרגיל. אין שום מילה על העסקים הקטנים
    רועי עובדיה 27/07/2014 11:48
    הגב לתגובה זו
    0 0
    אלה שגוייסו למילואים וביטוח לאומי מז**ן אותם כל חודש אבל לא נותן שום תמורה. אלה שמחזור העסקים שלהם ירד כי אף אחד לא קונה מהם כלום כי אין מצב רוח לקניות ושלא נדבר על ההורים שנשארים בבית כי אין מרחב מוגן בפעוטונים או בקייטנות - אין החזר כספי ואין פיתרון לאומי. ישראל 2014 קורסת.
    סגור