כלכלת ישראל מציגה עוצמה - אז למה אף אחד לא בא?

אורי גלאי, מנ"ל סיגמא בית השקעות, מפרט את הסיבות לכך שהמשקיעים הזרים לא שמים כספם במשק המקומי
 |  (3)
מאז הקמתה של הכלכלה הישראלית, ובעשור האחרון בפרט, היא מציגה עוצמה הולכת וגוברת. מכלכלה חקלאית התפתחנו לכלכלת טכנולוגיה, רפואה וביטחון. ישראל מהווה כאחד מאתרי החדשנות המובילים בעולם. האיתנות הכלכלית באה לידי ביטוי בצורה הטובה ביותר במהלך המשבר הפיננסי של השנים האחרונות בארה"ב (2008) ואירופה (2011), כשהכלכלה הישראלית נפגעת רק באופן מתון ביחס למדינות העולם.

עם זאת, מפתיע שהמשקיעים הזרים נכנסים להשקעה בישראל במשורה ומחזורי המסחר בבורסה של ת"א נמוכים מאוד. אלה האחרונים הם אחד מנושאי הדיון המרכזיים סביב שולחנות הרגולטורים בישראל בהובלת הרשות לני"ע, שהובילה מהלך להחלפת תפקידי הניהול בבורסה במטרה לעורר את המוסד הפיננסי החשוב הזה. גם מעבר למחזורי המסחר, מעט מאוד חברות זרות נכנסות להשקיע בכלכלה הישראלית כמו גם קרנות השקעה.

משיחות עם משקיעים זרים מאירופה, ארה"ב ואסיה וגורמים בכירים בחברות הדירוג הבינלאומיות, אני מסיק שהכלכלה הישראלית סובלת משתי בעיות מרכזיות. הראשונה, הבעיה המדינית מול הפלסטינים. כל עוד לא יהיה תהליך מדיני אמיתי ומגעים רציניים לקראת חתימה על הסכם שלום - משקיעים זרים ימשיכו לחשוש מהשקעה מסיבית בכלכלה הישראלית. זה גם הגורם המרכזי שמונע מדירוג האשראי של ישראל לעלות לקבוצת ה-AA, שם מקומה הכלכלי הטבעי.

הבעיה השנייה, שמונעת משוק ההון והכלכלה לשגשג, היא הסיכון התפעולי/רגולטורי בישראל. השוק המקומי עבר בשנים האחרונות ממצב של תת רגולציה למצב של עודף רגולציה, וחמור מזה היא עברה למצב של חוסר וודאות רגולטורית, אשר לא מאפשר לייצר כר עבודה עסקי אמיתי - קשה מאוד לשכנע משקיעים לשים כספם במקום בו לא ברור איזו תקנה חדשה תצא מחר בבוקר ואיך היא עשויה לפגוע במודל העסקי הנוכחי.

לשמחתי, גם הרשות לני"ע מבינה סוף סוף את השפעת עודף הרגולציה במקומות מסוימים על הכלכלה הישראלית, ופועלת בנחישות לבצע התאמות מבורכות ברגולציה כדי להקל היכן שניתן. אולם שהבעיה הרגולטורית נותרת קשה ובעייתית, בהובלת הכנסת שמשנה חוקים ותקנות חדשות לבקרים, לעתים אף רטרואקטיבית, ומשנה כל פעם מחדש את חוקי המשחק. רק עתה אנו שומעים על שינויים מקוממים ברגולציה של משק החשמל בישראל.

חברות שהשקיעו מיליארדי שקלים במשך שנים רבות, על בסיס חוקים ותקנות של הרגולטור, סובלות מחוסר וודאות ומשינויים קדימה ואחורה שמעמידים בסכנה את השקעתן. זה נכון במשק החשמל, ונכון גם בתעשיות אחרות בישראל.

כדי לייצר סביבה עסקית בריאה ולהעלות את מחזורי המסחר בבורסה בישראל ולעודד יותר ויותר חברות להנפיק עצמן בבורסה, ולא רק למחוק ממסחר, על הרגולטורים להבין את תפקידם - עליהם להבין שהם הולכים על קו עדין ודק שבין הגנה מתבקשת על הצרכן לעידוד הצמיחה הכלכלית. חריגה מהקו לכל צד הינה בעלת השלכות מסוכנות לכלכלה, בין אם במצב של תת רגולציה ובין אם עודף רגולציה.

רק כשהרגולטורים השונים יבינו את תפקידם, שוק ההון יוכל לחזור להוות למרכז כלכלי שמניע את התעשייה הישראלית ומאפשר לכספי משקיעים זרים לשים כספם בכלכלה הישראלית, ובכך לדחוף את הכלכלה הישראלית קדימה.

כללי: ***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.
תגובות לכתבה(3):

התחבר לאתר

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
  • 3.
    חברה כמו סיגמא היא הסיבה לרגולציה
    סיגמא 04/05/2014 17:00
    הגב לתגובה זו
    5 0
    במקום לתקוף את הרגולטור כדאי שתעשה בדק בית. אי אכיפת חוקי ניירות ערך, ואי אכיפת חוקי התעסוקה דורשים רגולציה. כל עוד אתה לא מקיים אותם אז יש סיבה לרגולציה.
    סגור
  • 2.
    כתבה עם אג'נדה
    noamro 04/05/2014 13:51
    הגב לתגובה זו
    4 1
    הכתב רושם את הסכסוך ישראלי-פלשתיני בתור הסיבה הראשונה. ממה שאני ראיתי אצל אנשי עסקים - אותם לא מעניין שום דבר בדרך אל הכסף. ואם הם באמת לא באים לכאן אז זה מסיבות עיסקיות ולא מוסריות
    סגור
  • 1.
    רק הסיניים מוכנים לעשות פה עסקים - רגילים לשחיתות!
    רגולציה = שחיתות! 04/05/2014 13:19
    הגב לתגובה זו
    3 0
    כל דבר בישראל - עוד פקיד, עוד שחיתות, עוד רגולציה, עוד שוחד. זו מהותה של עודף רגולציה. כל מהלך עסקי פה עובר דרך הפקידים.
    סגור