"שנת הדוב" של הריבית לא בהכרח תמתין לסוף החורף

רונן מנחם, מנהל מחלקת השקעות ואסטרטגיה, מזרחי טפחות, מציע לדרג הרגולטורי ב-ECB לבחון את גובה הריבית בשנית - מהן ההשפעות על השוק באירופה?
רונן מנחם
רבים תולים את הריביות המזעריות במדינות המפותחות, באינפלציה הנמוכה והפוחתת, שברוב המקרים נמצאת הרבה מתחת ליעד האינפלציה. בהקשר זה, גוש האירו הוא דוגמא מצוינת - הריבית שם ירדה ל-0.25%, רמתה הנמוכה אי פעם, ויש הערכות כי תרד ל-0% או פחות מכך ו/או תתוגבר על ידי רכישת ני"ע על ידי הבנק המרכזי, (בדומה למהלכים שנקטו הבנקים המרכזיים בארצות הברית, בריטניה ויפן). הסיבה, רצון להמריץ את הפעילות הכלכלית המקרטעת ולהקטין את האבטלה הגבוהה (12%), תוך ניצול הקריסה ברמת האינפלציה בגוש.

בחישוב 12 החודשים האחרונים, אותה ירדה מ-0.7% בחודש פברואר ל-0.5% בחודש מארס, רק 0.25% מהיעד הרשמי העומד על כ-2%. התוצר הפוטנציאלי של הגוש גבוה משמעותית מהתוצר בפועל, הכלכלה המקומית רחוקה מעקומת התמורה, אין שם לחצי מחירים ואיש לא רואה שינוי בתקופה הנראית לעין - "שנת הדב" של הריבית תימשך.

האמנם? נשמע הגיוני, אך בטור זה אני טוען, שמדיניות הריבית הנמוכה צריכה להתחשב לא רק במדדי המחירים לצרכן, אלא גם במדדי מחירים נוספים, לרבות מחירי בתים וני"ע, היות והם מצביעים על גידול בהכנסות משקי הבית מרכוש. הכנסות אלו עשויות לשמש בהמשך להוצאות מוגדלות על מוצרים ושירותים, מה שיגרור עלייה עתידית, שעלולה להיות מפתיעה ומהירה בקצב האינפלציה. כתוצאה מכך, "שנת הדב" תסתיים הרבה לפני סוף החורף.

במקביל, הריבית מצידה נוטה להגיב מעט ולאט לשינויים פתאומיים וזריזים: הבנקים המרכזיים יבקשו להשתכנע כי קצב האינפלציה אכן עלה מדרגה, טרם ינקטו צעדים שעלולים להקשות על ההתאוששות השברירית. לכן, עלול להתברר בדיעבד כי הריבית הייתה נמוכה מדי. כמו כן, ראוי להבדיל בין הקצב הכולל של האינפלציה לקצב עליית המדד, ללא מוצרי מזון ואנרגיה (ליבת האינפלציה), היות ולריבית זיקה קטנה יותר למוצרים אלו.

האם הכללת אותם מדדים מעמידה סימני שאלה סביב היכולת למשוך זמן רב כה נמוכה? להערכתי, כן. בגוש האירו, מדד מחירי הדירות כרה תחתית באמצע השנה שעברה, אך ברבעון השלישי שינה כיוון ועלה 2.4% (בקצב שנתי) בהשוואה לרבעון השני. מדינות הפריפריה, כגון אירלנד וספרד, הן בין המתאוששות. לגבי שוק המניות, מדד S&P Euro 350 עלה 16.6% ב-12 החודשים האחרונים ו-8.1% ב-6 החודשים האחרונים. בשני השווקים, הדיור והמניות, ההערכות הן כי העליות תימשכנה. באשר לאינפלציה עצמה, המדד ללא מזון ואנרגיה עלה 0.8% - אמנם קצב נמוך, אך גבוה מזה של המדד הכללי.

בישראל המצב דומה. עלה 1.2% ב-12 החודשים האחרונים ובנק ישראל מעריך כי בחודשים הבאים עלייתו עשויה להיות נמוכה מ-1% (הרף הנמוך של יעד האינפלציה). מנגד, מדד המחירים של הדירות בבעלות דייריהן עלה ב-6.2% בתקופה זו (ואף בקצב מהיר יותר בחודשים הקודמים), בד בבד עלה מדד ת"א 25 16.0%.

גם אצלנו, אין כעת הערכות כי מגמות המחירים בשני השווקים ישנו כיוון (להוציא את נושא ההשלכות של מע"מ 0% על רכישת דירות חדשות מקבלן, ככל שיתקדם). עם זאת, להבדיל מגוש האירו, אצלנו עלה המדד ללא מזון ואנרגיה (ויקרות ופירות) פחות מ-0.5% בשנה האחרונה.

בשורה התחתונה, הנתונים שהבאתי בהחלט צריכים לגרום למקבלי ההחלטות המוניטאריות באירופה, היכן שהריבית נמוכה כל כך, להיות עירניים ודרוכים. גם אצלנו נחוצה זהירות. הריבית הנמוכה כבר די הרבה זמן כאן, אך דווקא בשל כך, אין להתייחס אליה כמובנת מאליה ובטח אין "להתרגל" אליה.

*לדאבוני, תקנות הייעוץ הכללי החדשות של אוסרות עלי להתייחס לתגובות שלכם בעמוד זה

***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.
תגובות לכתבה(1):

התחבר לאתר

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
  • 1.
    מה עם שעור האבטלה? (ל"ת)
    איש 10/04/2014 17:49
    הגב לתגובה זו
    1 0
    סגור