בנעלי הבנק: הגופים המוסדיים מחפשים תשואה בשוק לא סחיר

יניב אדם, מנהל השקעות אג"ח מגדל שוקי הון, עוסק בהיקף האשראי של הבנקים למגזר העסקי והשפעתו על הגופים המוסדיים
 |  (1)
במהלך השנים האחרונות שוק האשראי בישראל עובר שינויים גדולים, ביניהם בולט מאוד תהליך מעניין, במסגרתו היקף האשראי שהבנקים נותנים למגזר העסקי יורד בהיקפו (היקף החוב הבנקאי של המגזר העסקי הסתכם בכ-405 מיליארד ש' בתחילת 2012 והיווה 51.54% מסך היקף האשראי של המגזר העסקי. לעומתו, בסוף 2013 ירד היקף האשראי הבנקאי למגזר העסקי ל-388 מיליארד ש' וחלקו מסך היקף האשראי ירד ל-49.54%).

הגופים המוסדיים אימצו בזרועות פתוחות את חלקם של הבנקים שירד. מבחינתם, מדובר באפיק השקעה נושא טובה, ורמת סיכון נמוכה יותר מאשר זו שהיו יכולים להשיג בשוק הסחיר, שוק האג"ח הקונצרני. לכן הם מפנים חלק מכספי החוסכים (וגם מכספם שלהם) אל האפיק המדובר.

אמנם עוד לא מדובר בשיטפון, והיקף שוק ההלוואות המוסדיות למגזר העסקי עדיין קטן יחסית ליתר הנכסים שהם מנהלים (סה"כ 2% מהכספים המנוהלים בקופות הגמל ו-6% מאלו המנוהלים בביטוחים ובנוסטרו), אבל ניתן לראות סימנים לצמיחה בדיווחי החברות על קבלת הלוואות פרטיות או על קיום מו"מ לשם קבלת הלוואה, לרוב בהיקף לא מבוטל של מאות מיליוני שקלים.

בניגוד לעבר, בו הרגולטורים נזכרו להתערב ולקבוע נורמות ובקרות לתופעות חדשות מסוג זה אחרי שהסוסים כבר ברחו מן האורווה, הפעם הרגולטור שם לב להתפתחות זו מבעוד מועד. לצורך הסדרת מתן ההלוואות הלא לגופים עסקיים, הוקמה ועדת גולדשמידט. כחלק מהמלצותיה המתגבשות, קבעה הועדה, שיש לעגן ולמסד את תחום מתן האשראי ע"י הגופים המוסדיים, להפריד אותו מתחום ההשקעות ולהפוך אותו לאופרציה מובנית עם גבולות גזרה להיקף החשיפה לאשראי, היקף החשיפה לקבוצת לווים ומסגרות לאישור, בקרה ופיקוח על מתן האשראי, דרישת הביטחונות ובדיקה מקבילה של ניגודי עניינים פוטנציאליים.

המלצה נוספת המתגבשת הינה כי כל גוף מוסדי אשר נותן הלוואות כאלו יצטרך לבצע את האנליזה של האשראי בעצמו, ולא להסתמך על מארגן ההלוואה. היום, הרגולטור מבין שמתן אותן הלוואות יאפשר לציבור להרוויח גבוהה יותר בסיכון יחסית נמוך, לכן זהו מהלך מבורך. התמקצעות הגופים המוסדיים במתן אשראי, תעמיק את ההבנה ויכולת ההתמקחות שלהם מול הגופים העסקיים (במרבית ההלוואות הללו יש בטחונות / שעבודים טובים יותר).

מעבר לזה, יש יתרון נוסף ארוך טווח דווקא לשוק הקונצרני הסחיר - ככל שהגופים המוסדיים יתמקצעו, כך ידעו לנצל את כוחם לשיפור הביטחונות, קביעת ההתניות והמעקב אחר מצב החברות. ידע זה ויכולת השימוש בו יזלגו מן הסתם גם להשקעות הסחירות שלהם באותם חברות, כל זאת לטובת ציבור המשקיעים והחוסכים.

***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.
תגובות לכתבה(1):

התחבר לאתר

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
  • 1.
    הרגולציה הרגה את הסחיר ודחקה המוסדיים לפינות אפלות!
    רגולציה = שחיתות! 05/03/2014 13:08
    הגב לתגובה זו
    1 0
    עודף הרגולציה הרס את השוק הסחיר. דרך המלך היא השקעה בסחיר בלבד! יש לבטל את חודק ורגולציות עודפות אחרות באופן מיידי!
    סגור