מס הארנונה: מציצת דמם של העסקים הקטנים והבינוניים

אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, תוהה על קנקנו של מס הארנונה על המגזר העסקי. מהו ההבדל בין חוק ההסדרים למה שקורה בפועל, ברשויות המומיות עצמן?
 |  (3)
אי אפשר לחשוב על שימוש יותר פתלתל, עקלקל, בלתי הוגן ואפילו נבזי מהשימוש של משרדי הפנים, האוצר והרשויות המקומיות במס הארנונה, המושת על המגזר העסקי.

כל דרך אפשרית למצוץ את דמם של העסקים הקטנים והבינוניים במרחבי הערים נוצלה עד תום. חוק ההסדרים, שהועבר בשנת 1992, נועד לרסן את המגמה של הרשויות המקומיות לפתור את בעיותיהן התקציביות, באמצעות הדרך הקלה של העלאת מס הארנונה על משקי הבית והעסקים. זאת במקום לשאוף להתייעלות, לחסוך בהוצאות מיותרות ולמצות את הגבייה.

המחוקק קבע בחוק ההסדרים כי שיעור העלאת הארנונה מדי שנה, לרוחב כל המדינה, יעשה על פי נוסחא המורכבת מ-50% עליית ו-50% עליית השכר במגזר הציבורי, אך רק 80% מעליית מדד זה כדי ליצור תמריץ התייעלות.

אם כן, מה קרה מאז?
בעוד שאישור העלאה הארצית של מס הארנונה נדון בוועדת הכספים של הכנסת ונעשה בשקיפות מלאה, הרשויות המקומיות ומשרדי האוצר והפנים פעלו כדלקמן:
- נחתם הסכם מעוות בו האוצר קיבל הלוואה של 450 מיליון שקלים ממרכז השלטון המקומי כנגד הסכמה להעלות את מס הארנונה ב-0.3%, מעבר להעלאה הארצית המקובלת.
- בוטל מנגנון ההתייעלות של 80%, והוצמד מס הארנונה ל-100% מעליית המדד והשכר במגזר הציבורי.
- אין שליטה בחגיגות השכר במגזר הציבורי, מה שמאפשר את המשך החריגות הפנטסטיות. התפרעות זו מתורגמת ישירות כמס ארנונה נוסף, שכן מס הארנונה צמוד למדד עליית השכר במגזר הציבורי. כדי להמחיש זאת, לצורך עדכון הארנונה לשנת 2014 עלה מדד השכר הציבורי ב-5.39%, כמעט פי 4 לעומת מדד המחירים לצרכן שעלה ב-1.34% בלבד. המגזר הציבורי חוגג והמגזר העסקי משלם.
- נעשה שימוש כושל ובלתי אחראי במתן אישורים חריגים לרשויות המקומיות להעלאת הארנונה, מעבר לשיעור השנתי. אישור חריג צריך להינתן עניינית, ספציפית ובתנאים יוצאי דופן, אך בשנת 2012 משרדי הפנים והאוצר אישרו באופן סיטוני 70 אישורים חריגים ברמות העלאה שבטווח של 4%-20%.

בשנת 2013 ניתנו 50 אישורים חריגים נוספים, והנתון השערורייתי ביותר - ל-42 רשויות מקומיות ניתנו אישורים חריגים להעלאת מס הארנונה גם בשנת 2012 וגם בשנת 2013.

- עושק הארנונה אינו פוסק. על פיגור בתשלום מס הארנונה גובים, וזוהי שערורייה ברמה לאומית, לא פחות מ-9% שנתית צמודה. ריבית שאין לה אח ורע בכל המשק הישראלי. מדובר בעושק ובנבזות, שמשרד הפנים, משרד האוצר ומשרד המשפטים לא בולמים.

- בנוסף לכל אלה, הרשויות המקומיות מפעילות חברות גבייה פרטיות, המוצצות את דמם של העסקים, על אף שלכל רשות יש מנגנוני גבייה פנימיים ומשפטנים המועסקים על ידה כשכירים.

אל נשכח שמס הארנונה מוטל ללא קשר למחזור של העסק ולרווחו. הוא מוטל על העסקים בנוסף למסי החברות הדרקוניים ולמס על יחידים שהועלו בשנים האחרונות. בדרך עקלקלה וללא שקיפות עוקפים מדיניות כלכלית שאמורה להיות שקופה ומסודרת - וכך רוצים לבנות את הצמיחה במשק.
תגובות לכתבה(3):

התחבר לאתר

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
  • 3.
    ארנונה זה פשע מאורגן שלא קיים בשום מדינה (ל"ת)
    עגי 07/03/2014 23:33
    הגב לתגובה זו
    0 0
    סגור
  • 2.
    אם יש משהו שהבנתי בתור בעל עסק במדינה הזאת.
    Kshsk 05/03/2014 04:56
    הגב לתגובה זו
    0 0
    הכל אחיזת עיניים אין רצון אמיתי לעזור למגזר העסקי במדינה פה. עסקים נופלים כל שני וחמישי.. כנראה שהמדינה מרוויחה יותר מהתחלופה על פני עסקים יציבים וחזקים פיננסית שנשארים שנים על גבי שנים.
    סגור
  • 1.
    ארנונה זה מס שנועד לממן שחיתות ונפוטיזם ברשות המקומית (ל"ת)
    שר הפנים 04/03/2014 13:17
    הגב לתגובה זו
    5 0
    סגור