הסיכון של הצד כנגד - המשבר הגדול באמת נראה באופק

לקראת יום כיפור שבפתח, יוחאי שויגר, אנליסט ב-FXCM ישראל, שואל האם מקבלי ההחלטות של המערכת הפיננסית כבר הפיקו את הלקחים של משבר 2008?
 |  (1)
חשבון נפש והפקת לקחים הן משימות שלעיתים קשה למצוא להם פנאי במרוצת האירועים השוטפת. יום כיפור מספק לנו הפוגה, השבתה כמעט מוחלטת של השגרה והיומיום, שמאפשרת לנו לקחת פסק זמן ולהתבונן במעשינו ובחולשותינו מתוך ריחוק הכרחי. אנחנו כבר חמש שנים אחרי המשבר הפיננסי של 2008.

רבים ראו באותו משבר תולדה של יהירות, תאבת בצע, נטילת סיכונים מופרזת על חשבון הציבור ועיוורון של כל מי שהיה צריך לזהות את הסכנה מבעוד מועד. כאשר הכלכלה העולמית עדיין מלקקת את הפצעים של התפוצצות בועת הסאב-פריים והמיתון העולמי שנגרם בעטיה, רבים תוהים האם באמת נלמדו הלקחים ובוצעו התיקונים שימנעו משבר דומה.

באותם ימים קשים שלפני 5 שנים, התוודענו למושג יחסית חדש במדיה הכלכלית - Counter-Party-Risk. למעשה, קריסתו של בנק האחים-ליהמן הייתה דוגמא מובהקת לעוצמה של מה שעומד מאחורי מושג זה. כאשר הגלובליזציה של תנועת ההון כה רחבה, וכמעט כל מוסד פיננסי גדול עושה עסקים עם כל המוסדות האחרים, נפילה של חוליה אחת בשרשרת, הביאה ותמשיך להביא לשיתוק מוחלט של כל המערכת.

זאת, כמובן, עקב חוסר האמון שנוצר בין אלו שלא קרסו, עדיין, לגבי יכולת ההחזר של הצד כנגד, שעומד מולו בעסקה. למשל, אם משה לווה ליוסי, ויוסי לווה לאבי, אזי משה חשוף למצבו של אבי, לא פחות מזה שהוא חשוף למצבו הפיננסי של יוסי. אם משה מודע למצבו הפיננסי ויכולת ההחזר של אבי, הוא יכול להעריך במדויק את רמת הסיכון שבהלוואה ליוסי. שקיפות זו לא היתה קיימת בתקופה שקדמה ל-2008.

המורכבות של הנגזרים הפיננסיים מגובי המשכנתאות והשרשור ההרסני שרקחו המוסדות הפיננסיים יצרו מסך עשן שהקשה על היכולת להתחקות אחר שרשרת הנגזרים, ובכך לאמוד את הסיכון האמיתי של הנכס. כאן גם בא לידי ביטוי מחדל סוכנויות דירוג האשראי, שהעניקו דירוג אשראי גבוה לכל אותם מוצרים מפוקפקים ובכך נתנו להם לגיטימציה. מדוע שעירייה קטנה בגרמניה תפקפק במוצר בעל דירוג גבוה שמוכר לה מוסד מכובד כמו גולדמן סאקס?! כשכל אותם לוקחי משכנתאות סאב-פריים (קצה השרשרת) לא הצליחו לעמוד בהחזרי המשכנתאות, נוצרה תגובת שרשרת הרסנית שהפילה את כל מי שנגע באותם נכסים מורעלים.

זה מה שקרה ב-2008. האם נלמדו הלקחים של המשבר? האם הרגולציה אוכפת כעת שקיפות גדולה יותר ובקרה על נטילת הסיכונים? אולי, אבל הבעיה היא שהסיכון לא נעלם, אלא היגר מהמוסדות הפיננסיים למדינות עצמן, שנאלצו לחלץ בנקים ומוסדות פיננסיים גדולים מכספי הציבור, זאת בכדי למנוע קריסה של המערכת הפיננסית. על כן, במשבר הבא לא יהיו אלו מוסדות פיננסיים בלבד, אשר יהוו את נקודות השבירה, אלא גם הממשלות, שלקחו על עצמן את סיכוני המערכת הפיננסית במסגרת חבילות החילוץ והלאמות הבנקים.

האם זה מחמיר את הסכנה? כן. הרי מי יחלץ את המדינות כאשר אלה ייקלעו למשבר נזילות? האם יש דרך להתגונן מכך? לא ברור. אנחנו האזרחים תמיד נהיה חשופים לכל משבר במערכת הפיננסית. חיינו הכלכליים בנויים סביב אותם מוסדות פיננסים, וזאת לצורך ההתחייבויות שלנו כבעלי משכנתאות, מקבלי משכורות, בזבזני מזומנים ובכלל כמשתמשים של אותם מוסדות כמקור הכספי שלנו.

***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.
תגובות לכתבה(1):

התחבר לאתר

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
  • 1.
    המשבר פה והולך להיות יותר עמוק ספרד הודו סין
    שובר משבר 10/09/2013 16:52
    הגב לתגובה זו
    0 0
    tvix..under 1.6
    סגור