האם אירופה באמת יוצאת מהמיתון הכלכלי הקשה?

מור מרגלית, מנהל השקעות בחברת ניהול התיקים של מיטב דש, מתייחס לפערים בין מדינות גוש האירו ולסיכוי לגשר ביניהם
במהלך השבוע שעבר התבשרנו כי גוש האירו נחלץ סוף סוף מ-6 רבעונים רצופים של מיתון. פרסום נתוני התמ"ג בגרמניה ובצרפת הציג צמיחה של
0.5%-0.7% במהלך הרבעון השני, וגוש האירו כולו צמח התמ"ג ב-0.3%.
השמפניות מיד נפתחו, והברכות החלו להיערם. "אולי מדיניות הצנע של הגרמנים מניבה סוף סוף פירות?" ישאלו רבים מתושבי האיחוד. התשובה לכך מעורבת - בחינה מעמיקה של הנתונים מראה כי הדרך להתאוששות עוד ארוכה.

ראשית, יש להבין את מהות השימוש במטבע משותף בשביל להבין את התהליכים המתרחשים במדינות השונות. מדובר באוסף של ישויות מדינתיות נפרדות, כל אחת בעלת מאפיינים כלכליים שונים ושפה שונה, העושות שימוש במטבע אחד לצורך יצירת אינטגרציה כלכלית משותפת. שורש הבעיה נעוץ בחיבור שבין מדינה בעלת כלכלה חזקה כדוגמת גרמניה, לבין כלכלה חלשה כמו זו של פורטוגל.

בעוד שכלכלה חזקה מבוססת יצוא נהנית מזרימת הון פנימה לתוך המדינה ולתיסוף המטבע, הרי שכלכלה חלשה סובלת מבריחת הון ותהליך במטבע (פיחות חיצוני), המעלה מחדש את האטרקטיביות של ענף היצוא ומחזק את הכלכלה. במטבע משותף לא ניתן לבצע פיחות רק עבור מדינה ספציפית הנמצאת בקשיים כלכליים - זו בדיוק הסיבה לקולות ברחבי העולם שקראו למדינות כמו יוון או ספרד לזנוח את האירו ולחזור למטבע מקומי.

היות ואלה האחרונות בחרו להישאר בכל זאת בגוש האירו, הן עוברות מזה מספר שנים תהליך פיחות אחר, פיחות פנימי. בעוד שבפיחות חיצוני, כוח הקניה המקומי נחלש אל מול מטבעות כמו הדולר בצורה שדורשת סכום גדול יותר מהמטבע המקומי בשביל לרכוש את אותה הכמות של דולרים, הרי שבפיחות פנימי כוח הקניה המקומי נחלש על ידי תהליך של מיתון ועלייה באבטלה. כל אלה מביאים בסופו של דבר לירידות מחירים, שכן אוכלוסיה מובטלת אינה יכולה להרשות לעצמה לשלם עוד את מחירי העבר, והמשק כולו עובר לפעילות במחירים יותר נמוכים.

בבואנו לבחור בין תהליך של פיחות חיצוני לתהליך של פיחות פנימי חשוב לזכור שהתוצאה תהיה דומה, אך משך הזמן שיידרש לתהליך וההשפעה על האוכלוסיה יהיו שונים. תהליך של ירידות מחירים - פיחות פנימי - הינו ארוך ואיטי מפיחות במטבע - פיחות חיצוני, ועל כן משית סבל ממושך ורב יותר על הציבור.

אגב, תהליך דומה מתרחש גם בארץ ובעצם בכל מדינה, במסגרת העירונית שלה. בעולם תיאורטי, ישובים חלשים יחסית כמו דימונה, אופקים או נתיבות זקוקים למטבע משלהם, כדי שיעבורו פיחות ויהפכו את היצוא מאיזור זה לאטרקטיבי יותר. על בסיס אותו עקרון, המטבע של ישובים חזקים כמו תל אביב, הרצליה או רמת השרון, צריך לעבור תיסוף. כמו שהאמריקנים קונים סחורה בזול מהסינים, כך תושבי תל אביב יקנו סחורה בזול מדימונה. כיוון שלא ריאלי שכל עיר בישראל תחזיק במטבע משלה, מתרחש תהליך של פיחות פנימי המוביל לכך שיוקר המחיה בדימונה זול יותר מזה שבתל אביב.

תהליך הצנע האירופי מתרחש כבר מספר שנים. כלכלות מדינות ה-PIGS נכנסו למיתון כצפוי, שיעור האבטלה עלה כצפוי, והמחירים במדינות אלו אכן יורדים - כצפוי. כוח הקניה של המדינות השונות עובר תהליך של איזון מחדש. זו אחת הסיבות לכך שיוון הצליחה בחודש שעבר לרשום סוף סוף עודף תקציבי מהותי של 2.6 מיליארד אירו. למרות זאת, חשוב להבין, כי התהליך ארוך, ויכולות לעבור עוד שנים נוספות לפני שיושלם לחלוטין.

עם סיום תהליך ירידות המחירים במדינות כמו יוון או איטליה, המשק יתחיל סוף סוף להתאושש, שיעור האבטלה יתחיל לרדת וכמו תושבי תל אביב ודימונה, גם תושבי גרמניה יוכלו לנסוע ליוון בשביל לרכוש דברים בזול. העובדה, שלמעט גרמניה וצרפת, מדינות רבות בדרום אירופה עדיין מציגות ירידה בתמ"ג ושרויות במיתון, מראה שאנחנו בעיצומו של התהליך, אך טרם הגענו לסופו.

נראה כי עדיין מוקדם לתת משקל יתר להשקעה בשוק האירופי. כדאי להמתין להתרחבות ההתאוששות הכלכלית גם למדינות החלשות בגוש. גרמניה מייצאת חלק ניכר מתוצרתה בדיוק לאותן מדינות חלשות, אשר מנסות עתה להפוך את הגלגל ולהתחיל לייצא את תוצרתן חזרה לגרמניה.

ללא צמיחת התמ"ג בגרמניה וצרפת במהלך הרבעון השני, גוש האירו לא היה נחלץ מהמיתון הכלכלי בו הוא שרוי. אם נבדוק את 15 המדינות הנותרות בגוש האירו נראה שכך הדבר. הנושא שקול להכרזה כי מדינת ישראל יצאה ממיתון לאחר עלייה בתמ"ג בתל אביב כשנתיבות ואופקים עדיין סובלות מהאטה כלכלית. סטטיסטית זה אולי נכון, מעשית לא.

***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.
תגובות לכתבה(2):

התחבר לאתר

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
  • 2.
    הקפיטליזם יצר בעיה של צמיחה מלאכותית.
    צמיחה מלאכותית 19/08/2013 12:19
    הגב לתגובה זו
    1 0
    אין באמת צמיחה אמיתית. יש ייצור מוגבר של מוצרים שאנשים לא צריכים. ואין עבודה אמיתית.
    סגור
  • 1.
    אחלה כתבה! (ל"ת)
    אנונימי 19/08/2013 10:57
    הגב לתגובה זו
    0 0
    סגור