השבוע הגורלי של הדולר: פירסומי המאקרו שיקבעו את הכיוון

יוחאי שויגר, אנליסט ב-FXCM ישראל, מתייחס לשבוע הפירסומים הגדול הצפוי לנו, ועתיד להשפיע על כולנו בכלל ושוק המט"ח בפרט
1% צמיחה שנתית, 7.5% אבטלה, פחות מ-200 אלף משרות חדשות בחודש. אלה הם, על פי התחזיות, הנתונים המרכזיים שייחשפו השבוע בדוח התמ"ג ובדוח התעסוקה בארצות הברית, בשבוע עמוס במיוחד בנתונים כלכליים, כשבתווך יש לנו גם החלטת של הבנק הפדרלי. לכך נוסיף את ההרעה הנוכחית בשוק הדיור, פשיטת הרגל של דטרויט והרווחיות המתדלדלת במגזר העסקי, כפי שמשתקף בדוחות החברות בוול-סטריט בשבועות האחרונים.

קצת מדכא לחשוב שזהו מצבה של הכלכלה האמריקנית אחרי כמה שנים טובות של הרחבה כמותית כה מסיבית, שמטרתה הייתה להמריץ את הכלכלה, להעלות את המחירים בשוק הדיור, לייצר מקומות עבודה. מדכא, אבל גם קצת מפחיד להסתכל בנסיבות הנוכחיות על ה-S&P500 ולראות שהוא בשיא כל הזמנים. גם אם אין הצדקה כלכלית להמשך ההרחבה הכמותית לאור היעדר התוצאות, נראה שדווקא המצב המנופח בשוק המניות והחשש מהתפוצצות הבועה והשלכותיה על הכלכלה הריאלית הם הסיבה הטובה היחידה להמשך הזרמת המיליארדים החודשית.

סביר להניח שהבנק הפדרלי לא יחדש דבר בישיבת המדיניות הצפויה ברביעי בערב. למעשה, הפד מצוי במלכוד. מצד אחד, קשה לומר שהתמריצים מסייעים לאושש את הכלכלה. מאידך, במצב הכלכלי הרעוע סיום מוקדם מדי של התמיכה המלאכותית עשוי לזעזע את השווקים. לאחר שהבנק נכווה בישיבתו הקודמת, כשרמיזה תמימה על צמצום ההרחבה הביא לנסיגה חדה במניות, בן ברננקי דאג בשבועיים האחרונים לנסח מחדש את מדיניות הפד, ולהבהיר כי כל שינוי במדיניות תלוי באופן הדוק בנתונים הכלכליים, בעיקר משוק התעסוקה.

הגדיל לעשות יושב הראש כאשר הפתיע ואמר שהיעדים הכלכליים שהוצבו - 6.5% אבטלה ו-2.5% - כלל אינם יעדי סיום, אלא תנאי מינימום לבחינה מחודשת של המדיניות. הזיקה הזו בין מדיניות ליעדים כלכליים שאפתניים, היא במובנים רבים בריחה מאחריות ודחיית הקץ. הפד לא יגיד דבר ויותיר לשווקים לפרש כראות עיניו כל נתון כלכלי, מה שיוליד את המשך הדינאמיקה של "חדשות רעות הן חדשות טובות". הדינמיקה הזו עשויה לבוא היטב לידי ביטוי השבוע, כשלצד ישיבת הריבית, יתפרסמו כאמור, גם דוח התמ"ג ודוח התעסוקה. נתונים ירודים יחזקו בשוק את ההערכה שהבנק הפדרלי ידחה את צמצום ההרחבה, ובכך יספק עוד כמה "חודשים של חסד" - מה שידחוף את המניות ויכביד על הדולר.

אלא שלא רק נתונים כלכליים - ישנו פקטור נוסף שעתיד להשפיע בחודשים הקרובים על ציפיות השוק לגבי מדיניות הפד, והוא זהותו מחליפו של ברננקי, שיסיים כהונתו בינואר. המועמדת המובילה בבורסת השמות כרגע, והאופציה המועדפת על השוק, היא ג'נט יילן, סגניתו של ברננקי. יילן ידועה כמי שדוגלת בהמשך המדיניות הכמותית, ואף באופן קיצוני יותר מברננקי עצמו. רבים מעריכים כי מינויה משמעו המשך ההרחבה בהיקפים הנוכחיים ואף יותר מכך.

בימים האחרונים שם חדש שמופרח לאוויר הוא לארי סאמרס, שר האוצר בקדנציה הראשונה של אובמה. סאמרס ידוע כבעל גישה ניצית הרבה יותר, וכמי שמסתייג מהמדיניות המרחיבה. מינוי כזה יתקבל בחשש בשווקים. נראה שכרגע הבית הלבן מפריח כל מיני בלוני ניסוי כדי לראות מה תגובת השוק. בסוף נראה, שהשוק הוא זה שיקבע.
תגובות לכתבה(0):

התחבר לאתר

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה