פער התשואות בין ארה"ב לת"א, יגיע לקונצרני?

קרן צדוק, מנהלת השקעות קרנות אג"ח, מגדל שוקי הון, מתייחסת ליכולת השוק לצמצם הפערים בין איגרות החוב המקומיות לאלה המאריקניות
קרן צדוק
החל מתחילת השנה, צמצום פער התשואות בין ממשלתיות ל-10 שנים בישראל לבין המקבילות האמריקניות הולך ומתחזק. השאלה האם שנים של מסחר ואינדיקציות שהתקבלו על פרמיית הסיכון סביב פער של 2%-2.5%מסתיימות בעידן חדש או אנומליה זמנית, מטרידה את מנוחת הסוחרים לטווח קצר והמשקיעים לטווח ארוך כאחד.

השאלה האם צמצום הפער בין תשואות האג"ח הממשלתית לאמריקנית, צפוי להתבסס סביב הרמות הנוכחיות (1%-1.5%), או שמה יש לצפות לתיקון חד בתשואות האג"ח הממשלתיות בארץ, עד לסגירתו חזרה של הפער לרמות המוכרות של 200 נקודות הבסיס, צריכה להיבחן הן בתמחור הנתונים והציפיות שהובילו את עליית תשואות האג"ח האמריקניות והן באלו של הכלכלה המקומית.

תשואות אג"ח ל-10 שנים בארה"ב החלו את מגמת העלייה לקראת המחצית השנייה של השנה, והתעצמו עד לעלייה של 1% בחודש האחרון לבדו - לאחר שנגיד הבנק המרכזי הדגיש בנאומו שתוכנית רכישת האג"ח תצומצם בהתאם לקצב התאוששות הכלכלה האמריקנית. הנחייתו הייתה ששוק העבודה יתאושש מהר משחזה, ויגיע ליעד אבטלה של 6.5%-7% כבר בשנה הבאה.

מנאומו האחרון של ברננקי המשקיעים הסיקו שתוכנית הרכישות תיפסק מוקדם מהצפוי. גם דו"ח תעסוקה חיובי לחודש יוני, בגיבוי נתונים נוספים המעידים על יציאה ממיתון, עודדו את עליית התשואות. עם זאת, ברור לכל שהריבית האפסית קצרת הטווח לא צפויה לעלות בטווח הנראה לעין, גם לאחר סיום תכנית הרכישות של האג"ח הממשלתיות ומגובות המשכנתאות.

בעקבות עליית התשואות במח"מים הארוכים (YRS10 נסחרו בתנודתיות גדולה ובימים האחרונים גם הגיעו לתשואה של 2.75%), נפתחו גם הספרדים באג"חים הקונצרניות, בעיקר באלו בעלות דירוג נמוך, ומחירי המשכנתאות האמירו.

מאידך, בישראל הדיון סביב הגרעון, העלאת המיסים, התקציב, פרסום אינדיקטורים כלכליים אחרים המבשרים על מיתון, בשילוב נמוכה מהצפוי, גרמו למשקיעים לצפות להמשך הורדות . לא קשה למצוא סיבות נוספות, התומכות בצמצום פער התשואות בין האג"ח המקומיות לזה שבארה"ב - שכנינו עסוקים בקונפליקטים פנימיים ומפחיתים בכך את הסיכון מפני מלחמה כוללת. בהתאמה, יורדת פרמיית הסיכון של המשק, מציאת הגז משפרת את יציבות ותחזית הצמיחה של המשק, התלות במדינות זרות / עויינות ומחזקת את המטבע המקומי.

כמו כן, שלא בדומה לארה"ב, הביקושים בישראל לאג"ח לא הוזרמו על ידי הבנק המרכזי, לכן אין צפי להיחלשותם, פרט אולי למשקיעים זרים, שעשויים לממש את השקעותיהם ולחזור לארץ המוצא, משום ירידת התשואות בשוק המקומי.

בניגוד לשווקים בחו"ל, בארץ לא ראינו עד כה פתיחת מרווחים משמעותית באג"ח הקונצרניות למול הממשלתיות, במיוחד לא בדירוגים גבוהים ומח"מ קצר. כנראה שאם נראה בהמשך השפעה על האג"ח הקונצרניות, סביר שהראשונים להגיב יהיו האג"ח במח"מ הארוך. אלו בעלי הדירוג הבינוני - נמוך, בדומה לארה"ב.

***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.
תגובות לכתבה(1):

התחבר לאתר

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
  • 1.
    שאפו..הסבר יפה וברור (ל"ת)
    העירקי 10/07/2013 16:42
    הגב לתגובה זו
    5 0
    סגור