פני הריבית בישראל לאן, והאם זה באמת משנה?

אמיר ברמלי, יו"ר ומייסד קבוצת העסקים רוביקון, מבקש לבחון מחדש את הנחות היסוד לגבי תפקידו של גובה הריבית במשק הישראלי
אמיר ברמלי
בשעה טובה יש לנו נגיד חדש. אחד הנושאים החשובים שיונחו על שולחנו של הנגיד החדש - נושא שמהווה גם את אחד מכלי העבודה המרכזיים שלו - קביעת גובה הריבית במשק. מדיניות הריבית הנמוכה של הנגיד פישר, שנועדה לשמר את הצמיחה במשק, להקטין את האבטלה ולמנוע התחזקות מוגזמת של השקל, זכתה לביקורת רבה בשל התרומה שיוחסה לה לעליית מחירי הדיור. עם תום עידן פישר בבנק ישראל, הוצפו העיתונים בניחושים מלומדים לגבי מדיניות הריבית שיגבש יורשו.

רגע לפני שנגיד בנק ישראל החדש-ישן, פרופ' יעקב פרנקל, מתחיל בתפקידו וחושף את קלפי מדיניות הריבית שינהיג ויוביל במסגרת הוועדה המוניטרית של בנק ישראל, נראה שהגיע הזמן לבחון מחדש מה מנחה את מדיניות הריבית של בנק ישראל ואת השפעתה האמיתית של מדיניות זו על המשק.

הנחות היסוד הכלכליות מבוססות על כך שגובה הריבית במשק הוא אחד הגורמים המרכזיים המשפיעים על "מחיר הכסף', וכתוצאה מכך על הצמיחה, הייצוא, התעסוקה ומחירי הדיור. ההיגיון מאחורי הנחות אלה ברור, אך בעידן הכלכלה הגלובלית, האמירה לפיה 'שום פעולה לא מתבצעת בחלל הריק' משנה תוקף.

האמונה כי קביעת גובה הריבית משפיעה על משתנים כגון הצמיחה או מחירי הדיור, מבלי להביא בחשבון את ההשפעה המכרעת שיש למשתנים עולמיים על המתרחש במשקים המקומיים, היא אמונה שעבר זמנה. לצערנו, שינויים בגובה הריבית שקובע הבנק המרכזי, הם בעיקרם שינויים בעלי משמעות סמנטית וסמלית, המשפיעים על מצב הרוח הצרכני והעסקי יותר מעל המתרחש בשוק בפועל. בעידן של היום, בו נקבע האיזון הכלכלי במידה רבה ברמה הבינלאומית ולא המקומית, ותוך שקלול כל ספקטרום האפשרויות הקיימות, אין כל הצדקה לדיונים הארוכים המתנהלים על כל שינוי של שברי אחוז ברמת הריבית במשק.

במקום להתפלפל על שינויים של פרומילים בגובה הריבית במשק, עדיף לבחון את התמונה העולמית הרחבה, לראות כיצד משפיעות המגמות הבינלאומיות על מצב הכלכלה הישראלית, ולמצוא פתרונות המבוססים על הבנה רחבה ומעמיקה, ולא על תפישה מיושנת לפיה 'הכל בידיים שלנו'. תפישה כזו תהיה ריאלית יותר ותוכל להציע, בין השאר, אולי, פתרונות ישימים יותר לבעיותיו של המשק הישראלי.

כל עוד השינויים בריבית לא יהיו קיצוניים ומיידיים, השפעת שינוי הריבית על הכלכלה תהיה זניחה, בין אם הריבית תעלה או תרד. מכאן גם ברור שאין צורך להמתין במתח להעלאת הריבית או הורדתה על ידי הנגיד. ומה לגבי מחירי הדירות? בהעדר התערבות ממשלתית שתגדיל את ההיצע, מחירי הדירות ימשיכו לעלות.

***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.
תגובות לכתבה(3):

התחבר לאתר

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
  • 2.
    זה בעיה כשנותנים לכל אחד במה כדי לקשקש
    אמיר 08/07/2013 07:42
    הגב לתגובה זו
    3 0
    הריבית כיום ריאלית שלילית וככה נוצרות בועות נכסים. משקיעים שקונים דירות במכפיל של 30, ואגח ארה"ב בפחות מ1% תשואה (מה שכבר החל להתפוצץ), מה שנשאר עדיין זול יחסית זה שוק המניות וגם זה רק בזכות הפחד של האנשים שנכוו לא מזמן יחסית (2008) בקיצור מספיק רק שיהיה צפי להעלאת ריבית וכבר נראה את השינוי ולכל בעלי הנכסים תתפללו שזה לא יקרה מהר כמו שאני חושב שזה יהיה כי לא יהיה לכם הרבה זמן להגיב...
    סגור
  • 1.
    לא ברור מה חידשת בכתבה... (ל"ת)
    ??? 07/07/2013 12:10
    הגב לתגובה זו
    3 1
    סגור
  • לא חידש אבל חידד יפה
    גדי 07/07/2013 18:15
    הגב לתגובה זו
    3 0
    לא חידש אבל חידד יפה מאוד, שעל הציבור להמעיט בבדיקת המצב במשק לפי החלטת חברי הוועדה בבנק ישראל על שינויים בחלקי הריבית בלבד, אלא עליו לבחון את המצב במשק שלנו בצורה רחבה ותלות במשקים הבנלאומים, וקביעת הריבית היא רק הצצה לדעתם של חברי הוועדה על השלכות המצב הבנלאומי על המשק, אבל לא קביעת מצב כלל שייגזר מהחלטתם על העלת או הורדת הריבית.
    סגור