נתוני השקעות הגופים המוסדיים בישראל שיפתיעו גם אתכם

איציק קבסה, סמנכ"ל בבית ההשקעות הדס ארזים, מתייחס לפירסומים האחרונים של בנק ישראל אודות השקעות הגופים המוסדיים. האם משהו השתנה במהלך השנתיים האחרונות?
בתאריך 4/8/13 פרסם דו"ח אודות הרכב תיק הנכסים של המשקיעים המוסדיים בישראל. בדוח קיימת התייחסות להחזקות השונות לפי חלוקה לקטגוריות הבאות: אגרות חוב ממשלתיות, קונצרניות, מניות וכו'. עפ"י הדוח ניתן ללמוד, כי בשנת 2013 המוסדיים היו עם חשיפה של 13.5% לאג"ח של חברות קונצרניות (ראו נתונים בטבלה המצורפת בהתייחס למוצר ואפיק ההשקעה).

הנתונים מראים שהחשיפה לחוב קונצרני לא גדלה משמעותית בשנים האחרונות. לשם השוואה, ברבעון המקביל של שנת 2012 חשיפת המוסדיים לחוב קונצרני עמדה על 13.7% ובשנת 2011 הייתה על 12.9%, כך שלפחות על פי דוחות בנק ישראל לא חל שינוי מהותי בחשיפה לחוב קונצרני בשנים האחרונות.
מקור : אתר בנק ישראל
מקור : אתר בנק ישראל

תחת המונח משקיעים מוסדיים, נכנסים גופים המנהלים קופות גמל ופיצויים, קרנות השתלמות, קרנות פנסיה, קרנות נאמנות ותוכניות כדוגמת ביטוחי מנהלים. ניתן לחלק את הגופים המוסדיים המוזכרים לעיל לשתי קבוצות מרכזיות. טווח ארוך: גמל, השתלמות, פנסיה וכו'. טווח קצר בינוני: קרנות נאמנות וקרנות השתלמות.

החשיפה הגבוהה ביותר לחוב קונצרני נמצאת באפיק קרנות הנאמנות. מוצר אשר נרכש ישירות ע"י הלקוח, או לחלופין, ע"י מערך הייעוץ הבנקאי עפ"י תמהיל הנכסים של כל לקוח ורמת הסיכון המתאימה עבורו.

נתון נוסף שמפרסם בנק ישראל, מתייחס להתפלגות תיק נכסי הציבור. בדוח זה ניתן לראות, כי לא חל גידול משמעותי בשנים האחרונות בחשיפה של ציבור המשקיעים לאג"ח קונצרניות, וגידול כמותי עקבי לאורך השנים הינו פועל יוצא של הגידול בתיק הנכסים של הציבור לאורך השנים.

בהסתמך על הנתונים שפרסם בתחילת החודש בנק ישראל, מדוע קיימת תחושה בתקשורת שהמוסדיים והציבור חשופים יתר על המידה לחוב קונצרני?

התשובה לשאלה טמונה בנתונים המתחילים לזלוג מהדוח השנתי של מבקר המדינה, השופט בדימוס יעקב שפירא. הדוח הצפוי להתפרסם בחודשים הקרובים עתיד להצביע על גידול מדאיג בהסדרי החוב בשנים 2008-2011, סכום החובות שבהסדר מגיע ל-21 מיליארד ש'. המסקנה המתקבלת מן הנתונים לעיל, כי המוסדיים לא הגדילו בצורה משמעותית את החשיפה לשוק הקונצרני בשנים האחרונות וכך גם הציבור. אך מנגד חל גידול מדאיג בהיקף הסדרי החוב ו"התספורות" של בעלי החוב.

"הכותב עשוי להשקיע בניירות ערך, לרבות אלו שמוזכרים. הדברים אינם מהווים ייעוץ או שיווק השקעות, המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם, ו/או תחליף לכך".

"אין לי או לתאגיד המורשה בו הנני מועסק כל עניין אישי בתאגיד הנסקר ו/או בני"ע הנסקרים. מתן הייעוץ אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
תגובות לכתבה(5):

התחבר לאתר

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
  • 5.
    הכתבה יוצרת איזונים ביחס למידע בתקשורת
    רונית קונצרנית 23/04/2013 20:16
    הגב לתגובה זו
    0 0
    פתרת לי כמה שאלות בנושא אתה סבבה
    סגור
  • 4.
    המשחק באחוזים
    הבעיה האמיתית 23/04/2013 17:39
    הגב לתגובה זו
    0 0
    הגופים המוסדיים הגדולים קונים לרוב בהנפקות. כשאג"ח/חברה נכנסת לבעיה הדירוג יורד והם נאלצים למכור בהפסד. בזמנו למשל לדלק נדל"ו היו סדרות בהיקף של 2 מיליארד ש"ח. מעט לפני שנמחקו מהמסחר השווי שלהן ירד לפחות מ 200 מ' ש"ח. מה שקורה בפועל שבאחוזים האחזקה באג"ח ה"בריאות" עולה ריאלית ומתקזזת בפועל מכל אג"ח שנמחקת מהמסחר או מגיעה להסרים או שהיקף הסחיר יורד בצורה חדה- אג"ח בהנפקה ב 100 אג ונמצא היום ב 20-50 אג למשל ולמוסדיים ממילא כבר אסור להחזיקו. ולרוב מכרו אותו בהפסד כבד לחוסכים ...
    סגור
  • 3.
    יותר מעניין
    מעניין אבל 23/04/2013 17:33
    הגב לתגובה זו
    0 0
    לבדוק מהו סך החוב הסחיר באג"ח חברות בבורסה בארץ- להוציא את חב חשמל, ואת כל הבנקים- קטנים וגדולים - זהו למעשה חוב שגגיסו חברות במשק דרך הבורסה. מעניין יהיה לבדוק איזה אחוז מתוך סך החוב נמצא בהסרים/פשיטות רגל לעומת אחוז חובות בלתח מסופקים שהבנקים מדווחים- כך ניתן יהיה להשוות האם אכן בתי ההשקעות נותנים אשראי לחברות בארץ בקלות דעת גבוהה יותר לעומת הבנקים.
    סגור
  • 2.
    חשיפה של 13% לקונצרני בהחלט סבירה
    שמוליק המוסדי 23/04/2013 11:17
    הגב לתגובה זו
    2 0
    יש חשיבות מכרעת לפיזור תיק השקעות
    סגור
  • 1.
    אינפורמציה שעומדת בניגוד לתחושות בתקשורת (ל"ת)
    רונית שטיין 23/04/2013 11:11
    הגב לתגובה זו
    0 0
    סגור