נפתולי הריבית: האם בנק ישראל ימנע שיתוק עתידי?

רונן מנחם, מנהל מחלקת השקעות ואסטרטגיה בנק מזרחי טפחות, מתייחס להחלטתו האחרונה של בנק ישראל להותיר את גובה הריבית במשק על כנה, ולהשפעות העתידיות של המהלך
 |  (1)
מתיחות רבה קדמה להודעת בדבר הותרת הריבית על כנה. הדבר לא נבע מהשלכות דרמטיות מדי, העשויות להיות להבדל בין רמה של 1.75% לרמה של 1.5%. הרי לו הייתה הריבית יורדת ומדדי המחירים בחודשיים הבאים היו נמוכים מהמשוער, היו ודאי הערכות כי הריבית תרד עוד.

לדעתי, המתח נגרם מהקושי הגדל והולך להעריך איזו החלטה תתקבל. מחצית מהכלכלנים סברו כי הריבית תרד (לכולם היו טיעונים טובים ובראשם - הגבלות חדשות שהטיל בנק ישראל שבוע קודם לכן, על העמדת המשכנתאות נתפשו בתור מהלך שהכשיר את הקרקע להורדת ). המחצית האחרת העריכה (נכונה), כי הריבית לא תרד וגם לה היו נימוקים מצוינים (ובראשם החשש מהוספת דלק לשוק הדיור והגירעון המאמיר ופורץ הגבולות בתקציב המדינה).

מדי חודש שבות ונשנות הערכות כי הריבית תרד. זו לא בהכרח תוצאה של רמת האינפלציה בפועל, הרי קצב עליית ב-12 החודשים האחרונים, 1.5%, אינו נמוך בהרבה מאמצע יעד האינפלציה ובנק ישראל הודה בכך בהודעת הריבית האחרונה.

לדעתי, מקור ההערכות בכך שבחמשת החודשים האחרונים היה השינוי הכולל של המדדים נמוך ב-1.3% מההערכות שקדמו להם. הפספוס החוזר בהערכות המומחים גרם לתחושה שהאינפלציה נעה דרומה, ובשוק ההון העריכו כי לנוכח האטת המשק בחודשים האחרונים - בנק ישראל ינצל זאת להורדת ריבית.

במאמר מוסגר, לא רק ירידה בקצב האינפלציה עשויה להסביר את ההחטאות, גם מורכבות המדד והשינויים האחרונים בדרכי מדידתו ובשוקי מוצרים המרכיבים אותו לא הקלה על המלאכה. אני סברתי כי הריבית לא תרד ולא ראיתי בכך צורך, לאור מספר אינדיקאטורים שהראו דווקא התייצבות בסביבת הפעילות הכלכלית ואף שיפור קל בהערכות התמ"ג ל-12 החודשים הבאים.

בנק ישראל עצמו עמד על כך בשתי הודעות הריבית האחרונות. אכן, טרם ניתן לסתום את הגולל על ירידות ריבית נוספות, לנוכח הנסיבות המשתנות והצורך לשקלל מספר עולה של גורמים הסותרים זה את זה. אולם, כל הורדת ריבית תיתפש מעתה כצעד זמני, שעשוי לקרב דווקא את חידוש נרמול הריבית (תהליך שבנק ישראל החל נאלץ לקטוע כשפרצה המחאה החברתית בקיץ 2011). לכן, בניגוד למצב לאחר הורדות הריבית הקודמות, לא ברור איך יגיבו מעתה שוקי הכספים אם הריבית תוסיף לרדת.

אני מציע לשים לב לדברי ההסבר שילוו את הודעות הריבית הבאות. יש הסבורים כי הריבית תרד בחודש הבא, אך אם בנק ישראל ירמוז שזו תהיה ההורדה האחרונה (לפחות לזמן מה), לא אופתע אם שוקי הכספים יגיבו הפוך מהרגיל וירשמו ירידות שערים, תוך עלייה בגובה ובשיפוע של עקום התשואה לפדיון.

למעשה, בנק ישראל כבר אותת על כך. לפי הנחת העבודה של מחלקת המחקר שלו הריבית תישאר ללא שינוי ברמה של 1.75% בשנת 2013. הנחה זו לא מנעה עד כה שינויים בריבית, כשבנק ישראל מצא לנכון. אך לא אתפלא אם הוא יראה בה מעתה כלי מעשי יותר בשיח שלו עם שוקי ניירות הערך.

בשורה התחתונה, הריבית במשק לא ירדה, אך גם כך היא די נמוכה. אם בנק ישראל לא ישוכנע לחלוטין כי יש הכרח בהורדתה, הוא ימנע מכך, כדי לא להגיע למצבם של בנקים מרכזיים רבים במדינות המפותחות, שלא יכולים עוד להוריד את הריבית ולמעשה די משותקים.

***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.
תגובות לכתבה(1):

התחבר לאתר

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
  • 1.
    ההחלטה היא גם פסיכולגית ולכן הניתוח האנליטי חסר
    עדכון גובה הריבית 02/03/2013 16:13
    הגב לתגובה זו
    0 0
    יכול להיות שמבחינה אנליטית דוקא מי שקבע שיש להוריד את הריבית צדק, ואילו הניד טעה שלא הוריד.
    סגור