כלכלה ירוקה - מי המפסיד והמרוויח בכריית המתכות?

דן הלמן, הלמן-אלדובי ואמנון שחרור, שותף מייסד אקוקל, חברה למחזור פסולת אלקטרונית, מתייחסים לתהליכים החדשים של המשרד לאיכות הסביבה בכל הנוגע למיחזור ציוד חשמלי ואלקטרוני
דן הלמן
העולם היום הבין כי יש כסף בזבל. אם אנו רוצים לדייק, יש הרבה מאוד כסף בפסולת שמקורה בציוד חשמלי ואלקטרוני. מוצרים אלו הינם עתירי מתכות: ברזל, פלדה, נירוסטה, נחושת ואפילו זהב. במובנים רבים, קל יותר ולפעמים גם זול יותר פשוט לכרות מתכות מהזבל שלנו מאשר במכרות ברחבי העולם.

יחד עם זאת, מרבית הפסולת הזו בישראל איננה מטופלת בצורה ידידותית לסביבה והפרדת רכיבי המתכת מבוצעת הלכה למעשה ע"י שריפה של הפסולת ובכך מזהמת את הסביבה. פסולת אלקטרונית מהווה כ-1% בלבד מסך הפסולת ה"מיוצרת" בישראל, אך אחראית על כ-70% מגורמי הזיהום לסביבה.

משרד לאיכות הסביבה החליט לשים לזה סוף והחל מ-2014 רק גופים אשר יקבלו אישור מהמדינה יוכלו לאסוף ולטפל בפסולת הזו. משנת 2014 ייכנס לתוקפו חוק לטיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני ובסוללות, התשע"ב-2012. החוק הנ"ל בא להסדיר טיפול סביבתי לפסולת של ציוד חשמלי ואלקטרוני. המדינה תנפיק אישורים לגופים, שיעמדו בדרישות מחמירות, לאסוף ולטפל בפסולת אלקטרונית. כמו בכל רגולציה חדשה, ישנם כאלו המרווחים ממנה וכאלו שמפסידים ממנה.

אומנם הטלת מס פיגוביאני שכזה על הציבור עלול לעורר מעט זעם, אך מדובר בעלות מזערית לצרכן ובתועלת אדירה אשר תכפה על היצרנים לממן פעילות סביבתית הולמת, לחשוב ולפעול באופן סביביתי ואף להשפיע על קבלת החלטות הנובעות לריווחיות אל מול עלות זיהום ונזק סביבתי. אסקור תחילה את אלו שצפויים להרוויח מהרגולציה החדשה.

קודם כל, הציבור הרחב הוא המרוויח הגדול של החוק הנ"ל. הציבור בישראל ירוויח מהחקיקה הזו בהרבה אופנים ואפרט רק מקצתם. ראשית, טיפול סביבתי נכון בפסולת הזו, שהינה בסך הכל 1% מהפסולת אותה אנו מייצרים, תשפר את איכות החיים של כולנו - רמת הזיהום של המים, האוויר והאדמה תרד ב-70%. כמובן, שזה לא יקרה בין לילה, אך לדעתי זה יקרה מהר יותר ממה שחושבים. הזיהום הנובע מפסולת אלקטרונית בשונה משאר מרכיבי הפסולת, נושק פעמים רבות לרעילות. כמו כן הטיפול והעלות הישירה על הסביבה, החי והצומח מגיעה לעיתים לסכומי עתק אשר קשה אפילו לאומדם. דוגמא טובה לכך היא עלויות הענק של טיהור הקרקעות ברמת השרון אשר הורעלו על ידי מתכות כבדות וחומרים דומים.

שנית, החוק מטיל אחראיות על משווק לקבל ציוד ישן במעמד קניה או מסירה של מכשיר חשמלי חדש. כלומר, נגמרו הויכוחים עם המוביל של המקרר החדש על סחיבת המקרר הישן החוצה מהבית. זאת ועוד, פינוי המוצר הישן מביתנו יהיה ללא עלות נוספת על עלות ההובלה. דהיינו, רמת השירות והנוחות לאזרח תשתפר. בנוסף, לשם הקמת האופרציה הנדרשת ליישום החוק החברות אשר תקומנה תהיינה עתירות כח אדם. העובדים החדשים יעבדו באיסוף הפסולת, מיון, וטיפול נכון במפעלי מיחזור שיקומו בארץ. לפיכך, מדובר בתוספת של מאות משרות למשק: זוטרות, מקצועיות וניהוליות - לכל הדעות.

חברות תעשייתיות מקומיות הרוכשות מתכות צפויות להרוויח אף הן. ישראל "מייצרת" כ-100 אלף טון פסולת אלקטרונית בשנה. על פי נתוני המשרד לאיכות הסביבה הפסולת הנ"ל מורכבת מכ-50 אלף טון ברזל / פלדה, 7,000 טון נחושת, כ-5,000 טון אלומיניום וכמה טונות של מתכות יותר יקרות. נכון להיום, החלק הארי של אותן מתכות נשלח ל"טיפול" מחוץ לעינה הפקוחה של המדינה (בין אם מעבר לים ובין אם מעבר לגדר). המשמעות הינה שישראל, שאיננה מעצמת כריית מתכות, מייצאת כל שנה עשרות אלפי טון של מתכות במקום לעשות בהן שימוש מקומי. כבר מ-2014 החברות התעשייתיות בארץ, יוכלו לקבל מתכות שמקורן בישראל, ובכך הן לחסוך עליות הובלה והן להוריד סיכוני ספק. ישנן חברות שנסחרות בבורסה בת"א כגון אפריקה תעשיות +0.38% אפריקה תעשיות 1,565 +0.38% אפריקה תעשיות בסיס:1,559 פתיחה:1,698 גבוה:1,698 נמוך:1,698 תמורה:85 לעמוד ציטוט חדשות גרפים פרופיל חברה המלצות כתבות נוספות בנושא: .

משרד האוצר - מרבית הפסולת האלקטרונית נאספת כיום ע"י סוחרי מתכות ו"אלטעזאכענים". גורמים אלו עובדים לרוב "בשחור", לכן כל הפעילות איננה ממוסת ע"י המדינה. אובדן ההכנסות ממיסים למדינה (הן ישירים והן עקיפים כגון מע"מ ומס הכנסה על עובדים) מסתכמת במיליוני שקלים. לשם המחשה, מחיר טון נחושת כיום הינו כ-8,100 דולר, כלומר 7,000 טון נחושת ש"כורים" אותם מתוך הפסולת שלנו מהווים הכנסה של כ-56 מיליון דולר, כאשר רק חלקה הקטן ממוסה ע"י המדינה.

כמובן שאין מרווחים מרגולציה בלי מפסידים. הראשונים שנושאים בנטל הם כמובן סוחרי המתכות וה"אלטעזאכענים" אשר הופכים באמצעות החוק בין לילה לעבריינים. האנשים הללו הכנסתם ומצבם הכלכלי (שבד"כ גם כך לא מזהיר) עשוי להתדרדר.

הבאים בתור ברשימת הנפגעים, הינם היבואנים והיצרנים של ציוד חשמלי ואלקטרוני. החוק מחייב אותם במימון פעילות האיסוף וההעברה למיחזור בצורה אקולוגית. בעולם מוצרי החשמל והאלקטרוניקה נתח הרווחים הינו קטן. העלות הנוספת המוטלת על ייבואנים וייצרנים אלו עלולה לשחוק עוד יותר את רווחיותם, "לדחוף" חלק מהחברות להפסד ועל ידי כך לפגוע בתחרות.

הייבואנים הגדולים של מוצרי החשמל הינם חברות בורסאיות. בין היתר ניתן למצוא את קבוצת אלקו -0.41% אלקו 6,747 -0.41% אלקו בסיס:6,775 פתיחה:6,775 גבוה:6,775 נמוך:6,710 תמורה:911,988 לעמוד ציטוט חדשות גרפים פרופיל חברה המלצות כתבות נוספות בנושא: (הכוללת את אלקטרה מוצרי צריכה ואלקטרה מזגנים), ברימג, מיניליין, ראלקו ועוד. המלצתי למשקיעים במגזר הנ"ל לעקוב בדריכות אחר ההודעות של אותן חברות הקשורות ביישום החוק המדובר - עם איזה גוף הם חתמו ליישום החוק? מהי העלות הצפויה להיות מושטת עליהם? ומה הפגיעה הצפויה להיות ברווחיות שלהן (אם בכלל)?

***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.
תגובות לכתבה(0):

התחבר לאתר

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה