האם כלי הריבית מאבד מהאפקטיביות שלו?

גיל הוד, מנכ"ל פריקו השקעות מקבוצת פריקו המתמחה בניהול סיכונים והשקעות, מתייחס לכוחה של הריבית ככלי להשגת צמיחה
גיל הוד
בסוף השבוע האחרון הודיע הבנק המרכזי של צ'כיה על הפחתת ריבית לשיעור של 0.05%. לא טעיתם, זהו רף ריבית שמשמעותו ריבית אפסית. המשך ההודעה של הבנק המרכזי הופכת אותה ממש לתעתיק של מדיניות הבנק המרכזי בארה"ב. הבנק הצ'כי הצהיר באופן רשמי כי הוא מתעתד שרמת הריבית הנוכחית תשרור במשק הצ'כי עוד זמן רב וככל שיידרש.

אם ההצהרה האחרונה מזכירה לנו את ברננקי ומדיניות הפדרל ריזרב האמריקני, הרי שעצם המגמה ההולכת וגוברת בשימוש בתרופת הפלא ושמה ריבית, המינונים שלה וכמובן האפקטיביות. למי שמחפש דוגמאות בהיסטוריה המודרנית, ניתן להצביע על יפן שהמקרה שלה דומה להפתיע למשבר האשראי העולמי.

יפן של אחרי מלחמת העולם השנייה צמחה במהירות והפכה לכלכלה חזקה ומובילה בעלת שיעור ייצוא גבוה. במקביל חלה עלייה ניכרת במחירי הנדל"ן במדינה, הרגשת העוצמה גרמה לבנקאות היפנית לתת אשראי לכל דורש. הבועה התנפצה לקראת סוף שנות ה-80' של המאה הקודמת, מאז יפן נאבקת על מנת לצוף מעל המים.

כלכלה קפואה, דפלציה מתמשכת, חובות בנקאיים וממשלתיים. מצב הכלכלה ביפן כה גרוע, כך שיחס החוב לתמ"ג עבר את ה-200%. כל זה קרה במקביל לריבית אפסית במשק, ומטבע עצמאי המהווה, באופן אבסורדי, אבן שואבת למשקיעים זרים ברחבי העולם ואף ליפנים המשתמשים בריבית הנמוכה של הין לצורך רכישת מטבעות בעלי ריבית גבוהה (תהליך הקרוי Carry Trade).

מדוע המקרה היפני הוא כל כך חשוב? להלן דוגמא לחולשת תרופת הפלא ששמה ריבית

למרות הריבית האפסית במשק היפני, כלכלת יפן צומחת בשיעור נמוך מאוד עד אפסי מזה כ-25 שנה. למעשה כלכלת יפן עובדת קשה ודורכת במקום זה העשור השלישי על מנת לכפר על הטריליונים מההשקעות הממונפות בשוק ההון ובנדל"ן שנמחקו אי שם בשנות השמונים.

ברור שלא ניתן להסיק מהמקרה היפני על משך "תקופת הספיגה" של המשק העולמי. הסיבה לכך טמונה בין היתר בשל מבנה האוכלוסייה (המזדקנת) של יפן לעומת מדינות אחרות, אך שימו לב כי בארה"ב כמו באירופה ריבית אפסית, רכישה של אג"ח ממשלתיות לא הצליחו להזניק את הכלכלה. המסקנה שגם לנוכח ההתערבות של הבנקים המרכזיים בעולם דרך תהליך ההרחבה הכמותית, המשבר לא נפתר.

אנו נכנסים לשנה החמישית של הטיפול במשבר הכלכלי החריף העובר על העולם המערבי, ועלינו לבחון היטב האם כלי התגובה הקלאסיים הננקטים בידי הממשלות והבנקים המרכזיים אכן יצליחו לקצר את "תקופת הספיגה" של אותם טריליוני דולרים ואירו שנמחקו במשבר האשראי.

בשורה התחתונה, ההשלכות השליליות של שימוש בריבית נמוכה ולאורך זמן רב מבחינת הבנקים המרכזיים, שהם גוזרים על עצמם 'יפניזציה' מסוכנת העלולה בעתיד להגביל את האפקטיביות של כלי הריבית. חמור יותר הוא המצב בו הריביות הנמוכות לא ישיגו את מטרתן ולא יביאו לעידוד הצמיחה והביקושים, כפי שמצפים הבנקים מכלי הריבית. בזמן, שמרבית ריביות הבנקים המרכזיים של המדינות המפותחות קרובות לאפס, הרי שהמשקיעים הופכים ליותר אדישים לצעדי ההקלה המוניטרית של הבנקים המרכזיים.

***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל

תגובות לכתבה(4):

התחבר לאתר

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
  • 3.
    מישהו אמר סוף עידן הכלכלה המוניטרית
    yvgeny82 10/11/2012 21:59
    הגב לתגובה זו
    0 0
    סוף הקפיטליזם ושיגעון הכסף שהולך ונשחק בקצב מסחרר. מצפה לנו עולם חדש ללא כסף ללא ריבית ללא אינפלציה וללא בנקים ותאגידים עושקים חסרי מעצורים.
    סגור
  • 2.
    לשלוח את הכתבה לסטנלי פישר, שיבין שריבית אפסית היא נזק (ל"ת)
    ריבית שלילית 08/11/2012 16:29
    הגב לתגובה זו
    2 1
    סגור
  • 1.
    צריך לכתוב את ספרי הכלכלה מחדש (ל"ת)
    הריבית לא רלוונטית 08/11/2012 11:48
    הגב לתגובה זו
    1 2
    סגור
  • לא נכון, צריך להעלות ריבית ולתת לכלכלה להתאושש לבד. (ל"ת)
    רק זה יציל את הכלכלה 08/11/2012 16:30
    הגב לתגובה זו
    1 1
    סגור