עליות במחירי מוצרי הבסיס והסיכויים לאינפלציה

יניב פגוט, האסטרטג הראשי של קבוצת איילון, מתייחס לסיכויים של התפרצות אינפלציה במשק אל מול עליות המחירים של מוצרי הבסיס
עליות במחירי מוצרי הבסיס והסיכויים לאינפלציה
מדי בוקר אנו נתקלים בכותרות העיתונים ואתרי החדשות בידיעות על עליות מחירים של מוצרים בסיסיים שכל משק בית צורך. מתברר שלאותן חדשות יש בשקט בשקט, גם השפעה על ציפיות האינפלציה בשוק ההון הנגזרות מהשוואת התשואה של איגרת חוב ממשלתית צמודה לשנה, מול איגרת חוב ממשלתית לא צמודה. על פי השוואה זו, בה גם עושה שימוש, שוק ההון מצביע על של 2.85% ב-12 החודשים הקרובים - כמעט קצה גבול היעד העליון של בנק ישראל שעומד על 3%. אנו מעריכים ששוק ההון טועה והאינפלציה בפועל תהיה נמוכה מציפיות השוק.

המשקיעים בשוק האג"ח מתמחרים בחסר רב את השפעת ההאטה הכלכלית בישראל, כך שהטעות הזו מתגלגלת עד לפתחן של ציפיות האינפלציה הנגזרות משוק ההון. סיבה נוספת לכך שבשוק ההון מחזיקים בגישה שעלולה לייצר התפרצות אינפלציונית, היא עליית מחירי המזון בעולם.

הבצורת הקשה ביותר שפוקדת את ארה"ב מאז שנת 1956 במערב התיכון של ארה"ב ומיעוט גשמים במערב אירופה כולל רוסיה, צרפת, אוקראינה, סין, הודו ועוד, גורמים בהכרח לעלייה חדה במחירי הגרעינים (התירס, הסויה והחיטה) ויוצרים תחושה חזקה שצונאמי של עליות מחירים בישראל כבר בדרכו.

אם לא די בכך, לא רק עליות המחירים הגלובליות עתידות להביא על המשק המקומי עליות מחירים בזירת המחירים, אלא גם הלחץ בשרשרת האספקה של המזון אשר מזה כשנה מתקשה להעלות מחירים ובערפל הקרב של העלייה החדה במחירי הסחורות, מנצלת את התקופה הזו לשיפור מרווחים והעלאות מחירים אף מעבר לגידול בעלויות הייצור.

ההשפעה על
המשקיע הרציונאלי בשוק ההון תוהה האם תהיה לכך השפעה בפועל על מדד המחירים לצרכן. כדי לבחון השפעה זו חשוב לזכור שמשקל מחירי המזון במדד המחירים לצרכן עומד על 13.6%, כאשר תרומת מחירי הפירות והירקות למדד הינה 3.2% בלבד. לכן, גם בהנחה שמרנית לפיה מדד מחירי המזון כולו יעלה בשנה הקרובה ב-6%, הרי מדובר בתוספת אינפלציונית של 0.4% ביחס לתחזיות הבסיס האינפלציוניות שלנו ערב גל עליות המחירים בתחום מחירי המזון. לכן בתרחיש שכזה פריצה כלפי מעלה של יעד האינפלציה בשנה הקרובה אינה צפויה.

על פי בנק ישראל עלייה של 10% במחירי הסחורות החקלאיות בעולם במדד המחירים לצרכן תבוא לידי ביטוי רק לאחר שמונה חודשים. התמסורת של זינוק זה במחירי הסחורות, היא עלייה מצטברת של 1.2% בסעיף המזון במדד.

בשורה התחתונה מדובר בתרומה למדד ברמה של 0.2% בלבד למדד.
עלייה של 10% במחירי הנפט העולמיים צפויה להתבטא, על פי מודלים שונים, בעלייה של 0.2%-0.4% במדד המחירים לצרכן. משקלו של סעיף דלק ושמנים לרכב במדד עומד על 3.8% ואילו מחיר הדלק מהווה רק 40% ממחיר הבנזין (השאר מיסים ושיווק). עקב כך עלייה של 10% במחירי הנפט תתרום 4% למחיר הדלקים ו-0.15% בלבד למדד המחירים לצרכן.

שאר השפעות עליית מחירי הנפט מושרשות דרך סעיפי מחירים אחרים דוגמת סולר לחימום ביתי, חשמל וגז בסעיף אחזקת הבית. עלייה צפויה של 5% במחירי החשמל, עליה הכריזה חברת החשמל באופן רשמי בדיווחים לבורסה, מהווה 2.4% ממדד המחירים לצרכן בכל אחת מהשנים 2013-2014 וצפויה לתרום 0.1% למדד בכל שנה.

לדעתנו, בפועל האינפלציה תנוע בטווח 2.5%-2% במהלך 12 החודשים הקרובים, כאשר בתסריט מרכזי תעמוד האינפלציה באותה תקופה ברמה 2.2%. צפיות האינפלציה הנוכחיות גבוהות במיוחד אם מדגישים שעל מנת שהאינפלציה בשנה הקרובה אכן תגיע לרמות החזויות בשוק, צריך להמשיך בעוצמה גל עליות המחירים העולמי בתחום המזון.

בנוסף, מחירי הדירות צריכים להמשיך ולעלות בקצב של 4%-5% בשנה. מיותר לציין שאם בנק ישראל מגדיר כעת את מחירי הדירות כגבוליים, לא נופתע עם עלייה קלה נוספת תבוא לידי ביטוי בצעדים חדשים לריסון הביקושים. רכיב שירותי הדיור בבעלות (או מחירי הדירות) מהווה 24.4% ממשקלו של מדד המחירים לצרכן, מכאן שקיימת הסתברות נמוכה לפריצת הגבול העליון של יעד האינפלציה הממשלתי בהינתן ריסון של רכיב מחירים זה.

ההאטה במשק ועלייה ברמת האבטלה יביאו לריסון בקצב העלייה של מחירי המזון והדירות בשנת 2013. רכיב התקשורת והתחבורה המהווה 20.6% ממדד המחירים, צפוי דווקא להיות הרכיב המאזן במדדים הקרובים. הרפורמות שהנהיג כחלון בשוק הסלולר משפיעות על מדדי המחירים לצרכן בפיגור, בשל העובדה שההתאמות לחבילות החדשות מבחינת הצרכנים מתבצעות בהדרגה.

למרות האינטואיציה של רבים מאיתנו למדידת יוקר המחייה דרך עגלת הסופר, מיכל הדלק וחשבונות משק הבית השונים' הרי עלייה במחיר רכיבי מחיר אלו במדד לא תביא להערכתנו לפריצת גבול האינפלציה העליון שכן ההאטה במשק העולמי והמקומי מתומחרת להערכתנו בחסר בנקודת הזמן הנוכחית.

לסיכום, מי שרוכש כיום איגרות חוב צמודות מדד לטווח קצר משלם עליהן מחיר יקר מדי, בהשוואה למחיר שישלם על איגרות חוב לטווח קצר שאינן צמודות למדד המחירים לצרכן. עדיף למשקיעים להגדיל השקעות שקליות על פני השקעות צמודות מדד.

***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל
תגובות לכתבה(2):

התחבר לאתר

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
  • 2.
    תגובה
    אבנר 01/09/2012 11:49
    הגב לתגובה זו
    0 0
    תודה על הסקירה
    סגור
  • 1.
    אז הריבית שנה הבאה 1.5% בממוצע?
    אספן ההמלצות 31/08/2012 14:56
    הגב לתגובה זו
    0 0
    כלומר חלק מהשנה מעל 1.5% וחלק מתחת כן?
    סגור