התקלה שגרמה הפסד של 440 מיליון דולר, ניתן היה למנוע?

צביקה גנדלמן, משנה למנכ"ל בחברת הלפרין יועצים HMS, מתייחס לצרות בנייט קפיטל כדוגמא להשתלטות המכונות למסחר בשוק ההון, לסכנות האורבות עקב כך ולדרכי להתמגנות
צביקה גנדלמן
440 מיליון דולר. זה הסכום שאיבדו המשקיעים בחברת ההשקעות נייט קפיטל כתוצאה מתקלה טכנית. לפי דיווחים, התקלה אירעה כאשר תוכנת מחשב רדומה חזרה בטעות לחיים כתוצאה מהתקנת תוכנה חדשה במערכת. כך, במשך 45 דקות, שיכפלה התוכנה הישנה את הוראות המסחר שיצאו לבורסה בלא פחות מ-1,000 פעם. על אף שהתקלה אותרה ונמסר דיווח לגביה לבורסה, המערכת הצליחה להשתלט עליה רק אחרי שקרוב לחצי מיליארד דולרים כבר נמחקו.

מקרה נייט קפיטל מדליק "נורה אדומה" וממחיש עד כמה טכנולוגיות, שהפכו רווחות כל-כך בחיי המסחר שלנו, עלולות לצאת משליטה. האלגוריתמים החכמים יודעים כיום לבצע כמות גדולה של חישובים מורכבים במהירויות שרק הולכות וגוברות, והלכה למעשה, מחליפים אט אט את בני האדם בקבלת ההחלטות וביצוען. התקלה בארה"ב היא אפוא לקח מהדהד למחיר שנשלם כולנו אם לא ננקוט אמצעי זהירות ואם לא נשתלט בזמן על האלגוריתמים למיניהם.

על הבדיקות שיכולות להציל מטביעה
תקלה כמו זו שאירעה בנייט קפיטל עלולה להתרחש גם בישראל בכל רגע נתון. אמנם, השימוש בשיטת מסחר אלקטרוני לצורך מסחר בניירות ערך החלה אצלנו כבר ב-1999 ומאז פרסמו המפקח על הבנקים והממונה על שוק ההון באוצר הוראות לפיקוח על התחום. אך אין די בכך.

בפועל, לא כל חברה עורכת בדיקות יסודיות של פיתוחים מתקדמים או מערכות מידע חדשות טרם הפעלתם, ולא תמיד יש הקפדה מספקת על תהליכי הבקרה הנדרשים לטובת הנושא. פעמים רבות, בגלל צרכים תחרותיים ואחרים, הגופים העסקיים ממהרים להפעיל מערכות רגישות עוד לפני שוידאו כי הן ערוכות להתמודד עם תקלות אפשריות. הגישה הכללית בקרב חברות רבות, שחבל לבזבז זמן על בדיקות, בקרה וניטור אם אפשר פשוט להתחיל להשתמש במערכת ולעשות עסקים לצורך קיצור ה-Time to Market.

זו עלולה להתברר כטעות קשה שעלולה לעלות ביוקר. במקום להסתפק ב"לעשות וי" על בדיקות ובקרות חיוניות או מילוי הוראות הרגולטור בנושאים הרלוונטיים, על החברות הישראליות להקדים תרופה למכה ולשכלל את מנגנוני הבקרה והניטור. אלה האחרונים עשויים למנוע תקלות וטעויות רבות שיחסכו להן כסף רב.

בראש ובראשונה, מומלץ לשים דגש על הבדיקות שעוברות מערכות בטרם כניסתן לשימוש. הדבר נכון לגבי כל מערכת שעברה פיתוח מסיבי ובמיוחד לגבי טכנולוגיה חדשה שהותקנה במערכת. במצבים כאלה, יש להקפיד על ביצוע מבדקי מסירה יסודיים של המערכת, כמו גם מבדקי קבלה כוללים ומורכבים לאחר מכן, על ידי המשתמשים העסקיים המפעילים אותה. מבדקים אלה כוללים בין היתר, סימולציות המדמות מגוון תרחישי קיצון שיבדקו בו זמנית את יכולות וביצועי המערכת מחד, ורמת הבקרה שלה מאידך.

האם מנגנוני ההתרעה מספיקים למיגון?
בנוסף, מומלץ להתקין בכל מערכת מנגנון שיתריע בזמן על תקלות בהתאם לפרמטרים שיוגדרו מראש, כדוגמת כמות ההוראות המקסימלית שהמערכת תורשה לשדר באופן רציף בפרק זמן נתון. אך למרות זאת, אין להסתפק רק במנגנוני התרעה. על המערכת לכלול בין היתר, מנגנון שיעצור אותה באופן אוטומטי או על-ידי שליטה מרחוק במידה וזוהתה תקלה שמצריכה את הפסקתה. סביר להניח, שאם בנייט קפיטל היו מקפידים על קיום מנגנונים כאלה, התקלה הייתה נמנעת או מתמזערת.

מעבר לכך, מומלץ לחזק את המרכיב האנושי בפיקוח על טכנולוגיות המידע. מהדיווחים שהעבירה נייט קפיטל לאחר התקלה, עולה כי לא היה בחברה חבר הנהלה או שהיה אחראי על תחום הכלים הטכנולוגים. אובדן השליטה האנושית בטכנולוגיה הינו גורם משמעותי ביצירת תקלות או באי מניעתן. לכן, חשוב להגדיר באופן ברור מי הגורמים האחראים על ההטמעה והפיקוח של מערכות רגישות כאמור, ולוודא שיהיו להם את הסמכויות והכישורים המתאימים לכך. כמו כן, מומלץ להגדיר גורם שיהיה אחראי על תקינות המערכת בזמן פעילותה באופן שוטף.

הטכנולוגיה לא נחה לרגע. היא מתפתחת ומשתכללת - וטוב שכך. אך כדי להבטיח שלא תצא מכלל שליטה, ושלא יתממשו החזונות האפוקליפטיים מהסוג שראינו עד כה רק בסרטי המדע הבדיוני, על החברות במשק לשכלל את אמצעי הבקרה כדי להגן טוב יותר על עצמן ועל ציבור לקוחותיהן והמשקיעים.

***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל
תגובות לכתבה(8):

התחבר לאתר

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
  • 7.
    חומר למחשבה
    תום 23/08/2012 20:06
    הגב לתגובה זו
    0 0
    אין ספק שמדובר בתופעה שיש לתת עליה את תשומת הלב. שמחתי לקרוא את הכתבה
    סגור
  • 6.
    מערכת מסחר אוטומטיות מגדילות נזילות ומשפרות את השוק.
    lepxii 22/08/2012 12:54
    הגב לתגובה זו
    0 0
    כל הדיון בנושא (בהקשרים שליליים) מזכיר דיון של "עגלונים נגד קטרי רכבת" במאה ה-19. כסף ניתן להפסיד גם ללא מסחר אוטומטי, משברים קורים ללא מסחר אוטומטי. פאניקה של סוחרים ומשקיעים - קרה בעבר ויקרה פחות בעתיד (כי יש יותר אוטומטים חסרי רגשות).
    סגור
  • 5.
    ז'ופה ? מה זה בכלל ?
    רוקי וחצי 22/08/2012 01:51
    הגב לתגובה זו
    0 0
    ב- 6 למאי 2010 הוכח שבשנייה אחת מחשבים יכולים למחוק מעל טריליון דולר והרגולטור לא מסוג לשחזר את הטעות. היום יותר משנתיים אחרי עדיין לא נגמרה החקירה והשחזור. מעניין לומר שהתנודה של "טעויות זניחות" בקורלציה ישירה וחיובית לקיטון בזמן התגובה, הולכת ונהיית תנודה לא זניחה בכלל. 23.3.12 אפל - הפסד תנודה של עשרות מליוני דולרים. 18.5.12 פייסבוק - הפסד תנודה של חצי מיליארד. ועכשיו נייט עם 440 מליון. במקרה של נייט לא הייתה שום תוכנה ישנה ושום בטיח, זה סיפורים, הם הכניסו תוכנה חדשה לעשיית השוק הטריוויאלית שלהם ונפלו שדודים מול HFT עם נזילות מחוץ לשוק שנאלצו למכור לגולדמן סאקס בהפסד של 440 מיליון דולר. במאמר המטופש רשום במפורש איך HFT נוגסים בעושי השוק כל פעם מחדש כולל המנגנון הבכלל לא מטופש שלא פורסם מעולם בשום מאמר אקדמי. היה דיון ער ב- SEC על הצורך במנגנוני הגנה, אבל המוסדיים עושי השוק לא מוכנים להקריב זמן מעבד בשביל חישוב הגנות, כי HFT עושים מהם צחוק, גם זה רשום במפורט במאמר המטופש. ותאמין לי שמפרסום של דבר כזה לא עושים לא גאונות ולא קריירה, להפך זו הקרבה של קריירה.
    סגור
  • 4.
    האנשים שמתנגדים למערכות מסחר אוטומטיות מתחלקים לשניים:
    ז'ופה 21/08/2012 20:24
    הגב לתגובה זו
    0 1
    1. סחרנים קטנים וטכנופוביים שנשארו מאחור, חבל להרחיב עליהם את הדיבור. 2. כותבי מאמרים שחסר להם על מה לכתוב אז הם רוכבים על הטרנד של להכנס במערכות מסחר אוטומטיות. כשמערכת מסחר אוטומטית נכשלת, גם אם היא מפרקת ערימות של כסף בשוק ומפילה נייר לכמה דקות, ההשפעה שלה זניחה. אם מישהו מפסיד זה רק החברה שהפעילה את המערכת מסחר, לא הציבור. (ראו מקרה ג'ונסון אנד ג'ונסון ב- 2010) וכיוצא בזה. מערכות מסחר לא הולכות להרוס את הכלכלה העולמית. מי שיהרוס את הכלכלה העולמית זה אותם אנשים שהרסו אותה בעבר - פוליטיקאים, אינטרסנטים, ספקולנטים וממונפים לדעת. אבל העיקר שיש את מי להאשים לא ?
    סגור
  • 3.
    דיבורים גדולים נתת בכתבה
    נוח 21/08/2012 16:45
    הגב לתגובה זו
    1 0
    אבל האמת היא שהצרות הרבה יותר גדולות. החברות משתדלות לבטל מנגנוני הגנה כי זה מבזבז זמן תגובה ומוביל לנחיתות. הבעיות הרבה יותר מורכבות. מעניין שיש מי שצפה את התקלות האלה: http://ssrn.com/abstract=1877592
    סגור
  • אולי די לפרסם את המאמר השטותי הזה ?
    ז'ופה 21/08/2012 20:17
    הגב לתגובה זו
    0 1
    הבנו שיש לך רצון עז שיכירו בך כגאון הדור. כל הכבוד לך גאון של אמא.
    סגור
  • 2.
    כולם פה גאונים בדיעבד!!
    אחד ששמע פעם אריאל ז 21/08/2012 16:39
    הגב לתגובה זו
    0 0
    זה הכי נכון לבוא ולהגיד את מה שאתה אומר לאחר שהמקרה קרה, אני בטוח שחכמים יותר/ פחות ממני וממך כבר עלו על זה קודם...
    סגור
  • 1.
    כתבה כל כך נכונה ואקטואלית
    מעיין 21/08/2012 12:05
    הגב לתגובה זו
    0 0
    כיום, בעולם טכנולוגי מפותח, בו אנו נדרשים לעיתים קרובות לסמוך על מערכות המידע שאלו יעשו את המצופה מהם, חייב שתהיה בקרה ובדיקות מהימנות למערכות המידע שבשימוש.
    סגור