אורניום - הדלק של מחר במגמת עלייה

אריה גורן, אנליסט גלובלי בכלל פיננסים, סוקר את יסוד האורניום, כמותו ומצבו בעולם בכלל ולאחר אסון הטבע ביפן בפרט
 |  (2)
ביום שישי האחרון פנה יושיהיקו נודה, ראש ממשלת יפן, לאזרחי ארצו וביקש מהם להסכים להפעיל מחדש את שני הריאקטורים בתחנת הכוח הגרעינית Ohi, הנמצאת במחוז Fukui שבמערב המדינה, לאחר שנשלמו עבודות תחזוקה נרחבות ובדיקות בטיחות מחמירות.

יפן נאלצה להשבית את כל 50 הכורים הגרעיניים הפעילים שלה לאחר האסון בפוקושימה, שהתרחש במארס 2011 שבא לאחר רעידת אדמה בדרגה 9 וצונאמי שזיהם שטחים נרחבים בנשורת רדיואקטיבית. לפני האסון ייצרה יפן כשליש מצריכת החשמל שלה באמצעות אנרגיה גרעינית. נודה התחייב באוזני בני עמו שהכורים בטוחים לגמרי ואפילו במקרה של רעידת אדמה וגלי צונאמי אין סכנה לנזק סביבתי. תושבי האזור כבר הצביעו בעד הפעלת הכורים מחדש, מכיוון שיש שם מחסור גדול בחשמל עקב השבתת הכורים.

יפן היא מדינה תעשייתית שכלכלתה מבוססת על ייצוא, כך שהמחסור בחשמל פוגע קשות בכלכלתה, לכן קרוב לוודאי שהכורים יופעלו כבר בשבוע הבא. ההערכות הן שבמהלך השנה הנוכחית וזו שלאחריה יופעלו מחדש 20-30 כורים גרעיניים לאחר שיעברו בדיקות בטיחות מחמירות.

כבר היום קיים מחסור בהפקה של אורניום ממכרות, המשמש חומר גלם לכורים גרעיניים, לעומת הדרישה העולמית של הכורים הפעילים. הפעלה מחדש של הכורים ביפן רק תגדיל את המחסור עוד יותר. בייחוד מפני שבשלב הזה המחסור מצליח להתמלא באמצעות מחזור ודילול של אורניום מראשי נפץ גרעיניים של רוסיה וארצות הברית בהתאם להסכם שנחתם בין שתי המעצמות, אך תוקפו של ההסכם עומד להסתיים בסוף 2013.

האורניום הוא יסוד מתכתי כסוף לבן, רדיואקטיבי (פולט קרינה) ורעיל. האורניום כבד מאוד, למעשה, הוא היסוד הטבעי האחרון במערכה המחזורית, כל היסודות הבאים אחריו נוצרו באופן מלאכותי בתגובות גרעיניות. הוא מתחמצן בקלות במגע עם האוויר.

בטבע, האורניום הוא תערובת של שלושה איזוטופים שונים. היציב ביניהם הוא אורניום 238, המהווה יותר מ-99% מהתערובת. האיזוטופ אורניום 235 הוא חומר בקיע, כלומר בריכוז הדרוש הוא יכול לקיים תגובת שרשרת גרעינית. הוא נמצא בטבע בריכוז של 0.72% (לאיזוטופים של יסוד מסויים תכונות כימיות זהות. ההבדל ביניהם טמון רק במשקל האטומי, הנובע ממספר שונה של נויטרונים בגרעין האטום). באמצעות שיטות הפרדה שונות (צנטריפוגות, דיפוזיה) מעשירים את תערובת האורניום כך שתכיל 3%-5% אורניום 235 לייצור חשמל בתחנות כוח גרעיניות, וליותר מ-85% אורניום 235 לייצור פצצות אטום. כמות החשמל שאפשר לייצר מקילוגרם אחד של אורניום 235 שקולה לכמות החשמל שאפשר לייצר משלושה מיליון קילוגרם פחם.

בזמן האחרון עלה האורניום לכותרות בהקשר של תכנית העשרת האורניום של אירן. אין ספק כי שם הוא משמש במירוץ להשיג פצצה גרעינית. אבל הוא גם סחורה הנסחרת בבורסת הסחורות של ניו יורק, וכל משקיע יכול לרכוש או למכור חוזה עתידי לאורניום ואף להגיע לרווחים נאים אם ישכיל לפענח את מגמת המחיר של האורניום. ההבדל בין החוזה העתידי לאורניום לשאר החוזים העתידיים, נעוץ בכך שאין מסירה פיזית של הסחורה אלא התחשבנות כספית עם פקיעת החוזה. אורניום ממשי מוכרות רק החברות המפיקות אותו באישור ממשלותיהן למדינות החתומות על האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני.

מחיר האורניום צנח ב-32% מערכו הגבוה בפברואר 2011 - 75.5 דולר לפאונד - ל-50.8 דולר באוגוסט אותה שנה. מאז התייצב מחיר האורניום בתחום של 51-55 דולר לפאונד. הסיבה העיקרית לירידה במחיר האורניום היא שבעקבות התאונה בכורים הגרעיניים בפוקושימה התעורר חשש כבד מפני שימוש באנרגיה גרעינית לייצור חשמל. הסנטימנט השלילי אף הניע את קנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל, להכריז במאי 2011, שעד שנת 2022 תשבית גרמניה את 17 הכורים הגרעיניים שברשותה. 8 כורים בני למעלה מ-30 שנה כבר הושבתו.

המחיר הגבוה ביותר לחוזים עתידיים לאורניום נרשם ביוני 2007 - 152 דולר לפאונד, כלומר פי שלושה ממחירו כיום. השימוש באנרגיה גרעינית לייצור חשמל נפוץ מאוד בעולם, אחוז ייצור החשמל מאנרגיה גרעינית הוא כ-14% מכלל ייצור החשמל העולמי, אנרגיה גרעינית הייתה אחראית ב-2010 ל-74.1% מייצור החשמל בצרפת, ל-51.8% בסלובקיה, ל-51.2% בבלגיה, ל-48.1% באוקראינה ל-29.2% ביפן ו-19.6% מכלל ייצור החשמל בארצות הברית.

השימוש באנרגיה גרעינית אינו מוגבל רק לייצור חשמל: כ-150 כלי שיט, בעיקר צוללות אך גם נושאות מטוסים ושוברות קרח, מונעים על ידי ריאקטורים גרעיניים קטנים. הצוללת הראשונה המונעת באנרגיה גרעינית הושקה בשנת 1954 בצי האמריקני בשם 'USS Nautilus'. כלי השיט המונעים בדלק גרעיני יכולים לשוט במשך זמן רב ללא צורך בעצירה לתדלוק. שוברות קרח רוסיות חזקות ביותר, המונעות בדלק גרעיני, פועלות באוקיינוס הארקטי במשך כל השנה, בניגוד לשוברות הקרח הקונבנציונליות, בהן השתמשו בעבר, שהיו יכולות לפעול רק במשך חודשיים בכל שנה בגלל התנאים הקשים באוקיינוס הזה.

כיום פועלים בעולם 432 כורים גרעיניים לייצור חשמל ב-31 מדינות, 63 כורים גרעיניים חדשים נמצאים בשלבי בנייה ו-152 כורים נמצאים בשלבי תכנון. לפי חברת קאמקו, מפיקת האורניום הגדולה בעולם, עד שנת 2020 יפעלו בעולם 104 כורים גרעיניים חדשים. רוב הכורים הגרעיניים החדשים ייבנו במדינות המתפתחות במהירות, כדוגמת סין והודו, בהן קיים מחסור גדול בחשמל ותרות אחר חשמל ממקור לא מזהם כדי לשפר את איכות הסביבה במדינותיהן ולשמור על קצב הצמיחה הגבוה של כלכלותן.

כיום פועלים בסין 14 כורים גרעיניים, 27 כורים נמצאים בשלבי בנייה ו-51 כורים נוספים נמצאים בתכנון. בהודו פועלים כיום 20 כורים גרעיניים, 6 כורים נמצאים בשלבי בנייה ו-17 כורים נוספים נמצאים בתכנון. תפוקת האורניום העולמית ממכרות בשנת 2010 הסתכמה ב-53,663 טון. צריכת האורניום להפעלת כל תחנות הכוח הגרעיניות בעולם באותה שנה הייתה 68,800 טון. מחזור האורניום היה אחראי לכיסוי המחסור.

מקור מרכזי במחזור האורניום הוא ההסכם בין רוסיה לארה"ב משנת 1993, הסכם שזכה לשם הגדול "מגה-טון למגה-וואט". עיקרו הפיכת חלק גדול מפצצות האטום של רוסיה מתקופת המלחמה הקרה לדלק המיועד לתחנות כוח אמריקניות. במסגרת ההסכם, שיפוג בשנת 2013, רוסיה ממירה 20,000 ראשי חץ גרעיניים, הכוללים 500 טון של אורניום מועשר, לאורניום בדרגת העשרה נמוכה המתאים לייצור חשמל. עד עתה פורקו 15,633 ראשי חץ גרעיניים, שהכילו 391 טון אורניום מועשר, והוסבו ל-11,288 טון אורניום בדרגת העשרה נמוכה. למעשה 10% מייצור החשמל בארצות הברית כיום מגיע מפירוק ראשי חץ גרעיניים, שנמצאו בעבר בראשי הטילים הבין-יבשתיים שכוונו מברית המועצות לארצות הברית. הפקת האורניום מראשי החץ הגרעיניים כבר נמצאת בשלביה הסופיים: ארצות הברית הקטינה את מספר ראשי החץ מ-31,255 בשנת 1967 ל-5,113 כיום, ורוסיה כבר פירקה 78% מראשי החץ שבהסכם.

מכיוון שהפקת האורניום ממכרות אינה עונה על הביקוש לאורניום בתחנות הכוח הגרעיניות הפועלות כיום בעולם, לא כל שכן בתחנות הכוח הנמצאות בבנייה, ומכיוון שהפקת האורניום ממחזור פצצות גרעיניות צפויה להסתיים בשנים הקרובות, צפוי מחסור באורניום בעקבותיו צפויה עלייה משמעותית במחירו.



שוק הסחורות בשבוע האחרון
במסחר בסחורות בשבוע שעבר נרשמו בעיקר עליות. מדד הסחורות הרציף CCI של CRB, המורכב מ-17 סחורות עיקריות במשקל שווה כל אחת, עלה בסיכום שבועי ב-1.82%. מדד CCI נמוך כיום ב-25.8% משיא כל הזמנים, שנרשם ב-20 באפריל 2011. בטבלה שלהלן מפורטים השינויים במחירי הסחורות העיקריות, במדדי המניות ובשערי המטבעות בשבוע שעבר וב-12 החודשים האחרונים.



איך משקיעים באורניום?
קרן הסל הקנדית Uranium Participation Corporation נסחרת בבורסת טורונטו בסימול U מ-10 במאי 2005. כל נכסי התעודה מושקעים באורניום, כך שמחיר הקרן עוקב באופן ישיר אחר מחיר האורניום. ב-13 באוגוסט 2007 הנפיקה חברת Van Eck Global קרן סל שמטרתה לחקות ככל האפשר את הביצועים של מדד האנרגיה הגרעינית DAXglobal Nuclear Energy של הבורסה הגרמנית. המדד משקף את הביצועים של החברות החשובות בעולם העוסקות באנרגיה גרעינית. קרן הסל נסחרת בבורסת ניו יורק בסימול NLR, ודמי הניהול הם 0.60% לשנה. חברת Cameco היא חברה קנדית, שמנייתה נסחרת בבורסת ניו יורק בסימול CCJ ובבורסת טורונטו בסימול CCO. החברה הפיקה כ-20% מהתפוקה העולמית של אורניום ממכרות בשנת 2010. בבעלות החברה הרזרבות העשירות בעולם של מכרות אורניום מבחינת תכולת האורניום ומחיר ההפקה.

*אין לראות בכתבה המלצה לרכישה או למכירה של אורניום או כל סחורה, או כלשהי.
תגובות לכתבה(2):

התחבר לאתר

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
  • 1.
    אפשר לסחור גם במכרות
    פיקסרפיקסר 11/06/2012 14:14
    הגב לתגובה זו
    1 0
    דןגמת URRE ודומהין..לדעתי הקורלציה פחות או יותר זהה עוד רעיונות ב FIXTRADE קבוצה לשיתוף רעיונות מסחר בפייס..הצטרפו
    סגור
  • מעניין מאוד
    גלעד 12/06/2012 09:29
    הגב לתגובה זו
    0 0
    כתבה מעניינת מאוד, עם המון מידע ורקע.
    סגור