השד הפוליטי חוזר לבקבוק אבל ממשיך להשפיע על הכלכלה

יניב פגוט, האסטרטג הראשי של קבוצת איילון, מתייחס לדרך השפעתן של ה"כמעט בחירות" ולאחר מכן ביטולן על הכלכלה המקומית
השד הפוליטי חוזר לבקבוק אבל ממשיך להשפיע על הכלכלה
כלכלנים רבים בשוק ההון המקומי העריכו בשבוע האחרון כי בחירות בזק יעשו חסד עם המדיניות הפיסקאלית של מדינת ישראל וכפועל יוצא יטיבו עם שוק האג"ח הממשלתי המקומי. הרציונל שעמד מאחורי אות הערכה מלומדת, היה כי הדבר יעביר כוח רב לפקידי האוצר בכל האמור לשליטה וריסון של מבנה ההוצאות הממשלתי, ויאלץ את הממשלה להחל את השנה הפיסקאלית של שנת 2013 במסגרת הוצאות של תקציב 2012 במונחים חודשיים. יתרונות נוספים שיוחסו לבחירות בזק, הינן מזעור חלון הזמן הפוטנציאלי לכלכלת בחירות ולא פחות חשוב מכך הורדת מחאת יוקר המחייה דור 2 בחודשי הקיץ מסדר היום.

כידוע, ההערכות על הקדמת הבחירות התבדו. למרות זאת, קיים ערך מוסף משמעותי לשוק ההון המקומי ביציבות פוליטית חסרת תקדים דווקא בעידן בו השד הגיאו-פוליטי גדל למימדים מאיימים. בעולם בו עמים רבים מחליפים ממשלות בקצב של החלפת "מכונית משומשת", יציבות פוליטית היא מצרך נדיר וקלף חשוב בחפיסת הקלפים הכלכלית.

בחירות במועד הקבוע בחוק יחייבו את הממשלה החדשה להפשיל שרוולים ולהסתכל למציאות הכלכלית ב"לבן של העיניים" בלי יכולת להסתמך על פירוטכניקה פוליטית, על מנת לדחות קבלת החלטות כלכליות. גיבוש התקציב החדש צפוי להתבצע בתנאים כלכליים מורכבים של צניחה בהכנסות ממיסים, גידול בהוצאות ממשלה ורוח פנים חזקה אשר עלולה להפוך לסופה מכיוונה של הכלכלה הגלובלית.

נדמה כי במבנה הפוליטי החדש כל שנותר באופן אופרטיבי לאופוזיציה במדינת ישראל על מנת להשפיע על סדר היום הציבורי הינו ללבות את מחאת יוקר המחייה מחוץ לכותלי הכנסת. שכן האופוזיציה הפכה בין לילה למינורית בין כותלי בית המחוקקים. במידה והמחאה הציבורית אכן תקרום עור וגידים, הדבר עלול להשתקף בסופו של יום בפשרות תקציביות שיעמיקו עוד יותר את תוואי הגירעון הממשלתי.

כיום, רמת התשואות באיגרות החוב הממשלתיות נמוכה במיוחד, ועובדה זו אינה מובנת מאליה. התשואה הנמוכה היא פועל יוצא של אמינות פיסקאלית מתמשכת של ממשלות ישראל בעשור האחרון, בצוותא עם מנהיגות מוניטארית מן השורה הראשונה. כל זאת על רקע סביבה גלובלית שבירה ואיום גיאו-פוליטי אירני שאיש לא מסוגל לתמחר ולאמוד. "סוכריות חברתיות" שתפקידן לרכך מחאה ציבורית, עלולות להוות מכה קשה לפעילים בשווקים המקומיים בכלל ובשוק האג"ח הממשלתי בפרט.

נוכח פער חזוי גדול בין הוצאות להכנסות הממשלה בשנים הקרובות, נראה כי כל זמן שהמשיח לא דופק בדלת האוצר, שיעור ההשתתפות בכוח העבודה לא גדל ועימו שורת הכנסות המדינה ממיסים. כל עוד המדינה לא מסתערת באמצעות גיבוש תוכנית עבודה אופרטיבית על "ההון השחור" לטובת גיוס הכנסות נוספות, הרי התרופה האולטימטיבית של הממשלה בעת הנוכחית לפער ההכנסות המסתמן היא תרופת הקסם הכואבת - העלאת מיסים.

קשה לנו לראות כיצד מסוגלת הממשלה באווירה הציבורית הנוכחית להוביל קיצוצים מהותיים בהוצאות מבלי להיתפש "כעוכרת ישראל". לפיכך נראה כי פוטנציאל גיוס המשאבים הממשלתי באמצעות קיצוצים תקציביים מוגבל. המסקנתנו המדכדכת הינה כי ביטול הבחירות עליו התבשרנו מכשיר את הקרקע להעלאת מיסים כואבת. לא נתפלא אם כבר כעת מהנדסים לנו במשרד האוצר מספר "חבילות מס מוגדל" על מנת לגשר על הבור הפיסקלי המעמיק המתגבש אל מול עינינו.

***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל
תגובות לכתבה(2):

התחבר לאתר

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
  • 2.
    אתרים וכתבות של כלכלנים/יודעי דבר
    ניר 19/05/2012 16:36
    הגב לתגובה זו
    0 0
    שלום לכולם. אינני בה להשמיץ או " ללכלך" על מישהו אבל אין אתר אין עיתון שפגוט לא מופיע בו ומביע את דעתו חלקם הגדול בדיעבד וחלק בניתוח לפעמים טוב ולפעמים לא .אבל כשמסתכלים על הקרנות של אילון ששם הוא אסטרטג ראשי רואים שברוב הקטגוריות הם במקומות האחרונים.אשמח גם לתגובה של פגוט עצמו.ראה דוגמא של יוסי פרנק שמגיב לקוריאם!
    סגור
  • 1.
    אולי תתנו לנו הפסקה לשבוע ממדור הדיעות של
    ללוח 17/05/2012 21:12
    הגב לתגובה זו
    0 0
    הכותב.האם זו בקשה לא סבירה?
    סגור