חשיבותם של הדיוק והזהירות יכולה להביא דווקא להתחזקות

רונן מנחם, מנהל יחידת ההשקעות והאסטרטגיה מזרחי טפחות, מתייחס לתוצאות במשק במידה והעליות בגירעון תקציב המדינה וקצב האינפלציה יתגברו
בשיח הכלכלי מקובל להניח, כי עליות בגירעון בתקציב הממשלה ובקצב האינפלציה הינן תופעות שליליות שיש למנוע בעוד מועד. לכן יש להעלות או מיסים, ולקצץ בהוצאות. אם לא נעשה זאת, תתערערנה היציבות הפיסיקאלית ויציבות המחירים, המצב הפיננסי יורע, השקל יפוחת, המשק יקלע למיתון, האינפלציה תגדל, ההכנסות ממיסים תרדנה, הגירעון התקציבי יעמיק וניקלע למעגל קסמים של מיתון ואינפלציה.

נכון, אך לגמרי לא מדויק. כדי לדעת מה צריך לעשות, צריך להגדיר היטב באיזה גירעון ובאיזו מדובר? מה בעצם גרם להם? בטור זה אסביר זאת באופן כללי.

לגבי הגירעון בתקציב הממשלה, חשוב לדעת אם הוא נגרם בשל ירידה בהכנסות, או גידול בהוצאות. במקרה הראשון, אם הירידה בהכנסות זמנית, אולי מוטב לא לעשות דבר - ההוצאות הממשלתיות תוספנה ביקושים למשק, הימנעות מהעלאת שיעורי המס תמנע פגיעה בביקושים המקומיים והחריגה תתקן את עצמה. בספרות קוראים לזה גירעון מחזורי.

במקרה השני, מדובר בגירעון מבני. הממשלה מגדילה יתר על המידה את הוצאותיה ודוחקת את המגזר העסקי החוצה, משום שהיא מצמצמת ומייקרת את משאביו. כאן כן נחוצה התערבות - צריך לקצץ בהוצאות ואם אין ברירה, להעלות מיסים. אם הממשלה לא תצליח לרסן את עצמה, יצטרך "לסייע לה" דרך העלאת הריבית במשק, אך המחיר שישלם אז המשק יהיה מן הסתם גדול יותר.

כמו כן, חשוב לדעת אם הגירעון נוצר בהוצאותיה השוטפות של הממשלה, או בהשקעותיה במשק. ההשקעות מגדילות את התוצר העתידי ובסופו של דבר משפרות את רווחת הציבור. לכן, אם נוצר בגינן גירעון זמני, שאינו חורג יתר על המידה מהיעדים, עדיף לא לצמצמן ואם צריך, לקצץ בהוצאות השוטפות במקומן.

לבסוף, דרך ועיתוי ביצוע הקיצוץ בגירעון אינם טריוויאליים: רבים חוששים כי מדיניות הצנע שנוקטות מדינות עם גירעונות תקציביים גדולים תגרום דווקא להתרחבותם, בגלל שתוליך לירידה בביקושים. כלל לא ברור מתי יתהפך התהליך, הצמיחה הכלכלית תתחדש והגירעונות יתחילו לרדת.
לגבי קצב האינפלציה, חשוב לדעת אם היא נגרמת בשל עלייה בסעיפי ההוצאות, או בשל עלייה בביקושים.

במקרה הראשון, נשחקת ההכנסה הפנויה של משקי הבית והעלאת ריבית רק תחמיר את הבעיה. כמו כן, אם בנק ישראל ייקר את הריבית, לא תהיה לכך השפעה על המגמות העולמיות במחירי הסחורות, שקובעות במידה רבה את השינויים בסעיפי המזון והאנרגיה במדד המחירים לצרכן. לא זו בלבד, ריבית מקומית גבוהה יותר רק תחזק את השקל, תייקר את הייצוא הישראלי בחו"ל ותפגע בצמיחת התוצר במשק כמו שלנו, התלוי מאוד במכירות לחו"ל.

במקרה השני, עליית ריבית תוכל למתן חלק מהביקושים העודפים במשק והממשלה תוכל לנצל את הצמיחה בפעילות כדי להגדיל את הכנסותיה ממסים ולצמצם את הגירעונות.

המציאות הכלכלית של ימינו מסובכת ומורכבת מאוד. במקרים לא מעטים צריכים קובעי המדיניות להתמודד בו זמנית עם האטה כלכלית, גירעונות תקציביים גדולים והאצה באינפלציה, שמקורה בהתייקרויות בשוק הסחורות.

לכן, עכשיו יותר מתמיד, נחוצה זהירות. כדי להציע פתרונות טובים, יש להגדיר במדויק את הבעיה, לדעת אם ומתי יש צורך לפעול ולהימנע מפעולות בעיתוי ו/או מינון שגויים. אין די בדיבורים על גירעונות ואינפלציה - יש לנתח כל הזמן מה הסיבות להן ולתת בהתאם את המרשמים הנכונים.

***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל
תגובות לכתבה(8):

התחבר לאתר

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
  • 3.
    קיצור מערכת הבחירות והשפעתו
    משקיענית 02/05/2012 14:40
    הגב לתגובה זו
    0 0
    האם קיצור מערכת הבחירות לא תורם דווקא להקטנה בהוצאות וחשש מגירעון?
    סגור
  • משקיענית, 3
    רונן מנחם 02/05/2012 15:45
    הגב לתגובה זו
    0 0
    שלום. אמנם, ככל שמערכת הבחירות תהייה קצרה יותר (ומאז כתיבת הטור מסתמן כי בתוך שבוע שבועים הכנסת תפוזר), כן ייטב. אלא שגם כך מדובר בהוצאות, המוערכות בעד חצי אחוז תוצר, שלא היו נחוצות אלמלא מערכת הבחירות. זאת, שעה שבנק ישראל מדבר על חוסר של 7-6 מיליארד ש" ח בכיסוי התחייבויות קודמות. בהמשך, בהתאם להרכב הממשלה, יתבררו סדרי העדיפויות ולוח הזמנים שתקבע ליישום ההתחייבויות החברתיות, ההוצאות הביטחוניות והסכמי השכר שנחתמו בשנה האחרונה. בברכה, רונן.
    סגור
  • 2.
    הי רונן, האם אתה עדיין רואה צמיחה במשק בהתאם
    עמית 02/05/2012 14:38
    הגב לתגובה זו
    0 0
    לתוצאות של ה cli oecd ?
    סגור
  • עמית, 2
    רונן מנחם 02/05/2012 15:41
    הגב לתגובה זו
    0 0
    שלום. למעט נתוני הלמ" ס מהיומיים שלושה האחרונים, מצב המשק הפתיע לטובה, בהינתן המצב בחו" ל, ונגיד בנק ישראל עצמו הודה בכך באחד מנאומיו. מעקב אחר המדד המוליך היה מייתר חלק מגורם ההפתעה. לגבי ההמשך, אם נתוני הלמ" ס יראו מגמה חדשה, תידרש הערכה מחודשת, אך כלל לא בטוח שזה המצב... בברכה, רונן.
    סגור
  • 1.
    טור מעניין מאד, שאלה לכותב
    אנליסטית בחופשה 02/05/2012 13:57
    הגב לתגובה זו
    0 0
    שלום רונן, ראשית, אם יורשה לי לומר, אני נהנית לקרוא את טוריך זה זמן רב, הם כתובים ברהיטות ובידע רב. לגבי טור זה, האם משתמע מדבריך, כי העלייה הנוכחית באינפלציה ובגירעון בישראל, מקורם אכן בעלייה בהוצאות הממשלה ולא בביקושים? אם כן, האם מדובר במצב שבו העלאת ריבית לא תטפל בבעיות המבניות? אודה לך על תשובתך
    סגור
  • אנליסטית בחופשה, 1
    רונן מנחם 02/05/2012 14:26
    הגב לתגובה זו
    0 0
    ראשית, תודה. לשאלתך, תחילה הניחו כי הגירעון בארץ יהיה בעיקרו מחזורי, כך שלא דאגו יתר על המידה וקל היה להניח כי הריבית תוכל להישאר נמוכה תקופה ארוכה אולם, לנוכח ההשלכות התקציביות של ועדת טרטגנברג ואחרות, הבחירות שבשער והתחייבויות הכרוכות במספר הסכמי שכר גדולים שנחתמו לאחרונה, המצב השתנה. כעת, חוששים כי הוצאות בסך מיליארדי ש" ח יתקשו למצוא מימון. זהו גירעון מבני, הנמצא בקו עלייה. כנגד גירעון מסוג זה, נוסה בעבר נשק הריבית ולא מן הנמנע כי בהיער ברירה, ישתמש בו בנק ישראל גם הפעם. בברכה, רונן.
    סגור
  • בהמשך לשאלה הקודמת
    אנליסטית בחופשה 02/05/2012 14:57
    הגב לתגובה זו
    0 0
    יתכן באמת שהריבית תעלה, אולם לאור המגמה בעולם, של הותרת הריבית ברמה נמוכה בשל המצב הכלכלי הקשה, האם דווקא ישראל תהיה חלוצה בהעלאות ריבית? כמו כן, האם ריבית גבוהה לא תגרום לייסוף נוסף בש" ח ולפגיעה בייצוא?
    סגור
  • אנליסטית בחופשה, המשך
    רונן מנחם 02/05/2012 15:37
    הגב לתגובה זו
    0 0
    ובכן, גם בסבב הורדות הריבית הקודם (2009) ואחר כך עלייתה (2010) היה בנק ישראל בין החלוצים בעולם. נכון שהריביות הנמוכות בעולם יקשו עליו לעשות זאת, אך עליו להתחשב גם במאפייניו המקומיים היחודיים של המשק. ריבית גבוהה אמנם עלולה לגרום לייסוף נוסף, אך צריך לזכור כי עצם עלייתה נובע מגורמים כגון חשש מהידרדרות פיסיקאלית וסיכונים מדיניים וביטחוניים, שכשלעצמם נוטים ללחוץ לפיחות בשקל. בברכה, רונן.
    סגור