האיום הגדול עכשיו על כלכל ישראל - לא מה שחשבתם!

רונן מנחם, מנהל יחידת ההשקעות והאסטרטגיה במזרחי טפחות, מתייחס לאיום שמעיב על הכלכלה המקומית - תקציב המדינה
רונן מנחם
חג הפסח חלף עבר לו וזה הזמן להתפנות ולדון באחד הנושאים שיעיבו על שוק ההון בישראל בשנתיים וחצי הבאות לפחות - תקציב המדינה. לפי הערכות שהוזכרו לאחרונה בתקשורת, הגירעון בתקציב המדינה בשנה הבאה עלול להגיע ל-5% מהתוצר המקומי הגולמי, או 47 מיליארד ש'.

אם כך יקרה, מדובר בסדין אדום, על סף שחור, מבחינת סוכנויות דירוג האשראי ותושבי החוץ המשקיעים בארץ, שכן לא מדובר רק בגובה הגירעון, אלא בסטייה המוחלטת שלו מהתכנון הרב שנתי, לפיו אמור היה הגירעון בשנת 2014 לעמוד על 1.5% מהתמ"ג, או 14 מיליארד ש' בלבד. בעולם של פוסט משבר 2008, סטייה מסוג זה לא תתקבל באהדה, בלשון המעטה.

בנוסף, הדבר עלול לבלוט לרעה בתקופה בה מדינות אחרות מאמצות מדיניות צנע ו/או מפחיתות את הגירעונות התקציביים שלהן במונחי תמ"ג. מדובר באחד הנושאים המתוקשרים ביותר בכלכלה העולמית. במאמר מוסגר, סטייה כה גדולה עשויה להצריך חשיבה נוספת לגבי עצם המשך בניית תקציבים דו שנתיים בשנים הבאות.

התערערות במסגרת ובמשמעת התקציבית, אם אכן תתרחש, תגרום להתפוגגות בגולת הכותרת של יתרונה של ישראל על פני מדינות רבות בעולם מאז פרץ המשבר - שמירה על רמת גירעון נמוכה וצמצום בנתח החוב הציבורי בתוצר.

לא זו בלבד, אחת האזהרות החשובות בדוח האחרון שחיברה קרן המטבע הבינלאומית על כלכלת ישראל הינה, כי הגירעון הממשלתי יהיה חייב לרדת, אם ישאף לשמור על נמוכה כדי לתמוך בפעילות במשק.

כזכור, בהודעת הריבית האחרונה אכן העריך בנק ישראל כי הריבית במשק לא תשתנה עד אמצע השנה הבאה ותעלה ב-0.25% בלבד במחצית השנייה של השנה. מאידך, אם בנק ישראל ירצה לשוב לתהליך נרמול הריבית, שהופרע בקיץ שעבר, הרעה תקציבית תשמש עבורו עיתוי נכון לעשות כן.

כמו כן, גורמי הסיכון אינם מבשרים טובות. תיתכנה הוצאות נוספות בנושאי ביטחון, כלכלה וחברה (דוח טרכטנברג והסכמי שכר שונים). מצב עניינים בו קשה להעריך מה תהיינה ההוצאות בגין אירועים שחלק גדול מהם אינו תלוי, או תלוי במידה חלקית בלבד, במקבלי ההחלטות בעייתי במיוחד.

יחד עם זאת, מסתמנות בחירות מוקדמות (יו"ר הכנסת לדוגמא מעריך כי הן תתקיימנה בתוך חמישה חודשים). גם בנושא זה יזרקו, מן הסתם, תאריכים שונים לחלל האוויר ובתקשורת הודגש כי עד כה לא התבקש משרד האוצר להכין מסמכים והצעות לקראת תקציב שנת 2013, תהליך שצריך להתחיל בימים אלו.

ייתכן כי הפעילות העסקית תוגבל, או תשובש, על רקע התחדשות של המחאה בחודשי הקיץ. נראה כי בתקופה זו תתקבלנה החלטות עסקיות נקודתיות בעצימות גבוהה יותר מאשר ההחלטות המתקבלות במהלך העסקים הרגיל של החברות. בין התוצאות העלולות להיות לכך, במישרין ובעקיפין, ניתן למצוא מהיר בשער השקל, תוספת לקצב האינפלציה, דרך ייקור שורה של מיסים עקיפים, שתצטרף להתייקרות בתשומות בעולם.

לא ברור מי מגורמי הסיכון יתאמת ובאיזו מידה, אך עצם העמדת סימני השאלה עלולה להקשות על המגזר העסקי לקבל החלטות ולפגוע בהשקעה בנכסים קבועים. כך שאחד היתרונות החשובים שאמורים להיות לריבית הנמוכה המוחזקת במשק - עידוד הפעילות הכלכלית - יתקשה להתממש.

אגב, לפי ההערכות שהוזכרו, בשנת 2014 הגירעון עלול להיות אף גבוה יותר במונחי תמ"ג ולהגיע ל-5.5%. אחת הבעיות היא שהגירעון התקציבי נגרם לא רק עקב מחסור בהכנסות, אלא גם בשל גידול בהוצאות. הוצאות הממשלה ללא מתן אשראי בחודש מארס היו גבוהות בכ-16% בהשוואה לחודש המקביל אשתקד. קצב עלייתן ברבעון הראשון, מעל 12%, היה מהיר בהרבה מהתכנון לכל השנה, 5% בקירוב. גם שיעור הביצוע עד כה, 21.6%, גבוה בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד (קצת מעל 20%).

חריגה תקציבית בגלל גידול בהוצאות עלולה להיחשב בעייתית ולהערכתי תיתקל בגישה סלחנית פחות מצד בנק ישראל, מאשר חריגה מחזורית, הנובעת ממחסור בצד ההכנסות. זאת במיוחד לאחר אזהרת קרן המטבע כאמור.

בימים האחרונים אנו עדים לעליות באיגרות החוב הממשלתיות בארצות הברית, בעקבות דוח תעסוקה מאכזב שם ונתון תוצר נמוך בסין. כמו כן אנו בעיצומה של תכנית גיוס ממשלתית תלת חודשית, עם עודף ניכר של על פני הנפקות. שני הגורמים הללו גרמו לכך שאיגרות החוב הלא צמודות של ממשלת ישראל עלו בטווח של 0.5%-1% מתחילת החודש (נכון ליום א'). דווקא בשל כך, הדריכות לקראת ההשלכות השליליות עליהן, שעלולות להיות להרעה בסביבה התקציבית, צריכה להיות גבוהה מבעבר.

***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל
תגובות לכתבה(14):

התחבר לאתר

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
  • 8.
    טווח קצר וטווח ארוך
    בעז 19/04/2012 05:49
    הגב לתגובה זו
    0 0
    בטווח הקצר אין לנו תשובות מלאות כלכלה זה עיניין חברתי והאנשים במדינת ישראל מאוד מפולגים ואינם מאוחדים,בטווח הארוך מדיניות הממשלה לאורך שנים אינה משקיעה בחינוך טכנולוגי מקצועי כך שלעתיד לבוא ברור לנו כבר היום שמצבנו לא טוב.
    סגור
  • 7.
    מה שמסוכן לכלכלת ישראל ולחברה הוא גם שכר
    ליאל 19/04/2012 04:28
    הגב לתגובה זו
    0 0
    הבכירים בחברות הציבוריות.
    סגור
  • 6.
    לרונן
    המחשב 18/04/2012 21:46
    הגב לתגובה זו
    0 0
    מתי הבורסה תעלה משמעותית יש לך יכולת לתת תשובה
    סגור
  • הבנק המרכזי
    ערן 18/04/2012 23:56
    הגב לתגובה זו
    0 0
    הבעיה של הריבית לאורך זמן הובילה ללחצים אינפלציוניים מכל הכיוונים, שגרמו גם להרגשה בעושר של כולם, וגרמה ללחצים לעלייה במשכורות (גם פערי השכר גרמו לזה), עד שהכל היה בסדר, ניתן היה לנפח את הבלון הזה, אבל מתי שהוא כבר לחץ על האזרחים הקטנים וקמה זעקה הכל נהיה יותר קשה. כי הלחצים המשיכו להמשיך עם המדיניות המשוחררת מבחינת כספים, עם האשראי הזול ועם כל החגיגה, שבנק המרכזי יצר, אבל מאוד קשה לעצור משק שהתמכר לריבית זולה. זה קרה בארהב וזה מתחיל גם פה, משבר הכי קטן, והמשק מגיב מיד בגירעון, ואז הבנק נמצא במילכוד או להעלות את הרבית כדי לפתור את הגירעון או להוריד את הריבית כדי לפתןר את ההאטה. מה שצריך לעשות בטווח הרחוק עם הבנק המרכזי, זה להחזיר אותו לתפקידו המקורי. להתעסק רק עם יציבות המחירים. ולתת לממשלה לנהל את המדיניות של הצמיחה והתעסוקה, כמו בעבר, מה שקורה היום שהבנק משתלט על כל המדיניות הכלכלית, ומשתק את יכולתה של הממשלה לנהל כמו שצריך את המדיניות הכלכלית
    סגור
  • ערן, 6
    רונן מנחם 19/04/2012 06:02
    הגב לתגובה זו
    0 0
    שלום ערן. אכן, מתחבטים בכך. לראיה, המצב באירופה החמיר בגלל היעדר קונסולידציה פיסיקאלית כמו בארה" ב וECB פעל באיחור, כמלווה של הרגע האחרון. אין תחליף למדיניות פיסיקאלית לכינון מדיניות והשגת יעדי פעילות/תעסוקה ריאליים על פני זמן. בברכה, רונן.
    סגור
  • 5.
    פיחות
    יועץ השקעות פרטי 18/04/2012 21:04
    הגב לתגובה זו
    0 0
    גירעון מוביל לפיחות שמוביל לעליית ריבית ולמיתון. אני מסכים עם כל הנאמר בכתבה וכנראה שעל החריגה הגבוהה עוד נשלם ביוקר.
    סגור
  • 4.
    להוריד מיסים ולקצץ בתקציב-זו הנוסחא
    בוגר מנעס- חשבונאות 18/04/2012 17:39
    הגב לתגובה זו
    0 0
    רונן שלום נהנתי לקרוא את הדברים שכתבת ניתוחים הגיונים לצד עובדות רלוונטיות שאלה לי אליך המחקרים מראים כי הורדת מיסים מביאה את התוצאה הרצויה של הגדלת הכנסות המדינה ממיסים ! רק עכשיו ראינו כי עלייה בשיעור המס על הכנסות משוק ההון הביא לירידה דרסטית בהיקף ההכנסות אם כן מדוע שלא נוריד מיסים ומקבלי ההחלטות באוצר יפעלו לפי שיקולי יעילות כלכלית ולא לפי שיקולים פופוליסטיים אשמח לשמוע / לראות את דעתך בעניין ? בתודה יעקב
    סגור
  • בוגר מנעס 4
    רונן מנחם 18/04/2012 19:42
    הגב לתגובה זו
    0 0
    שלום. הדבר תלוי בגמישות בסיס המס בהשוואה לשיעורו ובכל משק התוצאה עשויה להיות אחרת. כמו כן, הדבר תלוי בלוח הזמנים: הורדת שיעור המס תקטין את ההכנסות תחילה ורק אח" כ, אם תתקיים סדרת הנחות, ההכנסות תעלנה. בינתיים, בשל רגישות הנושא, חברות דירוג אשראי עלולות להגיב בהורדת דירוג, השקל יפוחת, קצב האינפלציה יגדל וההכנסות הנומינאליות, גם אם תעלנה, תישחקנה ריאלית. כך שיש הרבה אפשרויות ונתתי לך " טעימה קטנה" במסדרת מצומצמת זו. בקיצור, לא לחינם כלכלה היא חלק ממדעי החברה בדיוק כמו מדיניות ציבורית. בברכה, רונן.
    סגור
  • תודה
    בוגר מנעס-מנעס 18/04/2012 20:55
    הגב לתגובה זו
    0 0
    תודה רונן מנחם על התשובה הברורה ואין ספק שהבעיה עליה הצבעת עוד תדיד שינה מעינהם של מקבלי ההחלטות באוצר ובמשרד רוה" מ
    סגור
  • 3.
    מה הבעיה יקצצו ברווחה/בריאות/ויעלו מיסים (ל"ת)
    גמלאי 18/04/2012 13:11
    הגב לתגובה זו
    0 0
    סגור
  • 2.
    מתי לפי דעתך רבית תעלה (ל"ת)
    שרון 18/04/2012 12:33
    הגב לתגובה זו
    0 0
    סגור
  • שרון, 2
    רונן מנחם 18/04/2012 13:34
    הגב לתגובה זו
    0 0
    שלום. בנק ישראל מניח כי הריבית לא תעלה עד אמצע השנה הבאה, אך להערכתי הריבית תעלה לקראת סוף השנה הנוכחית, בפרט אם נתוני הגירעון בתקציב ימשיכו במגמה הנוכחית, והמשק הישראלי ימשיכו להפתיע לטובה, כפי שהתבטא הנגיד אתמול. מדד אפריל יהיה קריטי בנושא זה. בברכה, רונן
    סגור
  • 1.
    כתבה מעניינת, שאלה למחשבה
    אנליסטית בחופשה 18/04/2012 11:30
    הגב לתגובה זו
    0 0
    מהן להערכתך הדרכים לבלום את החריגה הצפויה בגירעון נוכח הדרישות שציינת להגדלת התקציב? האם ניתן בכלל לבצע זאת כשהבחירות בפתח?
    סגור
  • אנליסטית בחופשה, 1
    רונן מנחם 18/04/2012 11:56
    הגב לתגובה זו
    0 0
    שלום ותודה. אין פתרונות קסם. תמהיל של העלאת מיסים/הפחתת הוצאות הוא התרופה הרגילה, אך עקב ריבוי מגבלות (הוצאות על סעיפי כלכלה וחברה) וסימני שאלה (בחירות? איראן? מצרים?) יהיה קשה לעשות זאת. בנוסף, ממשלה מכהנת לא נוטה לחשק ממשלה חדשה כשמדברים על בחירות קרבות. בברכה, רונן.
    סגור