האם מה שעובר על חברות הסלולר - יכול לקרות גם לבנקים?

רביב רזניק, מנהל השקעות בכיר טאלנט בית השקעות, משווה את התערבות בכירי הכלכלה בישראל בשוק הסלולר מול שוק הבנקאות. אילו צעדים ניתן לעשות באחד ואילו בשני?
האם מה שעובר על חברות הסלולר - יכול לקרות גם לבנקים?
בקיץ של שנה שעברה התעורר בארץ גל המחאה החברתית (את דעתי בנושא כתבתי בטור שפורסם ב-31.07.2011). הציבור יצא בהמוניו לרחובות למחות על יוקר המחיה בישראל בעקבות התייקרותם בשיעור ניכר של מוצרים ושירותים שאנו צורכים, שיעור העולה בהרבה על הגידול בשכרו של הישראלי הממוצע. אזרחי המדינה לא יכולים להשלים עם מצב בו הם עובדים מבוקר עד ערב ועדיין לא מצליחים לגמור את החודש, לכן למרות הרגיעה הזמנית, המחאה לא תיפסק אלא תחזור כנראה בעוצמה רבה יותר בקיץ הקרוב. בינתיים ישנן מיני התארגנויות נקודתיות הנוגעות למוצר, חברה או מגזר מסוימים, ועל כך ברצוני להתייחס בכתבה זו.

עליות המחירים נובעות משני גורמים עיקרים. הראשון, עליית מחירי חומרי הגלם (נפט, סחורות חקלאיות, מחצבים, מתכות וכד'), אשר מייקרים את עלויות הייצור של המוצרים והשירותים השונים. השני, המבנה הריכוזי ואי התחרות במשק הישראלי.

בעוד הגורם הראשון הינו אקסוגני למשק הישראלי ולממשלה, למעשה אין כמעט יכולת לטפל בו. בגורם השני, לעומת זאת, ניתן לטפל בעזרת חקיקה ורפורמות מתאימות והממשלה יכולה ליצור את התנאים לכך שרמת הריכוזיות במשק תפחת, רמת התחרותיות תעלה ותושבי ישראל יזכו לשירות טוב יותר במחיר זול יותר עבור המוצרים והשירותים אותם הם צורכים.

יאמר לזכות הממשלה כי היא לפחות מנסה ובחלק מהמקרים אף מצליחה ליצור את השינוי המתבקש. כדוגמה מהתקופה האחרונה אפשר להביא את השינויים המבורכים בענף הסלולר. חברות הסלולר נהנו משוק ריכוזי ולא תחרותי. הן ניצלו זאת על מנת לגרוף רווחים גדולים על חשבונו של הצרכן חסר האונים. לאחרונה, הכניס משרד התקשורת מספר שינויים בענף (הכנסת שתי חברות חדשות, מתן רישיונות למפעילים וירטואלים והפחתת דמי הקישוריות) אשר תרמו להגברת התחרות וגררו ירידה דראסטית בגובה החשבונית אותה משלמים הצרכנים. הכסף אותו חוסכים הצרכנים מופנה כעת לצרכים שונים, במקום לזרום לכיסיהם של בעלי מניות חברות הסלולר, ובכך תורם ליצירת תעסוקה ולצמיחה במשק.

דוגמה קצת פחות מוצלחת לטיפול בריכוזיות אפשר למצוא בתחום ניהול כספי החיסכון שלנו. בשנת 2005, במסגרת רפורמת בכר הועברה השליטה בקרנות הנאמנות, קופות הגמל וקרנות ההשתלמות מהבנקים (שהחזיקו עד אז כ-90% מהשוק) לחברות הביטוח ובתי ההשקעות הפרטיים. הכוונה הייתה טובה אך הביצוע קצת פחות ולא בטוח שהציבור יצא נשכר מכך.

חברות הביטוח ובתי ההשקעות אשר שילמו מחירים מנופחים עבור הקרנות והקופות ובנוסף ממשיכים לשלם עמלות הפצה לבנקים ולסוכנים, מגלגלים עלויות אלו על הצרכנים, לכן המחירים לא רק שלא ירדו אלא אף עלו. אותם כשלים הביאו לאחרונה את וועדת הכספים לחוקק חוק להפחתת דמי הניהול בקופות ובקרנות. דמי הניהול אמנם ירדו, אך על הרגולטור להבטיח כי הדבר לא יבוא על חשבון איכות ניהול הכסף.

ענף נוסף שנמצא בימים אלו על המוקד הוא ענף הבנקאות. ביום חמישי מתוכנן יום זעם כנגד הבנקים. הבנקים בדומה לחברות הסלולר, חברות המזון הגדולות וחברות הביטוח, הרוויחו די ביושר את "שנאת העם".

בימים אלה מפרסמים הבנקים את דוחותיהם הכספיים לשנת 2011. אם לא יהיו הפתעות מרעישות, גם הפעם ידווחו הבנקים על רווחים גדולים, רווחים המושגים אודות לשוק ריכוזי ולא תחרותי המאפשר להם לגבות עמלות יקרות וריביות גבוהות מהצרכנים השבויים, וגם הפעם נקרא על משכורות העתק והבונוסים המנופחים של מנהליהם.

אין ספק שגם בענף הבנקאות דרושה התערבותה של הממשלה אשר תביא לשינוי והגברת התחרות בענף. יחד עם זאת, חשוב להבין שלבנקים השפעה מהותית וגדולה על רמת הפעילות במשק, על הצמיחה, התעסוקה, היקפי הבניה וכל הקצאת המקורות במשק. פגיעה ברווחיהם של הבנקים אינה כדין פגיעה ברווחי חברות הסלולר ומחירה של עמלת שורה אינו כדין מחירו של פסק זמן. פגיעה ברווחי הבנקים עלולה לפגוע ביכולתם / רצונם להעניק אשראי, ואף לפגוע ביציבותם.

הגברת התחרות בענף הבנקאות צריכה להיעשות בהדרגה ולאחר בחינה עמוקה של כל ההשלכות האפשריות. שינויים במבנהו של ענף כה מרכזי וחשוב בפעילות המשק צריכים להיעשות בתיאום המפקח על הבנקים ונגיד הבנק המרכזי בצורה מושכלת ואחראית בכדי שלא יגרמו יותר נזק מאשר תועלת.

רביב רזניק מנהל השקעות בכיר בטאלנט בית השקעות

***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל
תגובות לכתבה(4):

התחבר לאתר

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
  • 4.
    מגיע לבנקים כל הפרגון
    kuni 29/03/2012 12:54
    הגב לתגובה זו
    0 0
    מה זו ההתלהמות הזו. הבנקים הם סקטור מרכזי בכלכלת ישראל ועם כל הביקורת עליהם, וחלקם מוצדקת, הם שומרים על כספי הציבור בשווי של מאות מיליארדי שקלים. הם עושים זאת באופן מקצועי, שמרני מאד-- למזלנו (הם לא סבלו ממשבר הסרב פריים ונזהרו מחשיפות הזויות כמו שהתרחשו בחו" ל), בזכות תהליכי עבודהף בקרה וניהול מאד מורבים, ממוסדים שמאחוריהם מתודה נרחבת. וטוב שכך. אין הרבה סקטורים עסקיים בישראל שיכולים להציג תהליכי עבודה וניהול סיכונים באיכות של הבנקים (במיוחד של שלושת הגדולים). בנוסף הם מתחזקים מערכות מיחשוב ותיקוב מאד כבדות, מורכבות, מסועפות ויעחלות שנותנות לציבור שירות מצויין. אזה תירגעו וי שרוצה לפרגן מוזמן. ולסקירה - מקצועית, מקיפה ונכונה מאד. רואים שמדובר באיש מקצוע.
    סגור
  • 3.
    בעיה בבנקים מנהלים נוכלים ומושכים משכורות עתק
    גנבי ישראל בעד 28/03/2012 19:02
    הגב לתגובה זו
    0 0
    על חוסר מעש
    סגור
  • 2.
    סכנה
    גפ 28/03/2012 17:59
    הגב לתגובה זו
    0 0
    האם יש סכנה באגרות של הבנקים?
    סגור
  • 1.
    קודם כל, בשלב הראשון - להתרחק!
    דב 28/03/2012 16:20
    הגב לתגובה זו
    0 0
    בשלב הראשון, להתרחק מכל הרגולציות ש" מציעים" לנו. כל הכביכול הורדת דמי ניהול הזו רק עשתה יותר רע לשוק. אני כאחד מן העם יכול להגיד שאני כבר הרמתי ידיים מהמערכת.. אני נכנס בבוקר לINBEST, עובר על המדדים, על הדירוגים ויוצא לבד להשקיע. לא צריך טובות מאף אחד שאמור או רוצה להתערב לי בשוק ההון..
    סגור