האם יש הצדקה למחיר הנמוך של מוצרים ישראלים בחו"ל?

ערן יונגר, אנליסט במגדל שוקי הון, סוקר את רמת מחירי המזון במשק המקומי אל מולו מקבילו מעבר לים
 |  (1)
לפני שבועות אחדים הצית חטיף 'פסק זמן' של שטראוס +0.49% שטראוס 7,738 +0.49% שטראוס בסיס:7,700 פתיחה:7,760 גבוה:7,773 נמוך:7,690 תמורה:3,866,402 לעמוד ציטוט חדשות גרפים פרופיל חברה המלצות כתבות נוספות בנושא: שוב את המחאה החברתית, אך לאחר ימים ספורים של סערת רוחות נעלם שוב אל מחשכי פלנוגרמות השיווק. אני מניח כי בעתיד הלא רחוק נראה שוב מוצרים שונים בתחומים נוספים שפערי המחירים בהם בין ישראל לחו"ל בלתי נסבלים בעליל כמו צעצועים או ביגוד, אך נתמקד בתחום המזון.

יצרניות המזון מתמודדות בישראל בתנאי שוק אחרים מהנהוגים בחו"ל אך עדיין נהנות מרווחיות עדיפה על זו שמעבר לים. מעולם לא היה זה סוד כי הרווחיות בישראל גבוהה יותר מהרווחיות בחו"ל, בעיקר במוצרי הפרימיום או המותרות. בהקשר המחיר, ישנה תרומה לאו דווקא מועטה להתערבות, או שמא, חוסר התערבות הרגולטור.

לא, לא מדובר במכסי ייבוא, אלא על השלכה ישירה על המחיר לצרכן - המע"מ. במדינות רבות לא נהוגה גביית מע"מ על מוצרי מזון ובישראל פטורים רק הפירות והירקות מתשלום המע"מ. יש כמה אפשרויות לצמצום המס על מוצרי מזון, ביניהם מס פרוגרסיבי המבדיל בין מוצרי בסיס למותרות, אבל הצעה פשוטה יותר היא להתחיל לפני כן מפרסום המע"מ בנפרד ממחיר המוצר, וזאת כדי שאם יגיע היום בו יורד המע"מ, נדע בדיוק על מה אנו משלמים.

נחזור לחברות המזון. בחו"ל מהוות היצרניות גוף קטן הנדרש להיאבק על דריסת רגל בכל חנות, לכן המחירים לרוב נמוכים. יצרן שלא יעמוד ברמות המחיר יוחלף במהרה ע"י יצרן אחר. בישראל המצב שונה. בישראל גובות היצרניות על שוק קטן ותחרותי. פרמיה זו מתגלגלת בסופו של יום לצרכן. היא משולמת בעיקר בשל יחסי היצרנים-קמעונאים, אם זה על חשבון הנחות על מוצרים בפתיחת סניפים חדשים, אם על הבונוס השנתי המשולם לקמעונאי לפי היקף מכירות ואם בשל מדיניות גמישה של החזרת סחורה. לא הכול ורוד וגם הקמעונאים אינם רווים נחת כאשר רווחיותם אינה עולה על אחוזים בודדים.

בעניין המחיר, בשוק הבינ"ל יש להתחשב בפרמטר נוסף פרט לפרמטר התחרות והמע"מ. חשיפה מטבעית. בעוד מדיניות שינוי המחיר לצרכן בישראל גמישה ויכולה להתבצע לפחות פעמיים בשנה, אין כך הדבר בחו"ל. יצרן מזון מסכם עם קמעונאי בחו"ל על מחיר הנקוב במטבע המקומי ואינו יכול או רשאי לשנותו לפרק זמן ארוך. לדוגמא, חטיף שנמכר ב-1 אירו בינואר 2010 אותו הסכום נשאר גם בינואר 2011. אז בשווי של 5.42 ש' ולאחר כשנה בכ-4.7 ש' - ירידה של כ-13% רק בגלל שינוי השער. נכון לאמצע מארס אותו מוצר יימכר בכ-5 שקלים, ירידה של כ-8% בשנתיים. בסיכום כל הפרמטרים, אנו מגיעים לפער שיכול לעמוד בזמנים מסוימים על מעל 25% במחיר מבלי שהיצרן משנה את מחיר המוצר במטבע מקומי.

לא נתעלם מנושא נוסף ורגיש - כשרות. לא מדובר בתשלום לרבנות אלא בימי עבודה. בחו"ל ישנם כמעט 365 ימי עבודה בשנה. בישראל עובדים המפעלים והמרכולים כ-290 ימים בממוצע בשנה, כ-20% פחות מחו"ל, ועל כן תפוקתם נמוכה יותר ועלות הייצור ליחידת מוצר גבוהה יותר.

בסיכום כל אלו נראה כי יש כמה סיבות למחיר הגבוה יחסית בישראל, מס, יחסי יצרן-קמעונאי, כשרות ואפילו הגנה על יצרנים קטנים. כן, מדינה קטנה, אי כלכלי, אי מטבעי, אך למרות הכל שיעורי הרווח הן של היצרנים והן של הקמעונאים קרובים לשיעורי הרווח הנהוגים בחו"ל.

לא אצודד כאן ביצרנים, קרוב לוודאי שגם הם יכולים להוריד את שולי הרווח מעט, אך הורדת שיעור הרווח של היצרנים הגדולים עלולה להביא להתמוטטות היצרנים הקטנים, ומצב זה אינו רצוי למשק הישראלי. על כן השינוי צריך לבוא מהקצוות, למעלה או למטה. למעלה המדינה והמס ולמטה הצרכן.

המחאה החברתית נעדרה עד כה מהתערבות הרגולטור בהתאם למדיניות השוק החופשי בו המחיר נקבע במפגש עקומות הביקוש וההיצע, אך בעיקר משום שהמדובר במוצרים שאינם מוצרי יסוד - כאן מגיע צד הצרכן. האם הצרכן הפסיק לקנות מוצרי מזון יקרים? האם ירדו מכירות החטיפים וקטגוריית הפרימיום? האם הפסקנו לקנות במקומות המאופיינים במחיר גבוה? על פי כל סקר ועל פי דוחות החברות התשובה היא - לא.

***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.
תגובות לכתבה(1):

התחבר לאתר

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
  • 1.
    הכתבה בסדר גמור
    המורה לעברית 15/03/2012 01:10
    הגב לתגובה זו
    1 0
    אבל אומרים " לא אצדד" (כלומר לא אקח צד) ולא " לא אצודד" (זה בא מהטנקים - צידוד צריח)
    סגור