האם בנק ישראל עומד ביעדים?

רונן מנחם, מנהל יחידת ההשקעות והאסטרטגיה במזרחי טפחות, סוקר את אמינות והצלחתו של בנק ישראל בכלל והנגיד פישר בכלל מאז הוחל חוק בנק ישראל
 |  (6)
הודיע ביום שני על הורדת הריבית ב-0.25% והעמדתה על 2.5%. עיון בנוסח ההודעה גילה, כי הבנק אינו חושש מחריגה מיעד האינפלציה בשנה הקרובה, לכן יוריד את הריבית לפי הצורך כדי לתמוך בפעילות הכלכלית. האם מידת הצלחתו להשיג את יעד האינפלציה בשנים האחרונות מקנה לו אמינות בנושא ותאפשר לו אכן להתמקד בתמיכה במשק? בטור זה אטען כי התשובה לכך חיובית.

נגיד בנק ישראל סטנלי פישר החל לכהן בתפקידו לפני שש וחצי שנים, בחודש מאי 2005. לפני שנה וחצי, ביוני 2010, נכנס לתוקפו חוק בנק ישראל החדש, שהנגיד קידם נמרצות, לאחר שהכנסת אישרה אותו שלושה חודשים לפני כן.
החוק קובע כי המטרה העיקרית של בנק ישראל היא לשמור על יציבות המחירים. תחום יציבות המחירים הוגדר כיעד שנתי - 1%-3% כיום.

עוד נאמר בחוק, כי בנק ישראל מנהל מדיניות גמישה של יעד אינפלציה, המאפשרת חריגה זמנית מהיעד, אך מחייבת חזרתה לתחומי היעד בתוך שנתיים לכל היותר. בעקבות הודעת הריבית ולרגל השנה האזרחית החדשה, בחנתי בהקשר זה, שתי שאלות:
1. לו היה החוק החדש בתוקף כשנכנס הנגיד לתפקידו, האם בנק ישראל היה עומד בו?
2. לנוכח החלת החוק, האם נכונו לבנק ישראל קשיים של ממש בתחום עמידה ביעד האינפלציה בשנים הבאות?

באשר לשאלה הראשונה, בשנים 2005, 2010 ו-2011 הושג היעד; בשנים 2006-2009 הייתה חריגה, אך יש לחלקה לשתי קבוצות:
1. 2006 (-0.1%) ו-2007 (3.4%). בנק ישראל לא הצליח להחזיר את האינפלציה לתחום היעד בתוך שנתיים: 3.8% ב-2008 ו-3.9% ב-2009.
2. 2008 ו-2009 . בנק ישראל הצליח להחזיר את האינפלציה לתחום היעד בתוך שנתיים: 2.7% ב-2010 ו-2.2% ב-2011.

בהמשך לכך, לו היה חוק בנק ישראל החדש בתוקף בשבע השנים האחרונות, בחמש מהן היה בנק ישראל עומד בסופו של דבר במשימה. בצל התהפוכות והטלטלות בשוקי ההון בארץ ובעולם ברוב התקופה, זה הישג נאה.

מה הלאה? משום שבשנים 2010-2011 הושג היעד, הפעם הראשונה בה עלול בנק ישראל לא לעמוד בחוק בנק ישראל החדש תהייה רק בשנת 2014. בנוסף, לפי התחזית בשוק הפרטי ובבנק ישראל, תעמוד האינפלציה על 2% השנה, בדיוק באמצע תחום היעד. אם כך יהיה, בנק ישראל יעמוד למעשה שוב למבחן רק בשנת 2015.

לסיכום, בנק ישראל אכן מקרין אמינות לגבי השגת יעדי האינפלציה. הנתונים שהבאתי אף מראים כי הבנק ייהנה מדרגות חופש נאות בשנים הבאות. שוק ההון מבין זאת ובין היתר היינו עדים לכך בהזמנות הגבוהות שהתקבלו לאיגרת החוב הממשלתית הלא צמודה ל-30 ש', שהנפקתה החלה החודש.

לפי התוצאות שהצגתי, הבנק הרוויח את לחמו ביושר בתחום זה. בימים בהם בנקים מרכזיים רבים בעולם הפחיתו את הריביות בשטחם לרמות אפסיות ודלדלו מאוד את מחסן הכלים שלהם, לאמינות תהיה חשיבות רבה לקראת האתגרים שיבואו.

***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל
תגובות לכתבה(6):

התחבר לאתר

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
  • 3.
    בנק ישראל
    לאונרדו 25/01/2012 16:44
    הגב לתגובה זו
    0 0
    כתבה מצוינת אתה מגלה אוביקטיביות וידע מקצועי רב כל הכבוד
    סגור
  • לאונרדו, 3
    רונן מנחם 25/01/2012 17:04
    הגב לתגובה זו
    0 0
    תודה רבה וערב טוב.
    סגור
  • 2.
    כתבה מעניינת, שאלה
    אנליסטית בחופשה 25/01/2012 14:56
    הגב לתגובה זו
    0 0
    האם לדעתך יש קשר בין חוק בנק ישראל החדש למחאה החברתית? הרי בתקופתו של הנגיד קליין הריבית במשק הוחזקה ברמה גבוהה לאורך זמן, כדי להילחם באינפלציה, ומי יודע כמה זה פגע במעמד הביניים, שבינתיים שילם ריביות גבוהות על חובות ומשכנתאות, וסייע להרחיב את הפערים מול בעלי הון, שנהנו מריביות גבוהות על חסכונות. העיקר שהאינפלציה לא עלתה... אולי סוף סוף הבינו, שצריך להתאים את האינפלציה גם לתנאי השוק?
    סגור
  • אנליסטית בחופשה, 2
    רונן מנחם 25/01/2012 15:29
    הגב לתגובה זו
    0 0
    שלום, תודה. כרונולוגית, חוק בנק ישראל נחקק ואושר קודם.המחאה החלה, בין השאר, על רקע רמת מחירים גבוהה, תוצאה של גורמים רבים (תחרותיות נמוכה, כשלי שוק וכו' ) וכן של הריבית, שדווקא הוחזקה נמוכה כדי למנוע מהמשק לגלוש למיתון. להערכתי, המדיניות המוניטארית הנוכחית שמה דגש רב מבעבר על הנושא הכלכלי, על חשבון נושא המחירים, כלקח מהמשבר האחרון. תופעה דומה תמצאי אצל בנקים מרכזיים רבים אחרים ברחבי העולם. לכן, נראה לי שהסיפא של דבריך אכן מתאר נכונה את השינוי במדיניות ויכול להיות שהמחאה הייתה אחד הקטליזטורים לכך. בברכה, רונן מנחם.
    סגור
  • 1.
    אני לא לגמרי מסכים - אם נסתכל על שבע השנים
    יוסי עמית 25/01/2012 10:31
    הגב לתגובה זו
    0 0
    האחרונות - ב-4 שנים מתוכם חרג ב" י מיעד האינפלציה - בשנים 2006-2009. כך שבעצם, שיעור ההצלחה של ב" י בשנים אלו לעמוד ביעדו היה 43% - כך שבאופן מאוד גס, הסיכוי של ב" י לעמוד ביעד האינפלציה נמוך מ-50%.... כמובן שלא מדובר בניתוח ממש רציני ומעמיק ויש צורך להתחשב בהטיות כאלה ואחרות וכמובן להרחיב את מרחב המדגם, אבל עדיין... האם לדידך חשובה יותר עמידתו של ב" י בחוק ב" י מאשר ביעד האינפלציה עצמו?
    סגור
  • יוסי עמית, 1
    רונן מנחם 25/01/2012 10:47
    הגב לתגובה זו
    0 0
    שלום ותודה. זו שאלה של הגדרה כמובן - הבדיקה שלי נעשתה על פי החוק החדש. לדעתי, חשוב יותר לעמוד בחוק בנק ישראל מאשר ביעד עצמו, כי אם היה צורך לעמוד כל שנה ביעד, בלי יכולת לתקן, בנק ישראל עלול היה להיקלע למצב בו הוא נאלץ לנקוט פעולות אגרסיביות מדי, שלא מתאימות לתנאי המשק. תאר לך מצב בו יש האטה מקומית, אך בחו" ל הסחורות מתייקרות ולכן האינפלציה בארץ מזנקת. אם לבנק ישראל לא היה מותר להמתין, הוא היה צריך להעלות את הריבית בשיעור חד וכך עלול היה להחמיר את ההאטה המקומית. כשיש לו זמן לתקן, הוא יכול להסתפק בהעלאת ריבית מתונה יותר. בברכה, רונן.
    סגור