קונצרנית מול ממשלתית ב-2012

רביב רזניק, מנהל השקעות בכיר בטאלנט, משווה בין תשואות אגרות החוב הממשלתיות לאלה הקונצרניות. ומציג המלצותיו לשנת 2012
רוב המשקיעים יזכרו את שנת 2011 כשנה רעה. רבים סיימו את השנה בהפסד או לכל היותר ברווח קטן. שנת 2011 היתה עמוסה באירועים (צונאמי ביפן, אביב העמים הערבי, משבר חוב באירופה, הסתבכות ה"טייקונים" מחאה חברתית) שגרמו לירידה במחירי נכסי הסיכון (מניות ואג"ח קונצרניות) ולעלייה במחירי אגרות החוב הממשלתיות - המנצחות הגדולות של שנת 2011.
העיתונים התמלאו בכותרות אדומות והציבור המבוהל הסיט את כספו לעבר חוף מבטחים. לאחר עשרה חודשים רצופים של בקרנות הנאמנות המסורתיות, בהן נפדו מעל ל-30 מיליארד שקלים, מסתמנת רגיעה וקרנות אלו חזרו לגייס (אם כי מעט) בחודש ינואר. ירדה והיא עומדת נכון להיום על 2.75% (ייתכן אף כי תמשיך ותרד). אי הוודאות כיום גדולה ואיומים רבים עומדים בפתח, לכן כספים רבים מושקעים בפקדונות ובקרנות כספיות עד יעבור זעם. הפדיונות הכבדים שספגו קרנות הנאמנות ובריחת הכספים המאסיבית מנכסי הסיכון גרמו ללחץ כבד על מחירי המניות ואגרות החוב הקונצרניות ויצרו הזדמנויות רבות.

רבים מהאנליסטים מזהים את רמת המחירים הנוכחית כנוחה להשקעה ומפרסמים המלצות בהתאם. רובם מעדיפים להיזהר בלשונם, לכן המלצתם נראית כך, "אנו ממליצים להגדיל בהדרגה את הרכיב הקונצרני בתיק ההשקעות תוך התמקדות באג"ח של חברות בעלות דירוג גבוה ובמח"מ קצר".
בתגובה להמלצות הללו, ברצוני להעיר שתי הערות:

1. בעוד ההמלצות הינן להתמקד בחברות בעלות דירוג גבוה, עיקר ההזדמנויות נמצאות בחברות בעלות הדירוגים היותר נמוכים. התשואה העודפת על פני אגרות החוב הממשלתיות אשר תתקבל מהשקעה באגרות חוב של חברות בדירוגי AA אכן גבוהה באופן יחסי ומהווה הזדמנות, אך את עיקר הירידות ספגו חברות בדירוגי A ו-BBB. מרווחי התשואה לעומת אגרות החוב הממשלתיות בדירוגים אלה נפתחו בצורה חדה ביותר. עודף התשואה אשר יתקבל מהשקעה באגרות חוב בדירוגים אלה מפצה בצורה ניכרת על הסיכון שבפשיטות רגל והסדרי חוב, לכן יחס הסיכוי / סיכון תומך בהשקעה דווקא באגרות החוב של החברות בעלות הדירוגים הנמוכים יותר.

על מנת להמחיש אתן דוגמה:
איגרת חוב ממשלתית למח"מ של 4 שנים נסחרת כיום בתשואה לפדיון של כ-3.35% לשנה. 100,000 ש' שיושקעו באג"ח זו יצמחו בתום 4 שנים ל-114,089 ש' (בהנחה שתשלומי הריבית יושקעו מחדש). כיום, ניתן די בקלות ומבלי להיכנס להרפתקאות, להרכיב תיק מאגרות חוב קונצרניות בדירוגי A ו-BBB למח"מ דומה ולקבל עליו בממוצע 9% לשנה. אותם 100,000 ש' שיושקעו בתיק כזה יצמחו בתום 4 שנים (בהנחה שכל החברות ישלמו) ל-141,158 ש'. רק במקרה בו כ-20% מהחברות יפשטו רגל ולא ישלמו כלל, אפילו לא תשלום ריבית אחד, תתקבל בתיק זה נמוכה (אך לא שלילית) מאשר בהשקעה באג"ח ממשלתית. זהו תרחיש קיצוני ביותר ואינו סביר.

2. ההמלצה השניה נוגעת למח"מ. בעוד מרבית האנליסטים ממליצים להתבצר במח"מ קצר. אני ממליץ כי דווקא בעת הזו יש להאריך את התיק וזאת משתי סיבות:

א. ירידת הריבית קיבלה ביטוי רק במחירי אגרות החוב הממשלתיות ועדיין לא חילחלה למחירי אגרות החוב הקונצרניות.
ב. השקעה באגרות חוב קונצרניות ארוכות בעת הנוכחית, עם מרווחי תשואה כה גבוהים, תביא לקיבוע תשואה גבוהה לטווח ארוך.

גם כאן אתן דוגמה על מנת להמחיש:
נניח שלחברה מסויימת ישנן שתי אגרות חוב הנסחרות בשוק:
A למח"מ שנתיים אשר נסחרת בתשואה של 5% לשנה.
אג"ח B למח"מ ארבע שנים אשר נסחרת בתשואה של 7% לשנה.
כעת ננסה לבחון מהו הרווח / הפסד הצפוי לנו בשנה הקרובה מהשקעה באגרות חוב הללו תחת שלושה תרחישים אפשריים:

- התשואות נשארות ללא שינוי . A - רווח מאג"ח - 5%. B - רווח מאג"ח - 7%.
- התשואות יורדות . תשואת אג"ח A יורדת ל-3.5%, תשואת אג"ח B יורדת ל-5.5%: A - רווח מאג"ח - 6.5%. B - רווח מאג"ח - 11.6%.
- התשואות עולות . A - התשואה עולה ל-6%. תשואת אג"ח B עולה ל-8%: הרווח בשתי אגרות החוב יהיה 4% בקרוב. (הדבר נובע מכך שהתשואה השוטפת מתקזזת עם הפסדי ההון).

ניתן לראות כי בשלושת התרחישים אג"ח B עדיפה או שווה לאג"ח A. בנוסף לכך, סבירות התממשותם של שני התרחישים הראשונים גבוהה יותר לדעתי מהאפשרות של התרחיש השלישי, התרחיש שבו תמשיך מגמת עליית התשואות.

לסיום, ניסיון העבר מלמד כי כספי הציבור שיצאו מקרנות הנאמנות בשנה האחרונה ימצאו את דרכם אט אט בחזרה לשוק. כאשר כסף זה יחזור לשוק, הוא יביא לעלייה במחירי אגרות החוב. נצלו את המחירים הנוכחיים על מנת לרכוש נכסים בזול ולהשביח את תיק ההשקעות שלכם.

רביב רזניק, מנהל השקעות בכיר בטאלנט בית השקעות

***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל
תגובות לכתבה(16):

התחבר לאתר

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
  • 10.
    הזאבים וכפה אדומה וורסיה 2012
    בובי מומי 18/01/2012 18:18
    הגב לתגובה זו
    0 0
    סוכן הביטוח שלי מוכר לכל לקוחותיו תיקים קונצרניים לפנסייה. הוא מספר להם שהתשואה שם גבוהה יותר. אבל לעצמו הוא קטנה ממשלתיות. שאלתי אותו למה? הוא הסבער- כי בסוף, בעוד 5, 7, 10 שנים הממשלתיות יתנו יותר. שאךי אותו - איך? הוא אמר לי שבשנים הקרובות יהיו עשרות הסדרי חוב, תספורות שיפחיתו את התשואה הגלומה בעשרות אחוזים. שאלתי אותו - המדינה/ בנק ישראל לא יעזור. הוא אמר לי - לא, בנק ישראל לא אחראי לזה. פישר הזהיר את החוסכים לא להתלקרניות אז אני לא נוגע. אש שאלתי אותו - מה עם מאות אלפי החוסכים בפנסייה? אז הוא אמר לי- " למה שזה יעניין אותי, זה בעייה שלהם ושל המפקח על הביטוח" . הבנת את זה ברוך?
    סגור
  • כנסו כנסו
    כתבה טובה אבל 19/01/2012 03:34
    הגב לתגובה זו
    0 0
    מעטים האנשים היום שקונים אגחים לפדיון וחלק לא קטן מאלה שמחזיקים אגחים לפדיון זה בגלל המלצות דומות תחילת שנה שעברה (אני מזמין אתכם לחפש טור דומה מאוד של מיכה צ' רניאק שמראה בצורה מאוד מחושבת ויפה למה להחזיק תיק קונצרני יתן תשואה עודפת ב2011 ואת הביצועים של הקרן שלו אני גם מזמין אתכם לחפש...) שהסבו הפסדי הון משמעותיים מאוד ועכשיו כבר חושבים שלא שווה לצאת. בעתות משבר (ולצערנו יש כל כך הרבה צרות פוטנציאליות שיכולות לנחות עלינו השנה) ההגיון נזרק לפח והאגח הממשלתי יכול להגיע לתשואות נמוכות שלא האמינו שאפשריות (מי האמין שאגח ארהב 10 שנים יכול לרדת מתחת לתשואה של 2 אחוז) ואז נקבל תרחיש נוסף שלא רשמת עליו בטור והוא אגח ממשלתי נותן 5 אחוז בשנה ותיק קונצרני נותן מינוס 20, ההפרש לרעת הקונצרני הוא כל כך גבוה פה לעומת החלופות שניתנו שצריך להתחשב בו ביחס סיכון סיכוי אפילו אם הסיכוי להתממשות שלו נמוך, אף אחד לא חזה את מה שקרה ב2011 אז לא הייתי ממהר כל כך להמליץ על השוק הקונצרני בארץ , ראינו כבר שאף אחד מבעלי השליטה לא רואה בעיניים כשזה מגיע להסדרים ותספורות ושנת 2012 זו שנה קריטית בתשלומי קרן של הרבה אג" חים.
    סגור
  • 9.
    כתבה מצויינת בהירה וחכמה
    מפרגן 18/01/2012 16:21
    הגב לתגובה זו
    0 0
    אינני מכיר את הכותב אבל הוא מבטא את עמדתו בצורה מעולה!
    סגור
  • 8.
    סוף כל סוף כתבה עם ערך מוסף
    סטיב הכריש 18/01/2012 14:49
    הגב לתגובה זו
    0 0
    נתת לי הרבה חומר למחשבה ורעיונות השקעה הנחשבים לכאלו שהם מחוץ לקופסה... תמשיך ככה רק חבל כמו שציינו פה כבר שלא הרחבת על דרך חישובי התשואה וההנחות שלך
    סגור
  • 7.
    הצחקת את באבי
    מר מאני 18/01/2012 14:44
    הגב לתגובה זו
    0 0
    ומה קורה ידידי במקרה של תספורת. לא מדובר באי תשלום ריבית רלר בקצוץ אמיתי של נומר 40 אגורות לשקל חוב?? אשמח לתגובתך
    סגור
  • תלמד לקרוא!
    כריש אדום 18/01/2012 14:54
    הגב לתגובה זו
    0 0
    רשום שם במפורש שבמקרה קיצוני בו 20% מהחברות פושטות רגל לחלוטין ללא תספורת ולא מביאות אגורה שחוקה תקבל פחות מהשקעה בממשלתיות וגם אז התשואה תהיה חיובית! במקרה של תספורת של 40 אחוז המצב טוב יותר מקיצוץ של 100 אחוז....
    סגור
  • 6.
    חבל שלא הרחבת על דרך חישוב התשואה
    שי הזחוח 18/01/2012 14:36
    הגב לתגובה זו
    0 0
    למה בירידה של 2 אחוז אני עושה 6 אחוז???
    סגור
  • מומחה למימון
    ותיק בשוק ההון 18/01/2012 14:56
    הגב לתגובה זו
    0 0
    הבחור מומחה למימון מה אתה רוצה שיכתוב בשתי שורות את מה שלמד בעשר שנים
    סגור
  • 5.
    הנייר סובל הכל...
    דבי מנהריה 18/01/2012 10:36
    הגב לתגובה זו
    0 0
    המציאות הרבה יותר מורכבת רביב מה יקרה אם התשואות יעלו 10%??
    סגור
  • 4.
    אחלה כתבה
    רם 18/01/2012 10:30
    הגב לתגובה זו
    0 0
    קבל ח" ח מה עם אגחים בתשואות גבוההות יותר 20% ?
    סגור
  • 3.
    רביב חזור אלינו...
    אינדיאני לשעבר... 18/01/2012 10:29
    הגב לתגובה זו
    0 0
    אתה חי בסרט !
    סגור
  • 2.
    אחלה כתבה רביב
    כריש אדום 18/01/2012 10:28
    הגב לתגובה זו
    0 0
    בהחלט הגיע הזמן להאריך מחמ בתיקים תוך לקיחת סיכונים מחושבים!
    סגור
  • 1.
    לרביב החרטטן...
    נמחק סדרתי 18/01/2012 10:25
    הגב לתגובה זו
    0 0
    בשנה שעברה קרן פימקו צעקה לברוח מאגח ממשלת ארה" ב וראה איזה פלא - תשואה של 10% בשנה קבלתי ממנה ולכן במקרה של עליית תשואות לא רק שהממשלתיות יעשו יותר מהקונצרני אלא שלאגחים הללו יהיה קשה מאוד לגייס כסף והן עלולות להגיע לפשיטת רגל... לכן אני אומר לך רביב - קח אחריות על כספי הציבור ואל תשחק בו כברולטה בקזינו
    סגור
  • לנמחק הסדרתי
    בעל קילומטרז' 27/02/2012 19:49
    הגב לתגובה זו
    0 0
    לא ארד לרמה שלך. רביב צודק ב-100% . אילו הכרת את שוק הקונצרניות ואת השיקולים של מנהלי השקעות אחראים כמו רבי (כן יש עוד כמה כאלה...) היית משוכנע בנכונות הדברים. רביב ודומיו הם בעלי ניסיון רב מאד ומוצלח מאד בהשקעות איכותיות לאחר בחירה מוקפדת ואיכותית. אז קר הדברים שנית.
    סגור
  • על מה אתה מדבר
    מנהל השקעות 20/01/2012 16:58
    הגב לתגובה זו
    0 0
    יש המון קורסים באוניברסיטה - קח אחד.
    סגור
  • תגובה מעולה, ובהצלחה לביז' (ל"ת)
    איתן 18/01/2012 14:04
    הגב לתגובה זו
    0 0
    סגור