מניות על הכוונת: האם המשבר מול סוריה שווה 7 דולרים בלבד?

משה אוזקרגוז, אנליסט מניות בבנק דיסקונט מסתכל השבוע על מניות האנרגיה במדד הדאו ג'ונס, על רקע סערת סוריה
מנתחים את הדאו, צילום: Getty images Israel
במהלך חודש אוגוסט זינק מדד הויקס ב-40% לרמה של 17. המדדים המובילים, S&P 500 ו-Dow Jones, רשמו מימושים של כ-5%. העלייה בתנודתיות אמנם החלה בעקבות עליית תשואות נוספת של האג"ח הממשלתיות, אך השבוע האחרון היה כולו בסימן החשש מתקיפה אמריקנית בסוריה, שצפויה להצית את המזה"ת ותזניק את מחירי הנפט. מאז החל האביב הערבי, מחירן של חביות הנפט מסוג WTI ו-BRENT החל להיפרד - מחירה של חבית BRENT עולה על מחיר חבית WTI, למרות שבסך הכל מדובר בנכסים דומים.

אז מה הבעיה? מדוע שמחיר החביות יהיה שונה? שם המשחק בשוקי הנפט הוא זמינות, או ליתר דיוק, צד ההיצע. מאז החל המשבר במזרח התיכון (כן, כבר אפשר לקרוא לזה משבר ולא אביב ערבי), המשקיעים החלו לתמחר את הפוטנציאל לבעיית היצע הנפט מהמזה"ת ע"י פער מחירים בין שני הסוגים. מרבית תפוקת הנפט היומית ועתודות הנפט בעולם מסוג BRENT מקורן במדינות המזה"ת בכלל וקרטל OPEC בפרט. קרטל זה כולל יצואניות נפט מובילות כמו אירן, עירק, סעודיה, לוב, ניגריה, ונצואלה ואחרות.

מתחילת 2013 הפער הצטמצם משמעותית, האם הסיכון הגיאופוליטי חלף?
במהלך השנתיים האחרונות, חלה ההכרה בכך שנפט ברנט משקף נכון יותר את תנאי הביקוש וההיצע בשוקי הנפט, היות ומחירו מייצג כ-70% מעסקאות הנפט. דוגמא לכך ניתן לראות בהתאמות בביצוע מדדי הסחורות הבינלאומיים למצב, וכעת מחיר הברנט זוכה למשקל גבוה מבעבר. בעיית ההיצע כאמור, נובעת מחשש הזמינות לנפט מסוג ברנט, אך הפתרון לסוגיית הגרעין האירני נראה מורכב מתמיד.

בעיית עודפי ההיצע בארה"ב אמנם נפתרת, אך האם המשבר במזה"ת שווה רק 7 דולרים?
בשנתיים האחרונות נפתרו חלק מבעיות עודפי ההיצע בצפון אמריקה בזכות הקמת תשתית צנרות ורכבות שהחלו להוביל ביעילות נפט וגז ליעדם. מאז 2011 שיעור הפקת הנפט היומי בארה"ב עלה ב-50% וצפוי להמשיך ולטפס משמעותית בשנים הקרובות. אם כן, בשל השיפור של זמינות הנפט בצפון אמריקה, הצטמצם הפער בין החביות כמעט עד אפס במהלך חודש יולי. עליית המדרגה בסוריה, שבאה לידי ביטוי בשימוש בנשק כימי נגד אזרחים, יצרה גל חששות מחודש שהזניק את מחירי הנפט לאזורי השיא. עם זאת, הפער בין חבית אמריקנית לחבית מזרח תיכונית נותר נמוך יחסית לשנים האחרונות ועומד כיום, כאמור, רק על 7 דולר.

מאז 2011, כאשר פער המחירים בין החביות עלה מעל רמת 20 הדולרים, מדד DOW JONES רשם ירידות. באופן כללי עליית מחירי הנפט משקפת התאוששות כלכלית, ועל כן מדדי המניות עולים בסמיכות לעלייה במחיר הנפט. עם זאת, התרחבות פער המחירים בין החביות הוא מעין אומדן לסיכון הגיאופוליטי, כאשר הוא בשיאו, הסיכון תקף גם לשוק המניות, הצרכן ורווחי החברות.

לאור התלות הפוחתת של ארה"ב ביבוא נפט, היא שואפת להתרחק מהמשבר במזה"ת וחברות הנפט בעקבותיה. חברות מובילות כמו אקסון מוביל (מוכרת שדות נפט בעיראק), שברון ואפאצ'י (מוכרות פעילות במצרים) מקטינות חשיפה למשאבי נפט וגז במדינות מזה"ת לא ידידותיות. מגמה זו עשויה להימשך עוד הרבה זמן. מי יקנה? בעיקר סין.

מדינות גוש האירו ואסיה אינן עשירות במשאבי נפט או גז, לכן עליית מחירי הנפט משפיעה עליהם יותר. מצב זה אולי מסביר במידה מסוימת את אי רצונם בהתערבות הצבאית בסוריה או במצב הנפיץ במזרח התיכון. סין הגדולה, שצרכי האנרגיה שלה צפויים לצמוח בעוצמה בעשור הבא, צפויה להיות אחד הקונים הבולטים של נכסי אנרגיה בשנים הקרובות ברחבי המזרח התיכון, לפיכךן גם מעורבותה הפוליטית כנראה תגדל.

מניות האנרגיה המשולבות במדד הדאו, אקסון מוביל ושברון, התנהגו השבוע בעצבנות יתרה. בכתבותיי הקודמות כתבתי על קשיי הגדלת הפקת הנפט של אותן ענקיות, בפרט לאור גודלן אך גם עקב אי היציבות במדינות כמו עירק ואחרות המקשה על הכדאיות העסקית והתנהלות תקינה. בקשר לשוק המניות, עליית מחירי נפט חדה תומכת במידה רבה במחיר מניות האנרגיה המשולבות, אך פוגעת ביתר הענפים, היות והעלייה במחיר הנפט עשויה לפגוע ברווחיותן. לכן המשקיעים ברחו קודם כל למניות האנרגיה המשולבות. בכל מקרה, מדובר בחברות עם תמחור נוח, דיבידנד צומח וניהול מופתי.

מפת האינטרסים במזה"ת משתנה, מה צפוי בענף האנרגיה?
במבט ארוך טווח, כנראה שחברות האנרגיה האמריקניות ישאפו לצמצם מעורבותן בהפקת נפט במדינות המזה"ת רבות, מה שיספק תמריץ למגמת מיזוגים ורכישות בין חברות אמריקניות וקנדיות - מהלך שעשוי להציף את שווין של חברות בינוניות רבות. בנוסף, סין צפויה לרכוש כל מה שזז וכך גם חברות רוסיות מובילות. בינתיים האינטרסים של שתי ענקיות אלו (סין ורוסיה) מצטלבים, אך הזמן יגיד אם הזיווג המוזר הזה יחזיק מעמד.

לסיכום , ככל שמחיר הנפט גבוה יותר כדאיות ההשקעה בענף האנרגיה ומניות האנרגיה המשולבות גוברת. כיום המשקיעים רואים לנגד עיניהם בעיקר את הקושי בהגדלת ההפקה אך, ככל שבעיה זו ממשיכה להתקיים, מחיר הנפט יישמר ברמות גבוהות ויאפשר רווחים גבוהים יחסית. פרופיל הצמיחה של אלו אינו מרשים במיוחד, אך דווקא מימושי הרווחים בענקיות האנרגיה בחודש האחרון, לאור האכזבה מהדוחות הכספיים של Q2, מאפשרים נקודת כניסה נוחה. אקסון ושברון מנוהלות בקפידה ואינן ממהרות לבצע רכישות. ולמרות זאת, ייתכן והמצב הנוכחי ייאלץ אותן להשתדל יותר לאתר הזדמנויות.

לעמוד מומחה של משה אוזקרגוז באתר דיסקונט
תגובות לכתבה(0):

התחבר לאתר

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה