פרופ' ברזיס: "פירוק האיחוד האירופי בלתי נמנע, זה לא הלך - עדיף להתגרש"

פרופ' אליס ברזיס, מנהלת מכון עזריאלי למדיניות כלכלית באונ' בר אילן בראיון ל-Bizportal: "יוון וגרמניה לא יכולות להיות באותה המיטה"
(קרדיט: Getty images Israel)
"ארה"ב בדרך ליציאה מהמשבר. המהלכים של ברננקי כגון ה-QE הראשון והשני היו נכונים ואיפשרו את החזרה לצמיחה כלכלית. הבעיה האמיתית כיום היא באירופה - האיחוד האירופי והאירו יפורקו - זה בלתי נמנע", אומרת בראיון מיוחד ל-Bizportal פרופ' אליס ברזיס, מנהלת מרכז עזריאלי למדיניות כלכלית באוניברסיטת בר אילן, ומי ששימשה כראש יחידת הסטטיסטיקה בחטיבת המחקר של בשנות ה-80' והמשיכה לשמש כיועצת לבנק ישראל עוד שנים רבות, בנוסף על פעילותה האקדמית הענפה בארץ ובעולם.

לדברי פרופ' ברזיס, "המדיניות של טרישה היתה קטסטרופאלית. הוא הנהיג מדיניות גרועה מאוד שפגעה באירופה. אני, שבשנת 2000 הייתי בעד האירו מודה כיום שזו היתה טעות ושמדינות כל כך שונות לא יכולות להמשיך להתקיים בכפיפה אחת תחת אותו המטבע. תמכתי אז באירו כי האמנתי בתאוריה שכשאתה נמצא באותה המערכת אתה מתחיל להיות יותר דומה לזולתך. כמו בחתונה".

מה מקור הטעות הזו? "אנחנו חשבנו שיוון תצליח להתייעל מאוד על סמך זה שהיא קיבלה על עצמה את התנאים הבסיסיים של האיחוד האירופי. אבל זה לא קרה, וכיום אנחנו יודעים שמדינות כל כך שונות כמו יוון וגרמניה לא יכולות להיות באותה המיטה. חשבנו שהן יוכלו להיות יותר ויותר דומות אחת לשניה כמו שקרה במדינות השונות בארה"ב. אבל באירופה זה לא עובד. אם זה לא קורה אז במקום להמשיך ולסבול באותו הבית - עדיף להתגרש. אני בהחלט קוראת לפירוק האיחוד האירופי והאירו, אני כתבתי מספר מאמרים על זה ויש יותר ויותר אנשים שהולכים לכיוון ומבינים שאין ברירה".

למה הבעיה באירופה כל כך חריפה? "לכל מדינה יש שני כלים - מדיניות פיסקאלית ומוניטרית, ושער החליפין הוא שאמור לאזן בין כל המדינות. אבל במקרה של אירופה שבה נקבע האירו כמטבע אחיד זה הוציא מהמשוואה את המדיניות המוניטרית ככלי אפקטיבי. הבעיה היא שבאירופה נותרה השונות הכל כך גבוהה בפיריון בין המדינות השונות. בדרך כלל הדרך היחידה שארץ אחת לא תאבד את יתרון היצור והייצוא שלה הוא שהמחירים ירדו, אבל אנחנו יודעים שבקפיטליזם מאוד קשה להוריד מחירים ויותר קל להעלות מחירים, ולכן מה שקרה הוא שהמדינות החלשות בגוש לא הצליחו להיות מספיק יעילות ותחרותיות והן מוצאות את עצמן עם אבטלה נוראית".

הבעיה נובעת רק מאירופה או שהגלובליזציה תורמת למשבר? "אם נוסיף לבעיה שבשונות בין מדינות אירופה גם את התחרות הנובעת מהצמיחה במדינות המתפתחות כמו סין נראה שהתחרות העולמית מקשה עוד יותר על המדינות החלשות בגוש האירופי. לגרמניה למשל אין את אותה הבעיה כי גרמניה מתמחה בתחומים שלא מתחרים בכלל בסין, כי הסינים צריכים את המכונות של הגרמנים, אבל לספרד וליוון אין את היתרונות האלה ולכן במצב שנוצר הן לא יכולות להמשיך להשתייך לגוש האירופי - זה מזיק גם להן וגם לגוש".

האם את מכירה ארועים של פירוק מוניטרי ומה היו תוצאותיהם? "בעבר כבר היה באירופה איחוד מטבע, בזמנו של נפוליאון, האיחוד המוניטרי הלטיני. אבל אחרי כ-70 שנה זה לא עבד בדיוק מאותה הסיבה - ההבדלים בפיריון, ולכן זה התפורר. לא צריך לפחד. זה יקח כמה חודשים של כאב והתאמה אבל זה מסתדר בסופו של דבר. כמו שזה הסתדר בארגנטינה בשנות ה-90'. הפירוק של האירו הוא בלתי נמנע, יוון כבר עם חצי רגל מחוץ לאיחוד ולדעתי פירוק הגוש יקרה".

איך יתרחש פירוק הגוש הגיאורפי והמטבע המאוחד? "השאלה היא רק אם אירופה תפורק ברוח טובה או ברוח רעה. האם המנהיגות הכלכלית תבין שאין ברירה ותוביל לפירוק מוסדר או שהעמים השונים ילחצו לפירוק - ובאירופה יודעים לעשות מהפכות, לא כמו אצלנו. בתקופה הקרובה צפויות להיות מספר מערכות בחירות חשובות באירופה כמו ביוון, בצרפת ובהולנד, ושם תיקבע הדרך של אירופה. לדעתי מדינות מאוד דומות ישארו בגוש האירו והשאר יצאו ממנו. כלומר נישאר עם גוש מצומצם של המדינות החזקות והדומות יותר כמו גרמניה אוסטריה הולנד וכו'".

" זה לא דבר נעים - אבל אבטלה זה דבר נורא. במיוחד כשמדובר על כך שכל כך הרבה צעירים לא מצליחים למצוא עבודה. ההתנתקות מהאירו למשל ביוון תוביל לחזרה לדרכמה. תוך חודש הם יכולים לעשות מה שעשתה בזמנו ארגנטינה - הם יבצעו והמחירים ירדו. זה יאפשר ליוון לשוב ולייצר ולייצא ולצאת מהמשבר על ידי הגברת כושר התחרות שלה. במצב הנוכחי כשיוון צמודה לאירו אין לה סיכוי והיא תמשיך להישען על תמיכות".

Leapfrogging - תאוריית קפיצת צפרדע

פרופ' ברזיס נודעה בעולם גם בזכות עבודתה המשותפת עם זוכה פרס נובל לכלכלה, פרופ' פול קרוגמן, שגם הוא מעריך שהמדיניות הנוכחית באיחוד האירופי מובילה להתאבדות. תאוריית הליפ פרוגינג שפיתחה פרופ' ברזיס גם נכללה במחקר שבזכותו זכה פרופ' קרוגמן בפרס היוקרתי בעולם. "עד שפורסמה תיאוריית הליפ-פרוגינג מה שאיפיין את תאוריות הצמיחה היו או הגישה המתארת התכנסות, כמו באירופה או הגישה המתארת התבדרות, כמו באפריקה. בתיזה שלי התמקדתי בבחינת הצמיחה בבריטניה במאה ה-18 ורציתי להסביר כיצד מדינה מסויימת קופצת בזמן מסויים יותר משאר המדינות. למשל בריטניה עשתה קפיצה שכזו בעת המהפכה התעשייתית שהחלה בתחום הטקסטיל.

"כיום אנו שואלים אם סין תעשה ליפ פרוגינג על פני המערב. השאלה הנשאלת היא למי יש את ההובלה הכלכלית בעולם. בתאוריות הצמיחה החדשה מצאנו דרך מדוייקת להסביר כיצד מדינה פחות מפותחת יכולה לעקוף מדינות מתקדמות ממנה הן מבחינה תאורטית והן מבחינה אימפירית".

"למרות שההיי-טק הישראלי בהחלט הקפיץ את כלכלת המדינה עדיין אי אפשר להגדיר את המקרה של ההיי טק בישראל כמספיק חזק ומובהק על מנת להגדירו כליפ פרוגינג בעל השפעה עולמית. ארה"ב למשל הצליחה לעשות את קפיצת הדרך אחרי בריטניה כשהכניסה את שיטת הסרט הנע לפעילות היצרנית ותוך שנים ספורות שיפרה את הפרודוקטיביות במידה כזו, שניתן היה להגדיר את השפעתה כליפ פרוגינג.

"כיום מה שאנו רואים בסין זה תהליך של התכנסות. סין לומדת את הטכנולוגיות של כולם, אבל התל"ג שלה עדיין מאד נמוך לכן אני עדיין לא בטוחה שהיא זו שתצליח להיות המדינה הבאה שניתן יהיה להגדיר כזו שביצעה את קפיצת הדרך הכלכלית שתהפוך אותה למעצמה. אני חייבת לציין שההתפתחות הטכנולוגית של רשת האינטרנט בשנים האחרונות מהווה שינוי מהפכני, ואולי מדובר על כך שבעולם נרשם תהליך שניתן להגדיר אותו כליפ פרוגינג שלא על בסיס גיאוגרפי".

מה מאפשר למדינה להשיג קפיצת מדרגה שכזו? "לצמיחה יש שתי דרישות עיקריות: הראשונה היא קיומם של כל גורמי הייצור כגון הון והון אנושי וחומרי הגלם ברמה המתאימה. הדבר השני שדרוש ומאוד חשוב כגורם המשפיע על שיעור השינוי לטווח ארוך זה מה שאנו מכנים Institutions - מוסדות ורשויות, כלומר אותם אלמנטים של חוק, בירוקרטיה ורגולציה הקיימים במדינה ומהווים תשתית להתפתחותה המוסדרת וגם על מהירות ויעילות יכולת ביצוע העסקים באותה המדינה".

מה ההבדל בין התאוריות לבין המציאות? "בתאוריות הצמיחה הרעיון הבסיסי הוא שאם הכל בסדר אנו צפויים לראות צמיחה אין סופית, כי כל הזמן יהיו התפתחויות של טכנולוגיות חדישות. אז איך זה שבכל זאת יש משברים גדולים שגוברים על האוטופיה לזמן ארוך? בעיקר בשל כך שיש תקופות שבהן המערכת הפוליטית של אי השיוויון גורמת לתקופות של התחממות יתר או בועה שהתפוצצות שלה מובילה למשבר גדול.

"לדוגמא, התפוצצות בועת הסאב פריים בארה"ב. זה היה כתוב על הקיר שזה צפוי להתפוצץ. הרגולציה הנמוכה על הבנקים בארה"ב ובעיקר על תחום המשכנתאות היא שהובילה לבועה שהתפוצצה. רוב האי שיוויון כיום אינו נובע מהתפתחות טכנולוגית - מי שמצליח לפתח טכנולוגיה חדשנית כגון ביל גייטס ממיקרוסופט או גיל שוויד מצק פוינט - כל הכבוד להם. לעומת זאת המנכ"לים של הבנקים שגרפו משכורות עתק - זו דוגמא לאי שיוויון כי התפוקה השולית של אותו מנכל בנק לא זהה למה שהוא מקבל והרגולציה הנמוכה היא שאיפשרה את זה. הבסיס של הקפיטליזם הוא שהשכר הריאלי צריך להיות שווה לתפוקה השולית של מקבל השכר - כל סטודנט בשנה א' יודע את זה, אבל כשנוצרים עיוותים במשוואה הזו אז מתחילות הבעיות של הקפיטליזם".
תגובות לכתבה(7):

התחבר לאתר

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
  • 7.
    שתחזור לשנות ה-80
    דוקטור י?ר?? 13/05/2012 02:16
    הגב לתגובה זו
    0 0
    עוד נביאה בזלוטי
    סגור
  • 6.
    למה כולם חושבים שארה" ב יוצאת מהמשבר?
    ג' ואי 07/05/2012 23:15
    הגב לתגובה זו
    0 0
    כאילו שכחו שהם נמצאים בחוב מטורף ואין להם שום דרך לפתור את זה.
    סגור
  • 5.
    איני מסכים עם הנאמר.
    שלמה גרינברג 07/05/2012 15:31
    הגב לתגובה זו
    0 0
    פירוק גוש האירו יגרום לנזק גדול פי כמה מהתועלת, את זה אפילו היוונים מבינים, לבטח הסוציאליסטים בצרפת. לומר שאפשר לפרק את הגוש " ברוח טובה" זו נאיביות ותסלח לי הפרופסורית. .צריך לזכור שהאסטרטגיה הראשונית הייתה שאיחוד פיסיקאלי יבוא בעקבות הצלחת האיחוד וזה היה קורה אלמלא משבר 2008 שהיה כולו " מלאכת מחשבת" של הבנקאים מוול סטריט. נכון, היו טעויות, של טרישה והכנסתה של יוון ברמייה אבל עדיין הרבה יותר קל לתקן מאשר לפרק. להביא, בעידן הנוכחי, דוגמאות מנפוליון וארגנטינה? ובארה" ב כן קבלו את האיחוד בשמחה?? כעת יצטרכו ארה" ב, מדינות ה BRIC ואירופה לשבת יחד ולפתור הבעיה וזה יקרה כי נפילת הגוש תהיה קטסטרופה שמולה 1929 תהיה בדיחה.
    סגור
  • 4.
    שמחתי על הפיסקה האחרונה.
    אחד 07/05/2012 13:54
    הגב לתגובה זו
    0 0
    תמיד חשבתי כך, אך חשבתי שאני לבד. לצערי זה לא יעצור. הפקידים בכל המדינות, פועלים במרץ " לטובת הכלכלה" , כאשר בפועל הם נותנים לחבריהם משכורות עתק. הכסף בא מקרנות הפנסיה המועברות לעשירי העולם. החוקים לעניים ועשירים שונים. זה לא קפיטליזם. בכל העולם אותו הדבר.
    סגור
  • 3.
    אי שויון
    אהרון 07/05/2012 13:35
    הגב לתגובה זו
    0 0
    המסקנה המתבקשת היא שכל מקבלי השכר הבלתי צודק שהקשר בין גובה שכרם לבין התפוקה השולית שלהם הייתה הפוכה למעשה עשקו את בעלי המניות שבין הציבור ועסקו שנים בעושק וגניבה איך יתנו את הדין עם משטר מושחט כשלנו .? רק מהפך שלטוני
    סגור
  • 2.
    חפשו בפייסבוק[ שוק ההון - דיונים אודות מסחר ב
    עומרי 07/05/2012 13:31
    הגב לתגובה זו
    0 0
    בהצלחה!
    סגור
  • 1.
    שלמה מאור אמר את הדברים כשפרץ המשבר. (ל"ת)
    פפו 07/05/2012 12:59
    הגב לתגובה זו
    0 0
    סגור