טל ליאני בראיון מיוחד ל-Bizportal: "ישראל הפכה למוקד עלייה לרגל, אבל החינוך בארץ - הוא פשט את הרגל"

האנליסט ממריל לינץ', שהינו הישראלי הבכיר בוול סטריט, מדבר על החברות ישראליות ועל הראלי בנאסד"ק. צפו ברשימת המניות ל'קניה'
טל ליאני
הרבעון הראשון של שנת 2012 היה יוצא מגדר הרגיל בענף הטכנולוגיה, כאשר מדד הנאסד"ק זינק בכ-18.8% כשבראש החץ של הראלי הנוכחי ניצבת מניית אפל שזינקה בכ-50% והפכה לחברה בעלת השווי הגבוה בעולם - מעל ל-600 מיליארד דולר. גם מקומן של מניות הטכנולוגיה הישראליות לא נפקד מהראלי, כשמניות חברות ההיי-טק המובילות, צ"קפוינט, מלאנוקס ואמדוקס משייטות ברמות שיא רב שנתי.

טל ליאני האנליסט הישראלי הבכיר ביותר בוול סטריט, אשר משמש כבר שנים ארוכות כאנליסט הטכנולוגיה הבכיר של מריל לינץ"-בנק אוף אמריקה, מסביר בראיון ל-Bizportal את ההתפתחויות שעברו ועוד צפויות לעבור על עולם הטכנולוגיה: "ענף הטכנולוגיה התבגר והחדשנות הופכת לדבר יותר ויותר נדיר. כבר קשה יותר להמציא את הגלגל, אבל ההישענות שלנו על טכנולוגיה רק הולכת וגוברת. בעשור הקרוב נמשיך לראות השקעות אדירות בתחומים חדשניים על ידי החברות שחייבות להישאר רלוונטיות כל הזמן ושקופותיהן עמוסות במזומנים".

הטכנולוגיה היא המניע לצמיחה

"אנחנו נמצאים בדור שעשה קפיצה טכנולוגית שהיא שוות ערך לקפיצה שעשה דור המהפכה התעשייתית. אנחנו חלק מדור שאופן צריכת הטכנולוגיה שלו בעשרים השנה האחרונות השתנה באופן מהותי. הטכנולוגיה זה הגורם העיקרי שאיפשר את יצירתו של הכפר הגלובלי בו המידע זמין ושקוף, מה שגרם לצימצום פערי המחירים בעולם ולשיוויון רב יותר בהזדמנויות. אנחנו נמצאים בעיצומה של המהפכה הטכנולוגית ויש עוד הרבה מאד דברים לפתח ולשנות, ולכן אני צופה המשך השקעות מאסיביות מה שמצדיק לטעמי, למרות העליות שכבר היו בשוק, להישאר מושקעים בתחום הטכנולוגיה במבט לטווח רחוק".

על מנת להבין את החשיבות של הטכנולוגיה לצמיחה הכלכלית מסביר ליאני "מה שטכנולוגיה עושה זה שהיא מאפשרת לחברות לייצר יותר בעזרת אותם המשאבים. הטכנולוגיה מסבירה בין 40%-60% (תלוי באיזה שנים) מעליית הפרודוטיביות של העובדים בארה"ב במהלך מאה השנה האחרונות. ה-GDP צומח בעיקר בשל העלייה בפרודוקטיביות - זה המניע העיקרי לצמיחת הכלכלה בארה"ב".

"אם בעבר אנשים ניסו לייצר חשמל בחצר האחורית, במהרה הם הבינו שזה לא יעיל או הגיוני וייצור החשמל עבר לתחנות כוח שהפיצו את החשמל ברשת שכל אחד יכול היה להשתמש בה בהתאם לצרכיו. אותו הרעיון מתפתח בשנים האחרונות בתחום מיחשוב הענן. חברות כבר לא צריכות להחזיק בעצמן את חוות השרתים, אלא הן יכולות לשכור את השירותים מחברות שירותי הענן. שינויים טכנולוגיים שקרו בשנים האחרונות הם שאיפשרו את הפיתוח של שירותי הטכנולוגיה להשכרה".

"זו בדיוק המהות של ההתפתחות הטכנולוגית בעשור האחרון - להוריד את רף הכניסה לשוק לחברות קטנות על ידי ייצור שירותים שניתנים באמצעות רשתות טכנולוגיות שפעם היו שמורות רק לבעלי אמצעים. ההתפתחות הטכנולוגית הזו איפשרה תנופה כלכלית בארה"ב מכיוונן של חברות קטנות ובינוניות".

ליאני מציין כדוגמא את חברת זינגה, שמתמקדת בפיתוח משחקים כמו פארמוויל נשענת על רשת פייסבוק. המודל של החברה לא היה קיים לפני 5 שנים וההתפתחות הטכנולוגית הן בתחום הוירטואליזציה של הרשת והן בתחום טכנולוגיית הענן איפשרו לה לפרוץ כשהורידו את רף הכניסה לשווקים חדשים.

"צריך להבין שטכנולוגיה הוא תחום שמתבגר וצברנו הרבה חוכמה בדיעבד. להתבגרות הזו יש חלקים טובים ורעים. יש חברות ענק כמו סיסקו שהצליחו לצמוח בכך שלמדו לאיזה תחומים להיכנס ולאיזה תחומים לא. לעומתן יש חברות כמו למשל ל-ECI הישראלית שהיה לה DNA של טכנולוגיות ישנות ושלא הצליחה להישתלב בדור ה-IP ולכן בעצם שקעה. בפנתיאון חברות העבר אפשר לציין גם את סאיטקס ולמעשה גם את קומברס".

"יש חברות שמבינות את החולשה שלהן ונערכות בהקדם להתמודד עם זה. למשל סיסקו כל הזמן רוכשת חברות חדשות על מנת להתאים עצמה לשינויים הטכנולוגיים, ורק לאחרונה הודיעה על רכישת הענק של NDS שמרכז הפיתוח שלה נמצא בישראל. כאן הזמן לציין כי ישראל הצליחה להפוך למדינה שמהווה מקור בלתי נדלה של חברות שמספקות את הצורך של חברות הענק לחדור לתחומי הצמיחה החדשים".

ליאני מציין לחיוב את מניות ההיי-טק הישראליות: צ"ק פוינט (סימול: CHKP), אמדוקס (סימול: DOX), נייס (סימול: NICE), מלאנוקס (סימול: MLNX) ואלוט תקשורת (סימול: ALLT).

רשימת המניות המומלצות לקניה של ליאני כוללת את מניית סיסקו (סימול: CSCO) עם מחיר יד של 24 דולר. מניית קוואלקום (סימול: QCOM) עם מחירי יעד של 70 דולר, מניית פורטינט (סימול: FTNT) עם של 30 דולר ומניית F5 (סימול: FFIV) עם מחיר יעד של 136 דולר.

הזכרת את ישראל. בשנים האחרונות אנחנו כבר כמעט לא רואים הנפקות של חברות ישראליות בבורסה אלא יותר מדיניות של אקזיטים. מה השתנה בתפיסה? "לפני כ-15 שנים חדשנות טכנולוגית התאפיינה ביציאה של החברה לבורסה וניסיון להפוך לשחקנית בין לאומית. לרוב החברות זה לא הצליח, למרות שיש דוגמאות להצלחה כגון אמדוקס וצ"ק פוינט, חברות שיצאו לבורסה, הקימו מערכי שיווק בין לאומיים והצלחו לכבוש את פסגת השוק הבינלאומי- אבל אלו לא רוב המקרים".

"במחזוריות הנוכחית של 5 השנים האחרונות אנחנו רואים התבגרות והתפכחות של החברות הישאליות. ההכרה בחולשה היחסית לפתח מערכי שיווק והפצה בינלאומיים ולעומת זאת התמקצעות בתחום הטכנולוגי. זו הסיבה שבשנים האחרונות אנחנו לא רואים הנפקות רבות של חברות טכנולוגיה ישראליות אלא שילוב אם על ידי רכישה ואם על ידי מיזוג שלהם בחברות גדולות יותר"

"למעשה ישראל הפכה להיות מוקד עלייה לרגל לחברות הבינלאומיות בתחום הרכישות והמיזוגים. מה שמעניין אותם בחברות הישראליות זה היכולת במו"פ הטכנולוגי, החשיבה מחוץ לקופסא והרוח היזמית והחדשנית שמאפיינת את אנשי הטכנולוגיה הישראלים, יתרון נוסף של אנשי ההיי טק הישראלים הוא שהם פועלים בצורה רשתית בינם לבין עצמם ומפרים האחד את השני, בזכות המקבץ הגדול של חברות ההיי טק שהעובדים מסתובבים ביניהן בישראל".

"אנו רואים שישראל הופכת למרכז ידע בינלאומי, כשהידע שעובר מחברה לחברה. לדוגמא, בתחומי תוכנות ההגנה ותוכנות ניהול המידע יש הרבה מאד חברות ישראליות. חברות בילאומיות זיהו את זה והקימו פה מרכזי פיתוח אליהן הם מושכים את העובדים הישראליים שנחשבים למובילים".

מדובר בבעיה ישראלית או בתופעה גלובלית? "הקושי בהקמת חברת טכנולוגיה מובילה בעולם הוא לא ייחודי לישראל, ככה זה גם בקנדה שם התמוטטו חברות כמו נורטל ו-RIMM, חברות שלא הצליחו להתמודד עם השינויים הבינלאומים. באופן יחסי החברות הישראליות הן מאד מצליחות אנחנו נחשבים למעצמה עולמית ומתמודדים עם הקשים בצורה מצויינת".

"חברות ההיי טק המובילות בישראל כיוונו מההתחלה מאד מאד גבוה תוך שהן שומרות על הפוקוס ומנוהלות בצורה מצויינת, אבל מה שבאמת עזר להן זה הן לא איבדו בדרך לרגע את האגרסיביות והחוצפה הישראלית בכל הנוגע לפיתוח שווקים חדשים ומוצרים חדשים".

מה יהיו מנועי הצמיחה של ענף הטכנולוגיה בשנים הקרובות? "ענף הטכנולוגיה ימשיך לצמוח אבל באופן טיפה שונה. בשנים האחרונות הכסף של המשקיעים לא מגיע מאותם מקורות ולא הולך לאותם המקומות. פעילות קרנות ההון סיכון בטכולוגיה ירדו באופן כללי על רקע המשבר הכלכלי, למרות שישראל עוד נחשבה לנווה מדבר שמשך הון מסוג זה".

"בעתיד תמשיך להיות השקעה של קרנות ה-VC, אך אופי ההשקעה ישתנה ונראה יותר אנשים פרטיים שצברו את הונם בעולם העסקים ופעמים רבות לאחר שהחברות שהקימו נרכשו, אותם אנשים שמקבלים במדיה את התואר אנג"לים אשר משקיעים בחברות המבטיחות יותר בשלבים המוקדמים. וגם כמובן נמשיך לראות את החברות הגדולות והמבוססות שימשיכו להשקיע בחברות שכבר הצליחו להוכיח את עצמן".

מה דעתך על הטרנד החם של פיתוח של אפליקציות לעולם הסלולר? "אני לא רואה בזה היי טק, זה יותר דומה לחנות מכולת פיתוח אפליקציות יותר מעשיר את כיס המפתח ופחות את קופת המדינה. זה לא חברות שמעסיקות עובדים ועוזרות להתפתחות הכלכלה".

"פיתוח אפליקציות זה תחום הכי קומודיטי שיש. אלפים רבים למדו לפתח תוך זמן קצר אפליקציות שהסיכוי שלהן לבלוט ולהגיע להיות ה"אנגרי בירד" הבאה הוא אפסי. מה שיותר מעניין בכיוון הזה הוא תחום האגריגציה של אפליקציות כלומר איתור ואיסוף אפליקציות ומכירתם כמקשה אחת לחברה כמו אפל".

"צריך להבין שאין כיום כיוון אחד ספציפי ששוק ההי טק צפוי להתפתח לכיוונו באופן ברור, אבל מאז שיש את טכנולוגיית הענן, כל תחום איחסון המידע וההתפתחויות של מחשוב הענן הפרטי והציבורי - צפויים לרכז בעשור הבא השקעות אדירות".

תחום נוסף שהתפתח בעקבות התפתחות ענן המחשוב והשימוש באמצעים ניידים עתירי מידע שפועלים באופן שוטף ומגדילים את זרימת המידע ברשת - הוא תחום "המידע הגדול". זהו תחום של עיבוד מידע שאינו פרסונלי. לדברי ליאני "בהקשר ההתנהגותי תחום "המידע הגדול" אינו מוגדר ישירות על ידי המשתמש אלא נגזר מהתנהגותו ברשת, למשל קונטקסט חיפוש המילים או מידע שנאגר ברשתות החברתיות. זהו סוג מידע שניתן לעיבוד ובאמצעותו ניתן להציע הצעות שסטטיסטית עשויות לעניין את מי שנוהג באופן זה".

"גם תחום התוכנה כשירות צפויה להמשיך להתפתח. במקום לרכוש תוכנות יקרות הלקוחות מעדיפים כיום לקבל את התוכנה כשירות מספק חיצוני. זה גורם לסביבת המשתמש להיות מאד זולה להקמה כי אין צורך במשרד או במערכות מיחשוב מתוחכמות, אלא אתה קונה בדיוק מה שאתה צריך כשרות. ושוב אנו חוזרים להתייעלות הטכנולוגית שמורידה את חסמי הכניסה לחברות הקטנות".

לסיום ביקש טל ליאני לדבר כישראלי, והסביר שהסיבה שהוא לא חוזר לישראל היא בגלל ש"החינוך בישראל פשט את הרגל. את החינוך שאני קיבלתי כנראה הילדים שלי לא יקבלו בישראל. הממשלה חייבת להשקיע ובגדול בחינוך בכלל ובחינוך הטכנולוגי בפרט".
תגובות לכתבה(17):

התחבר לאתר

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
  • 16.
    אליך טמבל
    אחד 01/04/2012 23:14
    הגב לתגובה זו
    0 0
    ל 7 8 9 10 11. אתה כל כך עילג וטיפש. אנאלפבית ברמות קשות. אם אנשים כמוך משקיעים באלביט הדמיה אני בחיים לא אכנס אליה
    סגור
  • 15.
    טל ליאני האנליסט היחיד בדורו שאפשר לומר עליו
    כסף שחור 01/04/2012 21:26
    הגב לתגובה זו
    0 0
    שהוא אנליסט .. בעל יכולת ניתוח השוק וחיזוי העתיד בתחום הטכנולוגיה.. תותח
    סגור
  • 14.
    לא בטוח שאתה צודק לגבי החינוך, די בטוח
    יוסי כהן 01/04/2012 21:03
    הגב לתגובה זו
    0 0
    די בטוח שהילדים שלך יתבוללו. אם זה לא מפריע לך, טל אז החינוך שאתה קבלת לא היה מספיק טוב...ותאמין לי אני חילוני שנלחם על החינוך של הילדים שלי ודי מצליח , לנסוע לכמה שנים ולהרוויח זה נחמד, אבל זה לירוק לכל מי ששמר עליך בימים בהם להיות יהודי בחו" ל לא היתה חוויה חיובית. תחשוב על זה. יש ציונות גם היום. להתראות.
    סגור
  • 13.
    איכס שונא מטיפים (ל"ת)
    גל של נמושות יורדים 01/04/2012 20:39
    הגב לתגובה זו
    0 0
    סגור
  • 12.
    שום חינוך לא פשט שום רגל
    חני 01/04/2012 20:27
    הגב לתגובה זו
    0 0
    בכמה בתי ספר היה כותב המאמר? מדוע הוא מחפש מה שלילי במדינה? איך יש כל כך הרבה מהנדסים אם החינוך כל כך גרוע? 30 שנה אני שומעת שהחינוך גרוע ותראו כמה היי-טק חברות בנינו בארץ. הבחור מדבר שטויות ואין לו מושג מה קורה במערכת החינוך אצלנו. אני לא רואה שבמדינות דמוקרטיות אחרות זה יותר טוב. שידבר מה שהוא יודע ויפסיק לבלבל את המוח.
    סגור
  • 11.
    אלביט הי תהיהה להיט השנה (ל"ת)
    אלביט הדמיה 01/04/2012 19:08
    הגב לתגובה זו
    0 0
    סגור
  • 10.
    הי לפנה עשקה מוכרת בתה מלון מה עוד צריך בשבי (ל"ת)
    אלביט הדמיה 01/04/2012 19:07
    הגב לתגובה זו
    0 0
    סגור
  • 9.
    זיזר אבא טוב בקרוב יחלק דבדנדים (ל"ת)
    אלביט הדמיה 01/04/2012 19:00
    הגב לתגובה זו
    0 0
    סגור
  • 8.
    מה עוד צריך לאחר דוחות טבים ועסקים טובים (ל"ת)
    אלביט הדמיה 01/04/2012 18:59
    הגב לתגובה זו
    0 0
    סגור
  • 7.
    אלביט הדמיה עים דוח טוב עים עסקות טובות מה עו (ל"ת)
    חברים 01/04/2012 18:58
    הגב לתגובה זו
    0 0
    סגור
  • 6.
    שום חינוך לא פשט את הרגל
    שום חינוך לא פשט את 01/04/2012 18:39
    הגב לתגובה זו
    0 0
    הליאני הזה רוצה להצדיק את עצמו בעיני עצמו על שירד מן הארץ בזמן האחרון שבים לארצנו אנשי מחקר גדולים בכל תחומי המדעים המדויקים ומדעי החיים ביחד עם ילדיהם ואף אחד מהם לא אומר את דברי ההבל שלו
    סגור
  • לאנשי מחקר אין מה לעשות פה!!!!!
    מי חוזר לארץ? 01/04/2012 18:57
    הגב לתגובה זו
    0 0
    אחרת לא היו הולכים לעשות פוסט דוקטורט בחול כי פה אי אפשר. אין כסף למלגות ותמיכה . שלא לדבר על האומללים שלמדו קשה הנדסה ביו רפואית תנאי קבלה בשמיים לימודים קשים ואין להם עבודה מיטב המוחות ללא מקצוע רק בזבזו 4 שנים לימודים וכסף המסכנים שחשבו שתואר שני בהנדסה ביו רפואית יפתח דלתות טעוץ אין להם עבודה ורק בזבזו הרבה זמן וכסף מחייהם נותר להם לעשות הסבה מקצועית. או לעזב את הארץ שם הם מתקבלים בברכה ובהערכה פה אין כלום. והתחילו מתוכנית אופק חדש שהפכה את המורים ליותר ממורמרים כולם יברחו מהמקצוע.
    סגור
  • 5.
    עלולה לקרוס לתוך עצמה
    המהפכה הטכנולוגית 01/04/2012 18:33
    הגב לתגובה זו
    0 0
    ולהשאיר את כולנו חסרי אונים
    סגור
  • 4.
    לשבת על ההדסון ולהטיף מוסר לבני הלבנט (ל"ת)
    יפה לך 01/04/2012 18:32
    הגב לתגובה זו
    0 0
    סגור
  • 3.
    תהיה אפל (ל"ת)
    מתי גם לנו 01/04/2012 18:31
    הגב לתגובה זו
    0 0
    סגור
  • 2.
    החינוך בארץ פשט את הרגל
    Itzik Svosh 01/04/2012 17:52
    הגב לתגובה זו
    0 0
    טל ליאני רואה את הדברים נכוחה. החינוך פשט רגל, וכמוהו גם יתר המערכות, אשר אימצו את " הפטנט מאמריקה" לחיות ו" להתגלגל" מרבעון לרבעון. ישארל חיה על זמן שאול, בכל המובנים. דרוש שינוי רדיקאלי, אולי בלתי אפשרי, כי בבסיסו מתחיב ביעור נגע שפשה כמגיפה: בריחה מאחריות...
    סגור
  • 1.
    מורים עובדי קבלן זה לא חינוך (ל"ת)
    חינוך בארץ? 01/04/2012 17:43
    הגב לתגובה זו
    0 0
    סגור